המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום ב') לראשונה הערכה של פליטות המתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים (גז טבעי) בישראל ופעולות להגברת ניטור מקורות הפליטה ולצמצומם. עם זאת, קיימים פערים בין דיווח החברות להערכות הפליטות בפועל.
מהנתונים עולה כי השימוש בגז מחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של כ-23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני, שהם כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו. גז החממה מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז המחצבים והוא נפלט לאטמוספרה באופן מוקדי ולא מוקדי לאורך כל שלבי תהליך הפקת הגז מהבאר ועד לצרכן הקצה. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי מתאן הוא גז חממה עוצמתי פי 28 יותר מזה של פחמן דו חמצני (בחישוב השפעתו על פני 100 שנה).
אש באסדת לווייתן. ארכיון
(צילום: גלעד עיני)
הנתונים התקבלו מעבודת עומק שערכו המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת הייעוץ DHV (חברה שביצעה את העבודה האחרונה על שדה בריר שליד ערד). בעבודה כומתו הפליטות השנתיות של גז החממה מתאן מהבארות בים, דרך האסדות והצנרת ליבשה, ועד שהגז מגיע לצרכני הקצה. מחברי הדוח גיבשו סדרת פעולות לשיפור יכולת המעקב, הניטור והכימות של הפליטות ולהפחתתן.
"העבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה שופכת אור נוסף על היקף הפליטות של גזי החממה, שנוצרות מעצם השימוש של ישראל בגז המחצבים", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "על ישראל להיגמל מדלקים פוסיליים ומזהמים בהקדם האפשרי, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות - במטרה לאפס פליטות כפי שהתחייבנו, ולמען עתיד הדורות הבאים".
מתוצאות העבודה עולה, כי סך פליטות מתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-8,863 טונות מתאן, השווים לכ-0.3% מסך פליטות גזי החממה CO2eq של ישראל בשנה 2020. בינתיים ישראל עדיין משקיעה בתשתיות פוסיליות חדשות, בהם הקמת תחנות כוח גזיות בהספק של 1,400 מגה ואט עד 2030 בעלות של כ- 5.5 מיליארד שקלים.
בנוסף, העבודה מפרטת את מקטעי השימוש בגז, כדוגמת מקטע ההולכה, שבהם נדרש להגביר את פעולות הניטור והמדידה. מקורות הפליטה מהמקטעים השונים כוללים דליפות מציוד, שריפות בלפיד (דוגמת אסדות הגז) ונישובים (שחרור גזים ללא שריפה במצבי תפעול, תחזוקה וחרום). בנוסף, יש גם את מקטע ההפקה והעיבוד, החיפוש, החלוקה, צרכני הקצה ועוד. לאור עבודה זו, אמרו במשרד להגנת הסביבה, כי הוא פועל לדיוק אמינות הנתונים מכלל מערך הגז באמצעות דרישות דיווח רגולטוריות מגורמים מפוקחים, חברות המפעילות את אסדות הגז וחברות האחראיות על ההולכה והחלוקה של הגז.
מסקנות העבודה, בין היתר, מעלות כי בסקטור הגז והנפט הנחשב לאחראי הגדול ביותר על פליטות גזי חממה, ישנם פערים בין דיווחי החברות להערכות הפליטות בפועל. על כן, הוסיף המשרד להגנת הסביבה דרישות ניטור ובקרה וימשיך לבחון את שיטות וטכנולוגיות חדשניות לצמצום פערי מידע.
"הדו"ח מוכיח את מה שכבר ידוע בכל העולם: שהפליטות האמיתיות של גז החממה החזק מתאן גדולות בהרבה מאלו המדווחות למשרד", אמרו ב"אדם טבע ודין" בתגובה לפרסום של המשרד להגנת הסביבה. "אנחנו מתריעים כבר שלוש שנים על בעיה זו והוא זכה עד כה להכחשה ממשרד האנרגיה ולהתעלמות מהמשרד להגנת הסביבה. אנחנו מברכים את המשרד על הצעד הקטן הראשון שעשה כעת לקידום אסטרטגיית מתאן מקיפה. אסטרטגיה זו צריכה לכלול מדידות של מתאן מכל מקורות הפליטה שלו - סקטור האנרגיה, תעשייה, חקלאות ובעיקר פסולת. מובן שבצד המדידות יש צורך מיידי בהפחתת פליטות של מתאן על ידי הידוק הרגולציה והפיקוח על סקטור האנרגיה ועל סקטור הפסולת".
