למעלה מ-3,000 שנים לפני טביעת הטיטאניק בצפון האוקיינוס האטלנטי, ספינה מפורסמת נוספת נטרפה בים התיכון מול החופים המזרחיים של אולובורון (Uluburun) - בטורקיה של ימינו - בעודה נושאת טונות של תכשיטי זהב ואגט, כדים, אוצרות שנהב ומתכות נחושת ובדיל (המשמשות להכנת ברונזה). מאז גילויה ב-1982, מדענים בחנו את תוכנה של הספינה הטרופה אולובורון, ששקעה למצולות בשנת 1320 לפנה"ס בערך, כדי לנסות ולחשוף מידע על האנשים והארגונים הפוליטיים ששלטו באותה תקופה, ובעיקר לגלות את המסתורין שמאחורי הסחר בבדיל, שהפך למתכת נחשקת ורב שימושית באותה תקופה.
מיכאל פראשטי, פרופ' לארכיאולוגיה, לאומנויות ומדעים באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, חשף יחד עם עמיתיו למחקר ממצא מפתיע על הספינה וסיפורה. קהילות קטנות של פסטורליסטים שהתגוררו ברמות הגבוהות באוזבקיסטן של ימינו במרכז אסיה, ייצרו וסיפקו בערך שליש מהבדיל שנמצא על סיפונה של הספינה - בדיל שהיה בדרכו לשווקים סביב הים התיכון כדי להפוך למתכת נחשקת.
המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, התאפשר הודות להתקדמות בניתוחים גיאוכימיים שאפשרו לחוקרים לקבוע בוודאות כי מקורו של חלק מהבדיל הוא במכרה פרהיסטורי באוזבקיסטן, יותר מ-3,500 ק"מ מחיפה, שם הספינה העמיסה את המטען שלה. בתקופה זו, אזורי הכרייה של מרכז אסיה נכבשו על ידי קהילות קטנות של פסטורליסטים שחיו הרחק בפסגות ההרים הגבוהים, כשהשטח בין שני המקומות עבר דרך איראן ומסופוטמיה היה סלעי, מה שהקשה מאוד על העברת טונות של מתכת כבדה.
לשם כך, התגייס פרופ' פראשטי, יחד עם ארכיאולוגים והיסטוריונים אחרים, כדי לעזור ולנסות לחבר את חלקי הפאזל. הממצאים שלהם חשפו שרשרת אספקה מורכבת שכללה מספר שלבים עד להעברת הבדיל ממקום מושבה של קהילת הכורים הקטנה ועד לשוק הים תיכוני. "נראה שלכורים המקומיים הללו הייתה גישה לרשתות בינלאומיות עצומות, שכן באמצעות סחר יבשתי וצורות אחרות של קישוריות, הם הצליחו להעביר את הסחורה הכל כך חשובה הזו עד הים התיכון. זה די מדהים להבין שמערכת סחר מגוונת מבחינה תרבותית, רב-אזורית ורב-וקטורית עמדה בבסיס חילופי הבדיל האירו-אסיאתי בתקופת הברונזה המאוחרת", אמר פרופ' פראשטי. הוא הוסיף כי נראה שתעשיית הכרייה נוהלה על ידי קהילות מקומיות בקנה מידה קטן או פועלים חופשיים שניהלו משא ומתן על השוק הזה מחוץ לשליטתם של מלכים, קיסרים או ארגונים פוליטיים אחרים. "כדי לשים את זה בפרספקטיבה, זו תהיה המקבילה המסחרית של ארצות הברית כולה שתשיג את צרכי האנרגיה שלה מאסדות נפט קטנות בחצר האחורית במרכז קנזס", הסביר החוקר.
הודות לטכניקות המתקדמות של ניתוח איזוטופי בדיל, גילו החוקרים כי שליש מהבדיל על סיפון הספינה הטרופה אולובורון הגיע ממכרה מושיסטון (Mušiston mine) באוזבקיסטן, בעוד ששני השלישים הנותרים מהבדיל הגיעו ממכרה קסטל (Kestel mine) באנטוליה העתיקה (שנקראת גם אסיה הקטנה), במה שהוא כיום חלקה האסייתי של טורקיה. עד שנת 1500 לפנה"ס, ברונזה נחשבה ל"טכנולוגיה הגבוהה" של אירו-אסיה, ששימשה לכל דבר, החל מנשק ועד לפריטי יוקרה, כלי עבודה וכלי מטבח. ברונזה עשויה למעשה מנחושת ובדיל, אך בעוד שנחושת נפוצה למדי וניתן היה למצוא אותה ברחבי אירו-אסיה, בדיל הוא הרבה יותר נדיר ונמצא רק בסוגים ספציפיים של מרבצים גיאולוגיים. "מציאת בדיל היוותה בעיה גדולה עבור מדינות פרה-היסטוריות, כך שהשאלה הגדולה היא כיצד האימפריות הגדולות הללו מתקופת הברונזה ענו על הביקוש העצום לברונזה, בהתחשב במאמץ הכרוך ברכישת בדיל, שהפך למצרך נדיר", אמר פרופ' פראשטי.
