פשפש אנדמי לאזור הודו ומזרח אסיה זכה לכינוי ״היטלר באג״ בשל הדמיון שלו לדיוקן הצורר הנאצי - אך את הארגונים היהודים וחוקרי שואה בארצות הברית זה הרבה פחות משעשע.
החרק, catacanthus incarnatus, ממשפחת ה״תריסיתיים״, מכונה גם ״פשפש הסירחון עם פני אדם״ בשל ריחו הידוע לשמצה והתבנית שעל גבו, שבמבט מלמטה-למעלה כביכול נראה כמו פניו של גבר. הוא נחשב למזיק שחי בקבוצות גדולות וזולל פירות, כותנה, תירס, סויה וקשיו.
מעט כמו חתולי הקיטלר שלפניו, גם ״היטלר באג״ הפך בן לילה לתופעת רשת. הכינוי שלו הוא חלק ממגמה שהתפתחה בהודו בשנים האחרונות על ידי חוקרים לקרוא לחרקים על שם דמויות אנושיות לפי המראה או המורפולוגיה שלהם. מינים אחרים, למשל, נקראים על שם שחקני בוליווד מוכרים, שחקני קריקט ופוליטיקאים מקומיים. המטרה היא ליצור עניין בתלמידי מחקר וגם להקל על מלאכת זיהוי החרקים. במקרה של ״פשפש הסירחון עם פני אדם״, החוקרים אמרו כי הוא דומה להיטלר: קצות הכנפיים הכהות דומות לשיערו של הדיקטטור, שני כתמים שחורים נראים כמו עיניו, ורכס הגב יוצר את אפו. בחלק מהחרקים אף ניתן לראות קו שחור או זוג כתמים בקרבת הראש, שמשחזרים את שפם היטלר הידוע לשמצה.
בליגה נגד השמצה הזדרזו לגנות את המהלך ואמרו כי ״טריוויאליזציה של השואה שגויה בכל צורה שהיא ואנחנו מקווים שהאחראים לשם החרק הזה ישקלו זאת מחדש״. מנכ״ל תנועת בני ברית העולמית, דניאל מריאשין, אמר כי "לקרוא לחרק על שם היטלר זה לא מצחיק או נבון במיוחד. זה מביש ומזעזע. זה מוזיל ומגחך את מאמציו של היטלר למחוק את האוכלוסייה היהודית באירופה. היטלר רצח שישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים - שום דבר לא צריך להיקרא על שמו״.
קתרין מאייר, מזכ״לית ארגון כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה, אמרה שקריאת חרק על שם היטלר היא דוגמה לאופן שבו הצורר הפך עם השנים למיינסטרים ולכך שמתרחשת היום טריוויאליזציה של גרמניה הנאצית והשואה. ״מזעור השפעת השואה או מי שביצעו אותה, פוגע מאוד בקרב קורבנות השואה, ניצולי השואה ובני משפחותיהם", היא אמרה, “אנו מצטערים מאוד על כך שאנחנו עדים עכשיו לאירועים כאלה של עיוותים באופן קבוע ומדאיג".
גם חלק מהקהילה המדעית מחתה על המהלך: "בעלי חיים - מכל סוג שהוא - אינם טובים ואינם רעים. כינוי מין בשם הזה זה לא משהו שאני אי פעם אתמוך בו”, אמר פרופ׳ דייוויד סקלי מבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת ייל. צלם הטבע דיוויד אונג טוען בכלל שהשוואה לאלביס הרבה יותר נכונה: ״אם הייתי החרק, בהחלט לא הייתי רוצה שישוו אותי להיטלר״, אמר.
דמוניזציה של חרקים יכולה גם להפריע למאמצי השימור שלהם. בשנת 2006, למשל, ניאו-נאצים הביאו לסף הכחדה חיפושית שנקראה על שם היטלר. החיפושית החומה הזעירה, anophthalmus hitleri , התגלתה ב-1933 על ידי אנטומולוג גרמני ומעריץ של היטלר, ומאז הפכה לפריט אספנות בקרב אנטישמים.
בהודו, מוצא ה”היטלר באג״, עמד שיעור הדעות האנטישמיות על 20% בשנת 2014, השנה האחרונה שבה ערכה הליגה נגד השמצה ציון מדד עבור המדינה.
מין ה-Catacanthus incarnatus התגלה בשנת 1778 על ידי האנטומולוג הבריטי דרו דרורי. למראה דמוי הפנים המוזר יש הסבר אבולוציוני: הצבעים משמשים כדי להזהיר טורפים שהחרק רעיל או, לכל הפחות, בעל טעם רע, וכתמי העיניים המזויפים נועדו למשוך את תשומת הלב מאזור הראש הפגיע. אבל ההגנה החשובה ביותר של החרק מפני אויבים היא הצחנה שהוא מפריש דרך בלוטות הסירחון שלו כשהוא נמצא בסכנה.
