ללא הפחתה מהירה בפליטות מזהמות ונקיטת צעדים מיידיים בנושא, סביר להניח כי לא יתאפשר להישאר במסגרת מגבלת ההתחממות הגלובלית (1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמה הקדם-תעשייתית, לפני שהעולם התחיל להשתמש בפחם, נפט וגז) - על פי הסכם פריז - בעוד קצת יותר מחמש שנים, כלומר מוקדם יותר מההערכות הקיימות.
מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Nature Climate Change, מהווה את הניתוח המעודכן והמקיף ביותר של תקציב הפחמן העולמי. המחקר נערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון.
תקציב הפחמן הוא אומדן של כמות פליטת הפחמן הדו-חמצני שניתן לפלוט תוך שמירה על ההתחממות הגלובלית מתחת לגבולות טמפרטורה מסוימים. הסכם פריז מ-2015 נועד להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית עד ל-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לרמות הקדם-תעשייתיות. תקציב הפחמן הנותר משמש בדרך כלל להערכת ההתקדמות העולמית ביחס ליעדי ההסכם.
על פי המחקר החדש נותרו פחות מ-250 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני בתקציב הפחמן העולמי. החוקרים הזהירו שאם פליטת הפחמן הדו-חמצני לא תואט (כ-40 מיליארד טון מדי שנה), הרי שתקציב הפחמן העולמי ימוצה עד 2029 בערך, מה שיחייב את העולם להגיע אל רף 1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות, או יותר מכך.
למעשה, תקציב הפחמן העולמי קטן ממה שהיה נדמה, שכן הוא פחת בחצי בערך מאז 2020 עקב הגידול המתמשך בפליטות גזי החממה העולמיות, הנגרמות בעיקר משריפת דלקים מאובנים ומניקוי האוויר מאירוסולים (חלקיקים המרחפים באוויר) - שתורמים לקירור כדור הארץ אך גם מזהמים את האוויר - מה שתורם להתחממות מהירה יותר.
"ממצאי המחקר מחזקים את העובדה שלא נעשה מספיק כדי לשמר את ההתחממות הגלובלית מתחת לרף של 1.5 מעלות צלזיוס. תקציב הפחמן העולמי הצטמצם כל כך עד ששינויים קלים בהבנתנו את העולם יכולים לגרום לשינויים פרופורציונליים גדולים בו. הקושי בהפחתת הפליטות המזהמות משמעו ודאות מוחלטת שהחלון לשמירה על התחממות גלובלית על פי הסכם פריז נסגר במהירות", אמר ד"ר רובין למבול מאוניברסיטת אימפריאל קולג'. "עדכון תקציב הפחמן העולמי תואם לחלוטין את דוח האקלים האחרון של האו"ם, בו הודגש כי סיכוי רב שתקציב הפחמן הנותר עבור מגבלת ה-1.5 מעלות צלזיוס הינו קטן מדי", הוסיף ד"ר יורי רוג'לי, מאוניברסיטת אימפריאל קולג'.
המחקר החדש השתמש במערך נתונים מעודכן ובמודלים אקלימיים משופרים בהשוואה להערכות אחרונות אחרות. לדבריו של ד"ר למבול, שינוי הטמפרטורה בפועל יכול להתרחש בטווח הנראה לעין, אך גם בעוד עשור או שניים, תלוי במועד שבו יסתיים תקציב הפחמן העולמי, שקשור ישירות למהירות הפליטות. מחברי המחקר מדגישים כי כל עשירית מעלה הינה רבת חשיבות, כך שגם אם ההתחממות הגלובלית תקובע על 1.6 או 1.7 מעלות צלזיוס, הרי שזה טוב בהרבה מאשר השלכות עלייה של 2 מעלות צלזיוס.
ד"ר למבול אמר כי הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס אפשרית מבחינה טכנית, אך מבחינה פוליטית היא מאתגרת ולא סבירה, זאת מכיוון שלא ננקטים די צעדים בנושא. בשורה התחתונה, גם במחקר הנוכחי הודגשה חשיבותם של כיורי פחמן דוגמת שטחים מיוערים, מה שתורם להתקררות הטמפרטורות העולמיות. "כל שבריר של התחממות יקשה על החיים בכדור הארץ ויוביל לפגיעה חמורה במערכות אקולוגיות רבות. 10 השנים האחרונות כבר חמות בממוצע ב-1.14 מעלות צלזיוס ביחס למאה ה-19, בעוד שאשתקד היה חם יותר ב-1.26 מעלות צלזיוס (נתון שצפוי להישבר השנה). המחקר הזה הוא עוד נורת אזהרה מחקרית, כעת הכדור בידיים של מקבלי ההחלטות", סיכם ד"ר למבול.
