בניגוד למיתוס, המצור של הצבא הרומי על המורדים במצדה בשנת 73 לספירה ארך מספר שבועות לכל היותר, ולא כמה שנים כפי שחוקרים סברו עד כה. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החוקרים נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים, חישה מרחוק, ומידול ממוחשב בתלת ממד, כדי לקבל לראשונה נתונים ומידע מכומת ואובייקטיבי על מערכת המצור הרומית במצדה.
המחקר נערך על-ידי משלחת החפירות למצדה על שם משפחת נוישטטר, מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר גיא שטיבל ובשיתוף ד"ר חי אשכנזי (כיום מנהל תחום גיאואינפורמטיקה ברשות העתיקות), הדוקטורנטים בועז גרוס (אוניברסיטת תל אביב ומכון ישראלי לארכאולוגיה) ועומר זאבי (היום באוניברסיטת בון). המחקר נערך במסגרת פרויקט נרחב של המשלחת המיישם כלי מחקר חדשניים ושאל שאלות חדשות כדי להבין בין יתר הדברים, מה באמת קרה במצדה. המאמר התפרסם השבוע בכתב העת Journal of Roman Archaeology.
ד"ר שטיבל סיפר על המחקר: "בשנת 2017 חידשנו את החפירות באתר מצדה, מטעם אוניברסיטת תל אביב. האתר המפורסם נחקר בהרחבה מאז ראשית המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20, אך המחקר בן זמננו מאפשר לנו ליישם כלים חדשניים, לשאול שאלות חדשות, ולהגיע לתובנות חדשות לגבי מה שהתרחש במקום - לפני, תוך כדי, ואחרי המרד הגדול".
החוקר הוסיף: "לשם כך יזמנו פרויקט מקיף המיישם טכנולוגיות של חישה מרחוק באמצעות רחפנים וצילומי אוויר כדי לאסוף מידע מדויק ביותר מהמרחב שסובב את מצדה, בשלושה נושאים מרכזיים: מערכות המים, מערכות השבילים המובילים לאתר ומערכת המצור הרומית מסביבות מצדה. הנתונים הנאספים מהשטח משמשים לבניית מודלים תלת-ממדיים ממוחשבים, שמספקים לנו תמונה ברורה, ברזולוציה גבוהה ביותר, של הממצאים. במחקר הנוכחי התמקדנו במערכת המצור, שהודות למיקום המבודד והאקלים המדברי, היא מערכת המצור הרומית השמורה ביותר בעולם".
ד"ר שטיבל התייחס למחקרים קודמים על מצדה: "במשך שנים רבות התקבע מיתוס שהמצור הרומאי על מצדה היה אירוע ממושך ומפרך, שארך כשלוש שנים. בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על הקביעה הזאת, מסיבות שונות. אנחנו ביקשנו לראשונה לבחון את הסוגייה באמצעות כלים חדשניים המאפשרים מדידות אובייקטיביות".
החוקרים נעזרו בטכנולוגיות של חישה מרחוק באמצעות רחפנים וצילומי אוויר כדי לאסוף נתונים של כל המבנים במערכת המצור – גובה, רוחב, ועומק, ברזולוציה גבוהה ביותר, עד לרמת דיוק של מילימטר. נתונים אלה שימשו לבניית מודל תלת-ממדי ממוחשב, שאיפשר חישוב של נפח ומשך הבנייה.
ד"ר אשכנזי אמר: "קיימות הערכות מהימנות של כמות האבנים והאדמה שחייל רומי מסוגל להזיז ביום, לצורך משימת הבנייה. ידוע שבמצור על מצדה השתתפו כ-6,000 עד 8,000 חיילים רומיים, ואנחנו חישבנו באופן אובייקטיבי כמה זמן הם השקיעו בבניית מערכות המצור כולה – שמונה מחנות וחומת אבן שסבבה את מרבית האתר. מצאנו שהבנייה ארכה פחות משבועיים, ועל סמך מקורות עתיקים ניתן להעריך שמיד לאחר השלמתה ביצעו הרומאים מתקפה וכיבוש שארכו לכל היותר שבועות אחדים. מכאן אנו מסיקים שהמצור כולו נמשך מספר שבועות לכל היותר".
ד"ר שטיבל סיכם: "הנרטיב של מצדה, המרד, המצור והסוף הטרגי שחתם לפי פלביוס יוספוס את המרד הגדול, הפך כבר מזמן לחלק מה-DNA הישראלי והסיפור הציוני, והתפרסם בכל רחבי העולם. אחד המרכיבים הבולטים במיתוס הוא משך המצור: עד כמה התקשה הצבא הרומי המפואר להבקיע את המצודה ולהכניע את מגיניה. לאורך שנים רווחה ההנחה שהאירוע התפרס על פני שלוש שנים, אך בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על קביעה זו. במחקר שלנו יישמנו לראשונה מדידות אובייקטיביות בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לתת לראשונה לסוגייה זו מענה מדעי מבוסס. על פי הממצאים שלנו, אנו מעריכים כאמור שהמצור הרומי על מצדה ארך מספר שבועות לכל היותר. הרומאים, כדרכן של אימפריות, באו, ראו וכבשו, ודיכוי ההתקוממות באתר המבודד נעשה במהירות וללא רחמים".
