השנה היא שנה מעוברת גם בלוח השנה העברי עם החודשים אדר א' ואדר ב' וגם בלועזי. בעוד שאנשים רבים יודעים כי המשמעות היא שחודש פברואר התארך ביום נוסף - 29 במקום 28 - רובם לא תמיד יודעים מה הסיבה לכך. צבי מזא"ה, פרופ' אמריטוס לפיזיקה ואסטרונומיה מאוניברסיטת תל אביב, שופך אור על התופעה ומה שחשוב לדעת עליה.
"לשנים מעוברות יש תפקיד מכריע ב'יישור' לוח השנה שלנו עם מסלול כדור הארץ סביב השמש. המסלול, הידוע גם כשנה טרופית (שנה שמשית), נמשך בערך 365.25 ימים עד להשלמתו, מעט יותר מהשנה הקלנדרית שלנו שנמשכת 365 ימים, כפי שמשתקף בלוח הגרגוריאני הנמצא כיום בשימוש בכל העולם", הסביר פרופ' מזא"ה. "רבע היום הנוסף הזה בכל שנה אולי נראה חסר חשיבות, אבל עם הזמן זה מצטבר, מה שמוביל לשינוי ניכר בלוח השנה על פיו אנו פועלים".
הוא הסביר מה היה קורה לו לא היו מוסיפים את התאריך 29 בפברואר כל ארבע שנים. "בהיעדר ההתאמות הנדרשות לזמן הנוסף הזה, נגיע למצב שבו הלוח יוצא מסנכרון העונות כפי שאנו מכירים אותן, בערך בחודש שלם אחת ל-125 שנים", אמר פרופ' מזא"ה. "לפיכך, שנים מעוברות הן חיוניות כדי למנוע זאת ולשמור על התאמה בין לוח השנה שלנו לסיבוב כדור הארץ סביב השמש. כדי להתמודד עם חוסר ההתאמה הזה, בשנה המעוברת מתווסף יום בודד ללוח השנה, אחת לארבע שנים. התאמה זו מתבצעת על ידי הארכת חודש פברואר, מ-28 ל-29 ימים".
שנים מעוברות קיימות עוד מימי הרומאים כאשר שנה חולקה ל-12 חודשים (365 ימים). בשנת 46 לפנה"ס, יוליוס קיסר הציע את לוח השנה היוליאני החדש, שיוסיף יום אחד (יום הקפיצה) לחודש הקצר ביותר בשנה (פברואר) בכל ארבע שנים, שבתקופה הרומאית גם היה היום האחרון בה, זאת בניסיון לתקן את החריגה שמסתכמת ברבע יום.
בעוד התוכנית של הרומאים עבדה, היא למעשה פיצתה פיצוי יתר של 0.0078 ימים (11 דקות ו-14 שניות) לשנה. "כדי לעגל בחזרה או לפחות להתקרב לכך, היה לחוק הוספת היום פעם בארבע שנים יוצא דופן אחד - שהוכנס ללוח הגרגוריאני והיווה עדכון ללוח היוליאני - בו השנים המתחלקות ב-100 אינן שנות דילוג, אלא אם כן השנה מתחלקת גם ב-400. על כן, מאז הוצג הלוח הגרגוריאני בשנת 1582 - בימיו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 - שנת 1600 הייתה שנת דילוג, 1700, 1800 ו-1900 לא היו שנות דילוג ושנת 2000 הייתה בת 29 ימים בפברואר. באופן דומה 2100, 2200 ו-2300 לא יהיו שנות דילוג - אך 2400 כן", הסביר פרופ' מזא"ה.
שנים מעוברות ממחישות עד כמה הותאמה תפיסת הזמן שלנו לקצב הטבעי של היקום, תוך שמירה על איזון בין הפעילויות האנושיות למחזוריות הטבעית של כדור הארץ. ללא השנים המעוברות, אחרי כמה מאות שנים עלולות נקודות ההיפוך והשוויון - הזמן בשנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש והזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, כך שאורך היום והלילה שווים (בהתאמה) - להתרחש בזמנים שונים מהצפוי, כך שמזג האוויר החורפי יופיע בחודשי הקיץ ולהיפך, מה שיפגע בלוח השנה החקלאי, הקובע מהם התאריכים הנכונים לשתילת זרעי הגידולים השונים. על כן, ללא שנים מעוברות, לוח השנה שלנו היה מתנתק בהדרגה מעונות השנה.
גם ללוחות שנה אחרים, כולל הלוח העברי, הלוח המוסלמי, הלוח הסיני והלוח האתיופי, יש גרסאות של שנים מעוברות, אך לא כולן מגיעות כל ארבע שנים ולעיתים קרובות מתרחשות בשנים שונות מאלו שבלוח הגרגוריאני. בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי למשל, המבוסס כמו החודש העברי על הירח, אך חסר שנה מעוברת "לתיקון" מול 365 ימי השנה האסטרונומית, הלוח נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה. כך חודש הרמדאן, למשל, מתקיים מדי שנה במועד אחר, ועם השנים חל בכל ארבעת עונות השנה. בשלב מסוים בעתיד הרחוק, ייתכן שיהיה צורך להעריך מחדש את לוח השנה הגרגוריאני מכיוון שעדיין קיים אי-דיוק קטן בינו לבין שנות השמש. יחד עם זאת, יחלפו אלפי שנים עד שזה יקרה.
פורסם לראשונה: 07:14, 29.02.24
