בשיתוף קבוצת דוראל
בעוד חודשים ספורים, שדות סולאריים ברחבי הארץ יוכלו לספק חשמל ירוק ולא מזהם ישירות לצרכני קצה, במסגרת הרפורמה במשק החשמל שמאפשרת כבר עכשיו ללקוחות לבחור את ספק החשמל שלהם. מדוע כרגע אין מספיק חשמל ירוק לכולם, מה מונע את הגדלת מלאי החשמל הנקי ואיך כל זה משפיע גם עלינו?
כדי להבין את מהות הרפורמה והשינוי שתביא איתה, כינסנו מומחים לדיון בנושא.
איך נראית הרפורמה בשוק החשמל המקומי?
כל צרכן בעל מונה חכם, בכל מקום בארץ, יכול להתקשר עם ספק חשמל לבחירתו, שמוכר חשמל באופן וירטואלי. החל מ-2024, תיפתח גם האפשרות ליצרני אנרגיה מתחדשת למכור את החשמל שהם מייצרים דרך מספקים פרטיים, מסביר עומרי דוד, מנהל אגף אסדרה ברשות החשמל.
האם כולם יוכלו לקנות חשמל ירוק? לא ממש. לפחות לא בשלב הראשון. "הביקוש לחשמל ירוק גבוה מאוד אבל ההיצע בישראל די מוגבל", מסביר יוני חנציס, משנה למנכ"ל קבוצת דוראל, המקימה ומחזיקה מאות פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, "גם אם ניקח את כל ייצור החשמל הנקי במדינת ישראל, לא נצליח לספק את הביקושים שיש כאן".
חנציס מספר שבדוראל כבר נערכים לרפורמה, ושכבר קיבלו פניות רבות בנושא, בעיקר מחברות רב לאומיות, חברות ציבוריות וחברות שחרטו על דגלן מדיניות של שמירה על איכות סביבה. כדי שניתן יהיה לעמוד בביקושים הרבים, יש צורך משמעותי באגירת אנרגיה. את האגירה מבצעים בעזרת סוללות ייעודיות המותקנות סמוך לפרויקטים הסולאריים ובהן ניתן לאגור את החשמל הנקי שיוצר בעזרת השמש ולעשות בו שימוש בשעות החשכה. לדבריו, "בדרך למעבר לשוק המתבסס יותר על אנרגיה מתחדשת - האגירה היא פתרון מרכזי".
מיהן החברות שרוצות לרכוש חשמל ירוק - האם זהו טרנד בלבד או מגמה ממשית? "אנשים רואים את הסיטואציה, מבינים, קוראים, יש להם יותר מידע על מצב העולם, על שינויי אקלים ויש לזה חשיפה גם בחיי היום יום", מעריכה פרופ' יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות, באוניברסיטת רייכמן. "אז אני מאמינה שחלק גדול מהמנכ"לים אומרים: 'זה לא רק מקום להרוויח כסף, גם הילדים שלי חיים פה, גם אני רוצה שיהיו להם חיים טובים'".
חשיבה אנרגטית אסטרטגית
בשנת 2022 שיעור הצריכה ממקורות מתחדשים בישראל הגיע לכ-10% בלבד. עד סוף העשור, ב-2030 הציבה ממשלת ישראל יעד - להגיע ל-30% צריכה של אנרגיה מתחדשת. האם זה יעד ריאלי?
גם אם אנחנו לא רואים את העניין ביום יום, הרי שכבר היום מייצרים חשמל ירוק בלא מעט מקומות בישראל, כך שניתן אולי לגלות אופטימיות זהירה. "יש היום קיבוצים שמייצרים בתוך שטחם ועל הגגות או בשדות חקלאיים המון חשמל. קיבוץ מעלה גלבוע כדוגמה, שעובד בשותפות עם דוראל, מייצר עשרות מונים יותר חשמל ירוק ממה שהוא צורך וזה נותן לנו אולי הצצה לאיך יראה העתיד, איך יתנהגו בעתיד ערים, רשויות מקומיות ומפעלים", אומר חנציס.
לדברי דוד, "האפשרות למכור, מה שנקרא בעסקאות בילטרליות בין צרכנים ליצרנים, גורמת למתקני הייצור לקום בקצב הרבה יותר מהיר, כי היא מאפשרת את הכדאיות בתשואות גבוהות יותר לפרויקטים האלה. לכן אנחנו צופים שעד סוף העשור יתחברו באמת הרבה יותר מתקנים ואנרגיה מתחדשת".
מה חוסם את ייצור החשמל הירוק? חנציס מסמן שלושה חסמים מרכזיים בדרך להגעה ליעדים אלה בקלות: שעות האור לאגירת חשמל לעומת שעות הצריכה המוגברת שהן לרוב בערב, רשת חשמל מאד עמוסה והיעדר שטחים פתוחים רבים לייצור מאגרי החשמל מהשמש.
פרופ' פרג מציינת גם את האלמנט הדמוגרפי שיקשה על ייצור חשמל מספק לכלל האוכלוסייה בעתיד. "היום במדינת ישראל יש כ-10 מיליון בני אדם. ב-2050 נהיה קצת פחות מ-16 וחצי מיליון, כלומר עד 2050, אנחנו צריכים יותר מלהכפיל את היכולת שלנו לספק חשמל", היא אומרת ומציינת שנתקשה להדביק את הייצור רק מאנרגיה מתחדשת.
לחנציס ברור שהאתגרים העומדים בפני המדינה, היזמים והאזרחים, כדי לעמוד ביעדים – עצומים, אך אין ברירה אלא להמשיך ולהתקדם. "יש אתגרים - אנחנו מרגישים את זה, היזמים מרגישים את זה, היינו מאוד מאוד רוצים שיתנו לנו לעבוד יותר בקלות ובסוף, השוק החופשי יכול לדחוף את הקטר הזה", אומר חנציס ומאמין שמי שצריכים לשלב איתם ידיים הם הרגולטורים. "יש יזמים מצוינים, יש לנו את ההון האנושי, את הטכנולוגיה, יש לנו את הקיבוצים, יש לנו את התב"עות, רק צריך לתת לנו לעבוד בחופשיות יתרה", הוא אומר.
בשיתוף קבוצת דוראל
