היום (חמישי) התקיים יומה השני והאחרון של הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה במתחם אקספו תל אביב.
(נאומו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג)
במליאת הפתיחה שהתקיימה הבוקר דיבר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על הצורך להתמקד ולפעול בנושא משבר האקלים באופן מיידי, כדי להימנע מהשלכותיו ההרסניות שעלולות לפגוע בכולנו בצורה דרמטית בעתיד. יחד עם זאת, הנשיא התייחס גם להזדמנויות שמעלה הצורך בחדשנות טכנולוגית עבור אומת הסטארט-אפ הישראלית. "יש לנו את הכישרון והיצירתיות הדרושים כדי להעמיד לידי העולם כולו את הכלים להתמודד עם המשבר ולשפר את ההווה והעתיד", הצהיר הרצוג.
שר החקלאות ופיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר, וח"כ גילה גמליאל, דיברו גם הם במליאת הפתיחה, והדגישו את הצורך להשקיע בחדשנות ישראלית בתעשיות ירוקות ולהציב את ישראל בראש ההתמודדות עם משבר האקלים מבין מדינות העולם. "הגענו לשעה שבה אנו זקוקים למהפכה נוספת בחקלאות", הסביר פורר.
"מהפכה של 'אגרוטק' ו-'פודטק', ושל שימוש בחקלאות מדייקת שתאפשר לייצר מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה תוך הפחתה בזיהום של הקרקע ובשימוש בחומרים שפוגעים בסביבה". בנוסף, פורר פירט על הצורך לצרוך פחות חלב ובשר מן החי ולמצוא מקורות חלבון חלופיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות – נושאו של קול קורא שהושק לאחרונה במשרד החקלאות בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
(סרטון הפתיחה של הוועידה)
דמוקרטיה מול משבר האקלים
בשנה שעברה הוקם בבית הנשיא "פורום האקלים הישראלי", שנועד לעודד יוזמות ופרויקטים להתמודדות עם משבר האקלים בשילוב נציגים מענפים שונים: שלטון מרכזי ומקומי, אנשי אקדמיה ונציגים מהמגזר העסקי והתעשייתי. מושב הקיץ של הפורום התנהל השנה במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה. יו"ר הפורום, חה"כ לשעבר ד"ר דב חנין, הסביר שמשבר האקלים משפיע על כל היבטי החיים שלנו כיום, ולכן "הכול צריך להשתנות". לטענתו, הבעיה כיום היא כבר לא הכחשה של הבעיה – אלא הכחשה של האפשרות לפתרון, ולכן המאבק הוא מול הייאוש שאנשים חשים אל מול המשבר. "ייאוש הוא אויב מסוכן ושגיאה עצומה", אמר חנין. "משבר האקלים הוא אתגר עצום, אבל אנחנו נצליח לתת לו 'פייט'". בנוסף, חנין הזהיר שככל שהמצב האקלימי יתדרדר, תיתכן התדרדרות מקבילה לרודנות פוליטית, ולכן לדבריו הפורום פועל לגיוס יצירתיות ויכולות דמוקרטיות להתמודדות עם הבעיה.
שרת התחבורה, מרב מיכאלי, הסכימה עם חנין לגבי היקף השינויים שנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים. היא קישרה את המאבק הסביבתי לפמיניזם, והתגאתה בפעולתו של משרד התחבורה בנושא.
במושבים השונים של הוועידה התקיימו עשרות הרצאות שונות מצד חוקרים, פעילי סביבה, גופי ממשל ונציגים מהמגזר העסקי. אחד המושבים, שנערך בחסות פורום האקלים הישראלי, כלל הצגת יוזמות בשלל נושאים סביבתיים, בין אם ארציים שפונים לכלל האוכלוסייה או כאלו שעוסקים במגזר ספציפי ובנושא מוגבל. פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר שרת החינוך, הציגה הצעה להוספת תכנית לימודים סביבתית חובה לכלל העוסקים בהוראה – כולל למורים למתמטיקה או היסטוריה, למשל – במטרה להעלות את המודעות הסביבתית בקרב המורים בישראל, ודרכם גם בקרב התלמידים. מיטל פלג מזרחי, חוקרת אופנה בת-קיימא ואחת ממייסדות "מתלבשות", התנועה לקידום אופנה הוגנת בישראל, תיארה את הזיהום הסביבתי החמור שתעשיית האופנה גורמת לו והציגה את "בית מתלבשות" – מרכז שינגיש ידע בתחום האופנה המקיימת וייצור קהילה שיתופית שמציעה מוצרים מקיימים תחת תו ממשלתי מפוקח שימנע הונאה.
