ב-13 באפריל 2029, יהיו רק כ-30 אלף ק"מ שיפרידו בין האסטרואיד אפופיס (Apophis 99942) לכדור הארץ (לשם השוואה, המרחק הממוצע בין מרכזו של הירח למרכז כדור הארץ הוא כ-384,403 ק"מ). על כן, יתאפשר לראותו כנקודת אור חולפת בשמי הלילה (בעיקר באירופה, אפריקה ומערב אסיה), גם ללא טלסקופים.
המסלול של האסטרואיד אפופיס
( Phoenix7777, ויקיפדיה)
מה שהופך את אפופיס, המשתייך לקבוצת אסטרואידים הקרויה אסטרואידי אטן - שרדיוס מסלול ההקפה שלהם סביב השמש קטן מיחידה אסטרונומית אחת - לכל כך מסוכן, הוא שקוטרו הממוצע נאמד ב-340 מטר. על כן, אם אסטרואיד זה יפגע בעתיד בכדור הארץ, הנזק שייגרם עלול להיות עצום, בטח לנוכח ההערכות שמהירות הפגיעה צפויה לנוע סביב 45 אלף קמ"ש, עם אנרגיה שוות ערך לפיצוץ של יותר מ-1,000 מגה-טון TNT.
"למכתש שייווצר כתוצאה מפגיעה של האסטרואיד אפופיס בכדור הארץ יהיה כנראה קוטר של כמה קילומטרים, כשעוצמת הפגיעה עלולה להרוס אזור בגודל של מרכז אירופה", מעריך ג'ונתן מנל, מאוניברסיטת יוליוס מקסימיליאן בווירצבורג שבצפון בוואריה בגרמניה, שנמנה על צוות שחוקר את האסטרואיד המסקרן. יחד עם זאת, אין כל צורך להיכנס לפאניקה, גם לא בקרב מי שמאמין בכך שיום שישי ה-13 הוא יום מועד לאסונות, שכן לפחות במשך 100 השנים הבאות, לא נשקפת סכנה לפגיעה שכזו, על פי חישובי נאס"א.
אפופיס התגלה בתאריך 19 ביוני 2004 על ידי רוי טאקר, דייוויד ת'ולן ופבריציו ברנרדי, חוקרים מאוניברסיטת הוואי שצפו בו ממצפה הכוכבים הלאומי קיט-פיק שבאריזונה. הוא קרוי על שמו של אפפ (ביוונית: אפופיס), אל החשיכה והרשע במיתולוגיה המצרית, מה שמתכתב עם סיווגו כמסוכן והמעקב הרציף שמבוצע אחר מסלולו.
למרות שלאחר גילויו ב-2004, קיבל האסטרואיד סיכוי של 2.7% לפגוע בכדור הארץ ב-2029, הרי שהסיכוי לכך הפך כאמור לאפסי.
אסטרואידים הם עצמים בעלי צורה לא סדירה הנעים במסלולים סביב השמש. נכון להיום, ידוע שקיימים במערכת השמש שלנו כ-1.3 מיליון אסטרואידים, וכ-2,500 שמסווגים כבעלי פוטנציאל להוות סיכון על כדור הארץ. אסטרואידים פוטנציאליים מסוכנים (PHA) הם אסטרואידים קרובים לכדור הארץ שמסלולם הוא פחות מ-20 יחידות (על פי המרחק הירחי) ממסלול כדור הארץ וקוטרם הוא מעל 140 מטר.
2 צפייה בגלריה
הדמיה של הלוויין שיישלח לחקור את אסטרואיד אפופיס על ידי הצוות מאוניברסיטת וירצבורג
(איור: SATEX team / University of Wuerzburg)
כיום, עסוקים חוקרי החלל במענה על שאלות רבות, דוגמת מהו המבנה של אסטרואידים? מה משפיע על מסלולם? מה קורה להם כשהם נעים בקרבת גופים אחרים ומה מידת ההשפעה של כוח המשיכה של אותם גופים על האסטרואידים הללו? מכיוון שאסטרואיד בגודל כזה מתקרב לכדור הארץ רק כל 1,000 שנים, יש הזדמנות נדירה לחקור אותו במאמץ קטן יחסית.
בכך, האנושות תוכל גם לצבור ידע שיוכל לשמש לפיתוח אמצעי הגנה מפני אסטרואידים מסוכנים בעתיד. פרוייקט NEAlight, בהובלתו של פרופ' האקן כיאל מאוניברסיטת יוליוס מקסימיליאן בווירצבורג, נועד לחקור את הנושא, בניסיון להשיב על חלק מהשאלות שנותרו פתוחות. פרופ' כיאל ועמיתיו עומלים על בנייתו של לוויין קטן שילווה את האסטרואיד אפופיס במשך חודשיים בדרכו לנקודה הקרובה ביותר שלו לכדור הארץ, שם ישהה מספר שבועות.
במהלך תקופה זו, השינויים באפופיס יתועדו וינותחו באמצעות מדידות שונות, אם כי הצוות הגרמני מודע למספר אתגרים טכניים שעלולים לצוץ, שכן הלוויין הקטן צריך לעבור מרחק רב ולתפקד באופן אוטונומי במידה רבה. במקביל, גרמניה לוקחת חלק במשימת RAMSES (Rapid Apophis Mission for SEcurity and Safety) האירופית, בה ייעשה שימוש בלוויין גדול יותר, מצויד בלוויינים קטנים (ייתכן שאחד מהם יהיה זה של אוניברסיטת וירצבורג), טלסקופים ומכשירי מדידה נוספים, שילווה את אפופיס במעברו הסמוך לכדור הארץ, לפרק זמן ממושך יותר.