לדבריו, המחקר במקום יימשך. ד"ר שטיבל: "עם זאת, המסקנות שלנו אינן מפחיתות מאומה מחשיבותו של האירוע ההיסטורי, ועדיין נותרנו עם שאלות משמעותיות, כמו לדוגמה: מדוע בחרו הרומאים להשקיע מאמץ כה רב בכיבוש אתר נידח וזניח לכאורה? כדי לתת מענה לשאלות המסקרנות אנחנו ממשיכים בפרויקט מחקר נרחב וחדשני במצדה ובסביבותיה – במטרה לאסוף נתונים, ולבצע ניתוח מעמיק של החומר במעבדות המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף עם חוקרות וחוקרים לא מעטים, שיש בו כדי לשפוך אור חדש על החידה: מה באמת קרה שם?"
ההיסטוריה של מצדה
מצדה הוא אתר היסטורי יהודי על צוק סלע בגבול מדבר יהודה ובקעת ים המלח, כ-25 ק"מ מדרום לעין גדי. בשנת 2002 הוכרזה מצדה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. חפירות קודמות הראו שבמקום היתה פעילות רבה בשתי תקופות: ימי הורדוס ה-1 (המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס), ותקופת המרד הראשון ברומאים (המחצית השנייה של המאה ה-1).
הורדוס בנה במצדה מערכת מפוארת ומשוכללת של ארמונות. הוא הקיף את הצוק בחומת סוגרים שנקבעו בה ארבעה שערים, ועל פניו בנה שלושה מכלולי ארמונות. הארמון הצפוני בולט עד היום בנוף, והוא אחד מסימני ההיכר של מצדה; הוא בנוי בשלוש מדרגות ענק, שהאמצעית שבהן עגולה. הארמון המערבי הוא בית מגורים גדול, ויש בו אגפי שירותים, מחסנים, בתי מלאכה ומנהלה. הארמון השלישי הוא מכלול של שלושה מבנים קטנים.
עוד הוקמו במצדה מבני מחסנים גדולים, בית מרחץ בסגנון רומי, ברכות רחצה ומתקנים לאגירת מים. המבנים השונים בנויים ומעוטרים על פי מיטב המסורת האמנותית והאדריכלות הרומית בת זמנו של הורדוס. בין השאר משולבים בהם פסיפסים, ציורי קיר ועמודים מעוטרים. שפע של ממצאים - כלי חרס, מתכת וזכוכית, וחלקים של מערכות ריהוט מפוארות - מעידים על עושרה של מצדה ופארה בתקופה זו.
ד"ר גיא שטיבלצילום: אוניברסיטת תל אביבבשלהי תקופת המרד הגדול, אחרי חורבן ירושלים (70 לספירה) נמלטו למצדה אחרוני המורדים ומשפחותיהם שמנו קרוב לאלף איש. הם התאימו את המבנים המלכותיים לצורכיהם. רובם התגוררו בחדריה של חומת הסוגרים ובמבנים קטנים בכמה מקומות על הצוק; אחרים התגוררו במבני הארמונות הקטנים. הארמונות האחרים שימשו לצורכי מנהלה (המערבי) או לצורכי הגנה ותצפית (הצפוני). המורדים השתמשו במחסנים שמצאו במקום, ונראה שגם בשאריות שנותרו מתכולתם. וכן השתמשו בבתי המרחץ, לאחר שהתאימו אותם לצורכיהם, והוסיפו עליהם מקוואות טהרה. הם בנו בית כנסת בחומת הסוגרים ואף הקימו מקום ללימוד תורה. בין הממצאים מזמן שהותם של המורדים במצדה: כלי חרס ומתכת, מטבעות שקלים מימי המרד, אוסטרקונים (שברי חרס שכתבו עליהם בדיו) וקטעי מגילות, מקצתן מקראיות ומקצתן ספרים חיצוניים וספרי כיתות.
הצבא הרומי בפיקודו של פלביוס סילבה, שהטיל על מצדה מצור ממושך, ישב במחנות סביב הצוק, וגם בהם נערכו חפירות. כן זוהתה סוללת המצור ששפכו הרומאים כלפי הצוק ממערב, שנועדה להקל על הפריצה פנימה.
על סופה של מצדה בשנת 73 לספירה ופרשת התאבדותם ההמונית של המורדים שהיו בה סיפר יוסף בן מתתיהו בפירוט רב: "לאחר שהצליחו הרומאים לפרוץ את חומות מצדה, החליט אלעזר בן יאיר כי עדיף המוות כאדם חופשי על פני הגורל הצפוי מידי הרומאים. ברגעים האחרונים של הקרב נאם בן יאיר מול הנצורים וקרא להם להמית עצמם על מנת שלא יפלו בשבי ויהיו לעבדים. יוסף בן מתתיהו מביא את נוסח דבריו , מפי שתי נשים שהסתתרו ונשארו בחיים. יש לשער שבן מתתיהו ייפה את הדברים, ואף על פי כן זהו אחד הנאומים החשובים בתולדות ישראל. המורדים המיתו איש איש את משפחתו, ואחר כך הפילו גורלות ביניהם. העשרה שעלו בגורל המיתו איש את רעהו, והאחרון מהם, אלעזר, נפל על חרבו".
