הישג פורץ דרך עבור תעשיית הביצים: לראשונה בעולם, תרנגולת הטילה ביצים מהן בקעו נקבות בלבד. כך דיווחה בצהריים (יום ג') החברה הישראלית Poultry by Huminn, שהוקמה יחד עם חברת Huminn (לשעבר Impact NRS) ומכון וולקני - מינהל המחקר החקלאי של מדינת ישראל.
התרנגולת המטילה גולדה הצליחה במשימה, והיא מובילה כיום דור חדש של תרנגולות, הזהות לחלוטין לזן התרנגולות המטילות ביצי מאכל ומשמשות כיום בחקלאות.
המנהל הכללי לבריאות ובטיחות מזון של האיחוד האירופי בחן את הטכנולוגיה ואישר שהמטילות והביצים יכולות להיות משווקות כפי הנהוג כיום.
היקף שוק התרנגולות המטילות נאמד בכשבעה מיליארד תרנגולות, אל מול צריכה עולמית של 2.2 טריליון ביצים לשנה. בתחום קיימים שני ענפים: שוק המטילות המספק ביצי מאכל ושוק הפטם המגדל עופות למאכל. התרנגולים שמייצר שוק התרנגולים לבשר ושוק התרנגולות להטלה עברו שינויים גנטיים על מנת להתאים לתעשיות שאליהן הם מיועדים. בשל כך, האפרוחים הזכרים שבוקעים מביצי התרנגולות המטילות לא מספיק "רווחיים" לגידול לפטם, והם מושמדים מיידית. כך נוצר מצב שבו מידי שנה מושמדים כשבעה מיליארד אפרוחים בתעשיית הביצים ברחבי העולם.
חברת Poultry by Huminn היא הראשונה בעולם שהצליחה להביא לפתרון מוכח לבעיה, והוא ייתר את הצורך במיונם והשמדתם של האפרוחים הזכרים.
Huminn וצוות חוקרים ממכון וולקני בראשות ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.
הפתרון צפוי להביא לחסכון עולמי שנתי של כ-7 מיליארד דולר המגלם את עלות ההדגרה, תהליך המיון לזיהוי מין האפרוח והשמדת הזכרים. בנוסף להיבט הכלכלי, לפיתוח תהיה גם השפעה נרחבת גם על הקיימות הגלובלית בחיסכון אנרגטי פוטנציאלי של 50% במשאבי ההדגרה ובצורך להשמיד מיליוני טונות של פגרי אפרוחים.
למרות החדשות הטובות, חשוב לציין כי הנקבות המטילות בתעשיית הביצים סובלות מחיים קשים, והם לא ישתנו בעקבות הפסקת הרג האפרוחים הזכרים. אלו כוללים שהות כפויה בכלוב צפוף מאוד בסביבה מזוהמת, ובעיות בריאותיות רבות. כמו כן, הן נשחטות בגיל שנתיים בלבד (כשתוחלת החיים של תרנגולת היא חמש עד עשר שנים), משום שלאחר זמן זה הן כבר לא "רווחיות".
בראיון ל-ynet אמר ד"ר יובל צינמון כי "לחברות הטיפוח שמגדלות את התרנגולות המטילות יש כמה זנים של תרנגולות להטלה לתנאים שונים. יש להם זנים שמותאמים יותר לאזורי אקלים חמים, זנים אחרים שמותאמים לאזורי אקלים שונים, וכן גם לשווקים מסויימים (כגון ביצים חומות לעומת ביצים לבנות). עד שנחליף את כולם ייקח כמה שנים. אבל מרגע שהתהליך יתחיל וייחתמו החוזים עם חברות הטיפוח – בתוך כשנתיים, בלפחות חלק מהעולם אפשר יהיה לרכוש את הביצים שהוטלו על ידי נקבות שלא הטילו זכרים". לדבריו, מדובר בפרויקט מאוד גדול, שחווה הרבה מאוד קשיים בדרך. "המדענית הראשית ד"ר ענבל בן טל כהן ושאר הצוות שהקדישו את החיים שלהם לבעיה הזו, ואנחנו שמחים ומאושרים שהמאמצים נשאו פרי והצלחנו לפתור בעיה גלובלית".
אלי מור, נשיא חברת Huminn, הוסיף כי "במהלך החודשים האחרונים התחלנו לקיים שיחות עם כמה חברות טיפוח שמספקות את התרנגולות המטילות שנמכרות לחקלאים. התהליך עצמו הוא מורכב, כי זאת טכנולוגיה שצריך ליישם אותה על כל הזנים של השוק, ולכל חברת טיפוח יש הרבה זנים של תרנגולות מטילות. אנחנו מדברים פה על תהליך שיימשך כמה שנים שבמהלכו עושים עבודה משותפת על כמה זנים, ולאחר מכן ממשיכים לשאר הזנים. ההטמעה של טכנולוגיה כזאת היא מורכבת, ואנחנו ערוכים להתחיל אותה ולעמוד בכל הסטנדרטים. בסופו של תהליך – יהיה אפשר לשים את התופעה הזאת, שגורמת להרג של כל כך הרבה אפרוחים, מאחור. וכמובן שהפתרון יהיה גם חיסכון אדיר לתעשייה והיה הרבה יותר מקיים".
