המים הכלכליים של ישראל הם בית למיני לוויתנאים שונים, ביניהם שני מינים שנמצאים ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי (IUCN). כך עולה ממחקר חדש, שנכתב על ידי אנשי יחידת המחקר של גרינפיס באוניברסיטת אקסטר, חוקרים באוניברסיטת חיפה ומכוני מחקר באיטליה.
את המחקר הימי הובילו ד״ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה ומנהל מרכז הדולפין והים של עמותת דלפיס, וד״ר קירסטין תומפסון מטעם גרינפיס ואוניברסיטת אקסטר, והוא מתפרסם בכתב העת Aquatic Conservation.
המחקר הוא למעשה סקר לניטור אקוסטי-ויזואלי של יונקים ימיים שנערך בשנה שעברה במהלך חודשי אפריל ומאי בים העמוק של ישראל. בסקר שנערך תועדו על ידי החוקרים קבוצת ראשתנים במרחק של כ-15 ק"מ מהחוף של חיפה בעומק בין 1,720-370 מטר.
אחד הראשתנים בלהקה גם צולם והפך להיות הלוויתן ״הישראלי״ הראשון שנרשם וקוטלג על פי זנבו תחת השם ״קים״ (על שם הסטודנטית שתיעדה אותו). לאחר מכן התגלה שאותו ראשתן צעיר שתועד בפעם הראשונה בישראל נצפה בשנים האחרונות כ-10 פעמים בים הליגווארי סמוך לאיטליה ועל כן שמו המלא הוא "אליה-אונדה-קים".
בסך הכל, במהלך הפלגת הסקר נקלטו בעזרת מכשיר ההידרופון (מכשיר לניטור אקוסטי), 22 אירועים אקוסטיים, כולל שלושה מפגשים עם קבוצת ראשתנים, מפגש אקוסטי עם לפחות ארבעה פרטים של לוויתנים מסוג זיפיוס חלול-חרטום, מפגש עם דולפינן וגם עם שבעה דולפינים ממין בלתי מזוהה.
הים התיכון מכיל מישורים עמוקים נרחבים מאוד, שבהם מצויות תעלות התחומות במדרונות, ומהוות בית גידול חשוב ליונקים ימיים. אוכלוסייתם של שניים ממיני הלוויתן החיים בים התיכון, לוויתן ראשתן (Sperm whale) וזיפיוס חלול-חרטום (Cuvier’s beaked whale), נמצאת בירידה בשנים האחרונות, והם מוגדרים "בסכנת הכחדה" ו"פגיע" לפי איגוד השימור העולמי (IUCN). לפי דו"ח משנת 2020, 12 זנים של לוויתנאים נצפו באופן אגבי במים הכלכליים של ישראל (האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, עד 200 מיילים ימיים מחוף הים).
מסיבה זו, לדברי החוקרים, יש לנקוט במשנה זהירות בעת קבלת החלטות בנוגע לחיפושי גז ונפט חדשים בתחומי המים הכלכליים, שכן שני המינים מושפעים לרעה על ידי רעשים שמקורם בפעילות האדם, וכן עלולים להיפגע קשות במקרה של אסון שפך בלב ים. הם מוסיפים שאירועי החפה של לוויתנאים קושרו בעבר לרעשי סונאר מכלי שיט צבאיים ולכן יש צורך בבדיקה נוספת ומעמיקה יותר לגבי הימצאות הלוויתנאים באזור, על מנת שיהיה ניתן לעשות צעדים לשימורם.
ישנם פערי מידע גדולים בכל הנוגע להימצאותם ולמצבם של היונקים הימיים במים הכלכליים של ישראל, שכן המחקר התמקד ב-20 השנים האחרונות בעיקר בסביבה החופית, הקרובה לחוף, עם מעט מאוד סקרים בים העמוק. הסקר שנערך בשנה שעברה היה הגדול והמקיף ביותר שנערך בים העמוק של ישראל והוא שם לעצמו למטרה לספק מידע מדויק יותר על הנוכחות של הלוויתנאים באזור.
כמחצית מאוכלוסיית בעלי החיים הימיים (יונקים, ציפורים, דגים) נכחדה ב-45 השנים האחרונות על פני כדור הארץ והים התיכון הוא ים שנמצא תחת לחצים רבים. החל מהעובדה שהוא כמעט סגור לחלוטין, עבור בחופים שמקיפים אותו המיושבים בצפיפות רבה וכלה בהשפעה הכללית של פעילות בני האדם בים (קידוחים, פעילות מסחרית, דיג יתר, זיהום פלסטיק ופעילות צבאית), כמו גם מהשפעות שינויי האקלים.
בנוסף למחקר הזה, חוקרים מאונ' חיפה וגרינפיס יצאו השבוע לסקר נוסף באזור המים הכלכליים של הים התיכון. ד”ר שיינין ציין כי "הידע על לוויתנים ודולפינים בים העמוק של ישראל מועט, והיכולת לקבלת החלטות מושכלת לגבי המרחב הזה בהקשר שלהם לוקה בחסר. את זה בכוונתנו לשנות על ידי ביצוע סקרים שיטתיים אקוסטיים וחזותיים. הסקר הראשון ביוזמת גרינפיס ואוניברסיטת חיפה היה פורץ דרך והניב תוצאות מרתקות שיפורסמו במאמר מדעי, בשלוש השנים הקרובות נקיים עוד חמישה סקרי ים עמוק בתמיכת גרינפיס ובהמשך במימון משרד האנרגיה במטרה לנסות להשלים את פערי הידע".
ד״ר יונתן אייקנבאום מנהל גרינפיס ישראל: ״הים העמוק של ישראל הוא פלא שאנחנו רק מתחילים להכיר וחשוב לשמור עליו מכל משמר. קידום של קידוחי דלקים מזהמים באזור כה רגיש ובעיתוי כה קריטי של מצב חירום אקלימי לא מתקבל על הדעת. נוסף על הפגיעה ביונקים ובעלי החיים בים, קידוחים חדשים ישחררו כמויות עתק של מתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד. לכן אנחנו אומרים למשרד האנרגיה: שמרו על הים ועל האקלים, בטלו את הקידוחים״.