יוזמה מעניינת נוספת הוצגה על ידי עינט קרמר, מייסדת ומנהלת עמותת "טבע עברי" והמנהלת החינוכית של ארגון "השומר החדש". קרמר, שעוסקת בהטמעת שיח תורני-סביבתי בציבור הדתי והחרדי, סיפרה על דיון עדכני שהתעורר בקרב קואליציית "בלי פלסטיק בעזרת השם" שפועלת במגזרים אלה בעקבות מאמר באתר "סרוגים" שמציג את הטענה שמשבר האקלים אינו מדעי. לדבריה, המקרה מדגים את הבעייתיות של השיח בנושא במגזרים הדתיים – ועל כן על כן היא מציעה לעודד שילוב ופיתוח של שפה הגותית-הלכתית-סביבתית של שיח פנים מגזרי בנושא משבר האקלים והסביבה.
למען הנוער שרוצה עתיד
במושב הנעילה של הוועידה הוצגו מחקרים שנערכו על ידי בני נוער. בין המצגות הייתה זו מעוררת ההשראה של אלה נאווי, נעמה אייזן, טל לרנר ויובל גופר, תלמידי החווה החקלאית "החממה האקולוגית" בעין שמר, שהשתתפו בתחרות ISDG (Israel Sustainable Development Goals) של קק"ל, משרד החוץ ומשרד החינוך, ליישום אחת ממטרות הפיתוח בר-הקיימא של של האו"ם. הקבוצה פיתחה מערכת שמאפשרת לייצר מזון באזורים כפריים ונזקקים באפריקה, ללא צורך בחשמל ובמים נקיים, וללא יצור פסולת. את הפתרון הם מצאו בעדשת המים (Duckweed), צמח ירוק קטן שצומח באופן מקומי באפריקה, שגדל במים עומדים, מכיל 40 אחוז חלבון ומאופיין בקצב גידול גבוה במיוחד. המערכת השלמה שהם תכננו כוללת גם מערכת קומפוסט שמאפשרת שימוש בפסולת אורגנית ביתית כדי לדשן את אזור הגידול של הצמח. כשעדשת המים בשלה, אפשר לקצור אותה ולטחון לאבקה חסרת ריח וטעם, ולכן היא מתאימה לבישול ולאפייה בתור תוסף מזון עשיר בחלבון. בהמשך, החוקרים הצעירים שואפים להקים שתי מערכות מתפקדות – אחת בישראל, ואחת במקום שבו היא נזקקת באפריקה.
5 צפייה בגלריה
בוועידה הוקרן נאום מיוחד של נשיא ועידת גלזגו, שהתקיימה בנובמבר
(Creative Change/בר סטפנסקי)
במהלך הוועידה שודר גם הנאום המרכזי של היום, מפי אלוק שארמה, נשיא ועידת האו"ם לאקלים (COP26), שהתקיימה בגלזגו בשנה שעברה. שארמה דיבר על הצורך להגביר את ההבנה הציבורית של האתגרים שמעמיד משבר האקלים באמצעות חינוך מדעי. "מדע מאפשר לנו להבין איך ומדוע האקלים שלנו משתנה – להבין את הסיכונים שנשקפים, וכמובן את הפתרונות הזמינים להתמודדות", הסביר שארמה. על אף שהמצב קריטי, שארמה גרס שהאפשרות לשנות את העתיד לטובה עדיין קיימת. "העתיד עדיין לא נכתב", הוא אמר. "הגיע הזמן להגדיר תוכניות ברורות ליישום התחייבויות האקלים שלנו. האינטרס הקולקטיבי של העולם כולו הוא לפעול – ועכשיו".
(הרצאתו של אלוק שארמה, נשיא ועידת האו"ם לאקלים שהתקיימה בגלזגו בנובמבר)
במהלך שני ימי הוועידה, שהחלה אתמול, פקדו אותה כ-1,200 משתתפים, האזינו ל-200 הרצאות שמציגות את חזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית.