הספינה אולובורון הניבה את האוסף הגדול בעולם מתקופת הברונזה של מתכות גולמיות שנמצאו אי פעם בים התיכון - כמות נחושת ובדיל שהייתה מספיקה כדי לייצר 11 טונות של ברונזה באיכות הגבוהה ביותר. אלמלא טבעה בים, כמות המתכת הזו הייתה מספיקה כדי לחמש כוח של כמעט 5,000 חיילים מתקופת הברונזה בחרבות, שלא לדבר על הרבה כדי יין שניתן היה לייצר. "הממצאים הנוכחיים ממחישים מבצע סחר בינלאומי מתוחכם, שכלל פעילים אזוריים ומשתתפים מגוונים חברתית, שייצרו וסחרו בסחורות חיוניות, חרף תוואי השטח הסלעי, במשך כל הכלכלה הפוליטית של תקופת הברונזה המאוחרת ממרכז אסיה ועד לים התיכון", הסביר פרופ' פראשטי. בניגוד למכרות באוזבקיסטן, שהוקמו בתוך רשת של כפרים בקנה מידה קטן ובקהילות ניידות של פסטוליסטים, המכרות באנטוליה העתיקה בתקופת הברונזה המאוחרת היו בשליטתם של החתים, מעצמה עולמית אימפריאלית, שפלשה לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס, הגיעה לשיא הדרה בשנים 1680 עד 1180 לפנה"ס והיוותה איום ממשי על רעמסס מלך מצרים (החתים היו גם העם הראשון שלמד את תורת הברזל, וזו העניקה להם יתרון בשדה הקרב).
ממצאי המחקר מראים בנוסף כי החיים לפני 2,000 שנים ויותר לא היו כל כך שונים ממה שהם כיום. "עם השיבושים הנובעים ממגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה, הפכנו מודעים לאופן שבו אנו מסתמכים על שרשראות אספקה מורכבות כדי לשמור על הכלכלה, הצבא ורמת החיים שלנו", אמר וויין פאוול, פרופ' במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה בברוקלין קולג', שנמנה על מחברי המחקר. "מסתבר כי זה היה נכון גם בפרהיסטוריה. ממלכות קמו ונפלו, תנאי האקלים השתנו ועמים חדשים נדדו ברחבי אירו-אסיה - כל אלה השפיעו על הגישה לבדיל, שהיה חיוני הן לייצור נשק והן לייצור כלים חקלאיים. באמצעות איזוטופי בדיל, התאפשר לבחון כל אחד מהשיבושים הארכיאולוגיים הללו בחברה ולראות שהקשרים נותקו, נשמרו או הוגדרו מחדש. יש לנו כבר ניתוח דנ"א כדי להראות קשרים יחסיים. כלי חרס ושיטות קבורה למשל, ממחישים את ההפצה והקישוריות הרעיונית. כעת, הודות לאיזוטופי הבדיל, אנחנו יכולים לתעד את הקישוריות של רשתות סחר למרחקים ארוכים ואת התקיימותן".
ממצאי המחקר הנוכחיים אמנם מיישבים ויכוחים בני עשרות שנים על מקורות המתכת בספינה הטרופה אולובורון וסחר הבדיל האירו-אסיאתי בתקופת הברונזה המאוחרת, אבל עדיין יש עוד מידע שטרם התגלה. לאחר כרייתן, המתכות עובדו לפני משלוח ובסופו של דבר הותכו לצורות סטנדרטיות של מטילים לצורך הובלתם אל היעד, כשלמעשה הצורות המובהקות של המטילים שימשו ככרטיסי הביקור לסוחרים כדי לדעת מהיכן הגיעו והיכן יוצרו. רבים מהמטילים על סיפונה של ספינת אולובורון היו בצורה שבעבר האמינו כי מקורה בקפריסין. עם זאת, הממצאים הנוכחיים מצביעים על כך שצורה זו הגיעה מאזורים מזרחיים יותר. פרופ' פראשטי אמר שהוא וחוקרים אחרים מתכננים להמשיך ולחקור את הצורות הייחודיות של המטילים ואת השימוש בהם במסחר באותה העת.