בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
בשנים האחרונות מתקיימים דיונים רבים, בפורומים שונים, על הצורך לשנות את מערכת החינוך באופן שיתאים אותה לתלמידים של היום ולא תשאיר אותה כמערכת בפורמט אחיד, הקיים מאות שנים, ואינו מתאים לחיינו עוד. ייתכן והפתרון נמצא דווקא בתחום לימודים חדש – נוירופדוגיה המשלב בין מדעי המוח לחינוך ומטרתו היא להבין כיצד יכולים תלמידים ומורים ללמוד טוב יותר ואף ליהנות מהלימודים – כל זה על מנת לשפר את היכולות גם למען עתידם של התלמידים.
אטילה שומפלבי אירח באולפן ynet את ד"ר אתי גרובגלד, מנכ״לית המכללה האקדמית אחוה ושותפה בהובלת תכנית הנוירופדגוגיה, פרופ' יצחק פרידמן, שהביא את התחום למכללה ומשמש כראש התוכנית בה ואת מירב לייזר, שסיימה קורס שנתי בנוירופדגוגיה במסגרת התואר השני בניהול החינוך במכללה. בשנה הקרובה יפתח מסלול לימודים מלא בנושא, ייחודי למכללת אחוה שבקרוב תפתח את ההרשמה למתעניינים.
"להוראה יש סיכוי טוב יותר להיות טובה יותר"
"נוירופדגוגיה הוא תחום מתפתח בעולם בעשורים האחרונים ובעשור האחרון, גם בישראל", מסבירה ד"ר גרובגלד. "התחום, אותו הביא למכללה פרופ' יצחק פרידמן, מערב פסיכולוגיה, מדעי המוח וחינוך כשתהליך הלמידה מתרחש דרך ממצאים של חקר המוח, מה שרלוונטי מאד לחינוך.
"המטרה שלנו היא לחשוף את המורים לנושאים הללו, משם שהם אלו שלמעשה משנים את מוחם של התלמידים, שנמצאים את מרבית חייהם הצעירים בבית הספר.
"כשהמורים אחראים לכך, כדאי שידעו כיצד לעשות זאת – איך ללמד, איך להעביר חומר חדש, איך דואגים שחומר חדש ייקלט, יובן וייזכר", אומר גם פרופ' פרידמן ומוסיף: "ההוראה הטובה ביותר יכולה להתקיים כשהיא נעשית באופן בו המוח קולט ומעבד מידע, תוך התאמת התהליכים. כך, יש להוראה סיכוי טוב יותר להיות טובה יותר".
מתי כדאי להתחיל בנוירופדגוגיה? פרופ' פרידמן חושב שצריך להתחיל בגילים הצעירים ביותר. "בגיל הצעיר מתעצבים דברים רבים במוח האדם ולכן חשוב מאוד שהמורים בגיל הרך או הגננות ידעו היטב מה הם עושים מפני שהם יכולים לעשות דברים טובים וחשובים".
שעת אפס לא יעילה? המוח מוכיח את זה
מירב לייזר, עם ניסיון של 23 שנים בהוראה, ביקשה להעשיר את הידע שלה ובחרה בקורס הנוירופדגוגיה הנלמד במכללה, והיא כבר מיישמת את הנלמד בכיתה ובחדר המורים.
"אני חושבת שכל מורה צריך להכיר וללמוד את הנושא. ברגע שזה ייחשף לדרכי ההוראה המגוונות, גם הילדים ירוויחו, משום שלא כל אחד לומד באותה דרך. למעשה, צריך לעשות ארגון מחדש במערכת", היא אומרת.
מאז הקורס היא מקפידה להתחיל כל שיעור בשחזור השיעור הקודם. "צריך להזכיר קצת מה למדנו כי זה רובד שנבנה על רובד על רובד ומגרה את המוח", היא מסבירה כיצד היא מיישמת את שלמדה בקורס.
"כדי להרוויח את הילדים צריך להיות מאוד יצירתי והתוצאות נראות בשטח – הילדים מאמינים בעצמם יותר, ההישגים שלהם גבוהים יותר ויש להם יותר מוטיבציה, ופחות שעמום", היא אומרת.
ד"ר גרובגלד נותנת דוגמה נוספת של חקר המוח, שכבר השפיע על מערכת החינוך באופן חיובי: "מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שמלטונין –הורמון השינה - משתחרר אצל בני נוער מאוחר יותר בלילה, שלא כמו אצל ילדים צעירים", היא אומרת ומסבירה בכך עד כמה שעת אפס, שהייתה נהוגה ובוטלה, הייתה טעות שניתן רק להבין מהיכרות עם פעולת המוח.
המסלול שיכניס את הפסיכולוגיה לחינוך
בשנה הקרובה תהפוך הנוירופדגוגיה למסלול לימודים נרחב במכללת אחוה – הראשון מסוגו. זאת לאחר שמונה שנים בהם נלמד הקורס וגובשו הנושאים הרלוונטיים והתחומים הדיסציפלינריים שיעזרו למסלול הזה, מסביר פרופ' פרידמן.
"פסיכולוגיה נכנסה בעבר לחינוך, בעיקר פסיכולוגיה קוגניטיבית אבל גם פסיכולוגיה כללית. נקודת המוצא שלנו הייתה, שמערכת החינוך לא תוכל לפרוץ קדימה אם תמשיך להישאר רק בגבולות הדיסציפלינריים הקיימים. חשבנו, שאם מערכת החינוך תיאות לפרוץ את הגבולות ולקלוט גם מידע מדיסיפלינות רחוקות לה, היא תוכל להתפתח. תחום חקר המוח היה הבסיס לקורס הזה שבנינו ופיתחנו בשנים אלה".
"החיבור של מדעי המוח, פסיכולוגיה וחינוך משתלבים היטב במחלקה של מדעי החיים במכללה", אומרת גם ד"ר גרובגלד. "כשפרופ' פרידמן בא אליי לפני כ-10 שנים וסיפר על תחום חשוב למערכת החינוך שנקרא נוירופדגוגיה, זה השתלב עם החוזקות שלנו. עובדה, שגם שהמועצה להשכלה גבוהה חשבה כך כשאישרה את התוכנית".
"אני מאמין, שככל שיותר מורים ייחשפו לנושא, ההוראה של כלל המערכת תהיה שונה ונוכל להגיע להוראה טובה יותר, בה התלמידים ילמדו ביותר חשק והנאה, וגם המורים", אומר פרופ' פרידמן לסיום, "אי אפשר לנתק בין סוגיות הרגש והקוגניציה. הייתי רוצה שכל תלמיד יוכל לומר: 'אני מרגיש ולכן אני לומד'".
בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
