עבודתו פורצת הדרך של ד"ר ניר שלזינגר, מבית הספר לחשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בתחומי למידת מכונה, עיבוד אותות, תקשורת ותורת המידע, זיכתה אותו בפרס קריל היוקרתי לשנת 2024 - פרס שמוענק על ידי קרן וולף מדי שנה ל-10 חוקרים מכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, המצטיינים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה.
לצד פועלו המחקרי, ד"ר שלזינגר הוא קצין מבצעים בחטיבת השריון 188 (עוצבת ברק), שגויס לתקופות מילואים ממושכות במהלך המלחמה, כשאת חופשותיו הקצרות ניצל לקידום ההוראה והמחקר. "זה כבוד גדול עבורי להימנות עם קבוצה כל כך מרשימה של מדענים", אמר ד"ר שלזינגר בהיוודע דבר זכייתו. "אני אסיר תודה לקולגות מבית הספר להנדסת חשמל על האמון והתמיכה. זה לא מובן מאליו".
מחקרו של ד"ר שלזינגר מקיף נושאים מגוונים. תחומי המחקר שלו נמצאים על התפר שבין עיבוד אותות, למידת מכונה, תקשורת דיגיטלית ותורת המידע. עבודתו בלמידת מכונה מבוססת-מודל חוללה מהפכה בתחום זה, והציעה פתרונות היברידיים המשלבים הסקה קלאסית עם טכניקות של למידה עמוקה.
שיטות המחקר שאותן פיתח, קידמו משימות חשובות בתקשורת אלחוטית ומעקב אחר מערכות דינמיות, וביססו את מעמדו כמוביל מחשבתי בעיבוד אותות. עבודותיו של ד"ר שלזינגר הובילו ליישומים מעשיים להם השלכות מרחיקות לכת במערכות תקשורת מכ"ם ובפיתוח אנטנות חדישות ויעילות, כדוגמת רשתות MIMO מסיביות (Multiple Input, Multiple Output - מודל מתמטי לתקשורת באמצעות מספר אנטנות), מערכות תקשורת מכ"ם משותפות, ואנטנות מסיביות דינמיות (DMA). השיטות שפיתח לתכנון מערכות רכישת אות, מאפשרות שימוש במספר קטן יותר של ביטים המיתרגם לחיסכון בזיכרון, בהספק, ובעלויות.
מסירותו להוראה האקדמית ראויה לשבח. ד"ר שלזינגר משמש כעורך במספר מגזינים מדעיים חשובים, מילא תפקידי מפתח בארגון סדנאות ומפגשים בכנסים יוקרתיים, והוכיח את מחויבותו לטפח חדשנות ושיח בתוך הקהילה המדעית. בעודו נמצא במוצב במפקדה הקדמית של חטיבתו, הוא המשיך להתכונן להרצאות, ובהפוגות שבין פעילות מבצעית לחופשה קצרה התייצב באוניברסיטה והמשיך ללוות את תלמידיו שרבים מהם גויסו גם הם בצו 8 לשירות מילואים.
בזכות תרומתו הרב-גונית לסטודנטים ולעולם המחקר מהווה ד"ר שלזינגר מקור השראה לעמיתיו ולאנשי אקדמיה נוספים. "מצאתי את עצמי נוסע מהמילואים לאוניברסיטה, מעביר שיעור, וחוזר לאחר מכן למילואים. הסטודנטים שלי מאוד הבינו את הסיטואציה המורכבת והיה ברור שצריך להמשיך בשגרה מסוימת כדי לא לצבור פערים בפן האקדמי והמחקרי. אפילו בזמן המילואים מצאתי את עצמי מעביר שיעורים לסטודנטים ששירתו איתי וביקשו שארצה בפניהם על מנת לא לאבד את 'הכושר האקדמי'", אומר ד"ר שלזינגר.
לדבריו, מדובר במציאות לא פשוטה, על אחת כמה וכמה מכיוון שבנוסף לכובע הצבאי ולכובע האקדמי, הוא גם בעל משפחה ואביהן של שתי ילדות בנות 6 ו-8. "אשתי הייתה גיבורה אמיתית. אני לא חושב שהסיפור שלי מיוחד במינו כי בסופו של דבר כל אחד חווה את הקשיים מאז 7 באוקטובר באופן כזה או אחר. היו סטודנטים מהמעבדה שלי באוניברסיטה שנפצעו בלחימה בעזה, כך שהשפעותיה סובבות אותי בכל עת", הוא סיפר.
3 צפייה בגלריה
ד"ר ניר שלזינגר משוחח עם פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב
(צילום: דני מכליס)
את שלושת תאריו בהנדסת חשמל ומחשבים השלים ד"ר שלזינגר באוניברסיטת בן-גוריון, בעוד שאת הפוסט דוקטורט בהנדסת חשמל התחיל בטכניון, וכעבור שנה וחצי עבר למכון ויצמן למדע, שם השלים פוסט דוקטורט נוסף במתמטיקה ומדעי המחשב.
כיום, הוא משמש כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, כשיש לו מטרה אחת ברורה. "המטרה בסופו של דבר היא להביא את למידת המכונה לכל תחום בחיים. הרצון הוא לנצל את היכולות של טכנולוגיה זו, ולשלבה במערכות ניידות ומוגבלות הספק. הכלים משולבי בינה מלאכותית אותם אני מפתח, שולבו במגוון רחב של מערכות, ביניהן ממשק מוח-מחשב (ערוץ תקשורת ישיר בין מוח לבין התקן חיצוני), רכב מרוצים אוטונומי ורחפנים למטרת מעקב אחרי קווי חוף ביוון", מסביר ד"ר שלזינגר.
הוא מבהיר כי ברור לו שהמערכה טרם הסתיימה, כך שהוא ערוך למצב שבו יגויס שוב למילואים בעתיד הקרוב. "חשוב להדגיש כי בזכות הקידמה הטכנולוגית והפיתוח מבוסס המחקר, הצלחנו לעמוד שוב על רגלינו למרות מה שקרה מאז 7 באוקטובר. המדינה חטפה אגרוף בבטן, אך הודות למערכות שמשתכללות כל העת הצלחנו להתמודד עם הסיטואציה. על כן, שירות המילואים נתן לי דרייב גדול יותר להמשיך במחקר שלי, תוך רצון עז לפתח כלים נוספים בהם ייעשה שימוש בעתיד", מסכם ד"ר שלזינגר.
