המעבדה של חברת סונוביה מרמת-גן, מפוזרים עשרות פיסות בדי ג'ינס בצבעי כחול שונים. זה מפתיע לגלות כמה גוונים יכולים להיות לצבע אחד: מכחול עמוק ועד תכלת משופשף ודהוי. סונוביה היא לא יצרנית ג'ינס אלא חברת סטארט־אפ שפיתחה טכנולוגיה ירוקה, מוגנת פטנטים, לתעשיית הטקסטיל. מאחורי הבגדים שאנחנו לובשים מסתתרת העובדה הקשה שתעשיית הטקסטיל היא המזהמת השנייה בגודלה בעולם לאחר הנפט. הטיפול בבדים, הצביעה שלהם, הטמעת תכונות כמו מדיפי ריח, זיעה ועמידות למים - נעשית בדרך של ספיגה הצורכת אנרגיה רבה ומפרישה כימיקלים מזהמים למים, שנפלטים מהמפעלים ונספגים באדמה. סונוביה מציעה טכנולוגיה חדשנית: הטמעת תכונות וצבע בבד באמצעות גלי אולטרסאונד במקום הספיגה בנוזלים ומים.
שוקי הרשקוביץ (67) בעל השליטה בחברה ביחד עם בנו, שי (33), מסביר: "בעוד שהשיטות הרגילות מדביקות את החומר לבד באמצעות חומרים מזהמים דוגמת דבקים כימיים, אנחנו באמצעות הטכנולוגיה שלנו יורים את התכונות לתוך הבד וחוסכים בכימיה המזהמת". בחזרה לג'ינס: מתברר שצבע האינדיגו הייחודי לו, הוא מהצבעים היותר קשים ל"חיבור לבד", ולכן תהליך היצור שלו מזהם במיוחד. "נדרשות 12 אמבטיות צבע, כל אחת עם ריכוז גבוה יותר מקודמתה של אינדיגו כדי להגיע לצבע הג'ינס הרצוי", אומרת ליאת גולדהמר שטיינברג, סמנכ"לית הטכנולוגיות בסונוביה. "יצרני הג'ינס מודעים לסוגיה, ארגון גרינפיס התלבש על ליוויס וביקש שיחנכו את הצרכנים לכבס פחות את הג'ינס שלהם כדי למנוע את זליגת הצבע למי השטיפה. אנחנו עכשיו בניסוי עם יצרן ג'ינס איטלקי שקיבל צו פינוי כתעשייה מזהמת. פיתחנו לו צבען, חסכני, וכל תעשיית הג'ינס שצמאה לפתרונות עוקבת בעניין".
הרשקוביץ, יליד נהריה, לא מגיע מעולם המדע אלא מעולם היזמות. במשך שנים היה פעיל בשוק ההון והשקיע בסטארט־אפים. לתחום הוא נחשף לאחר שסרק עם בנו שורה של טכנולוגיות חדשות שמפותחות באוניברסיטאות, עד שהגיע לפרופ' גדנקן מהפקולטה לכימיה בבר אילן. "כשפגשתי את הפרופ' הכיוון היה ציפוי אנטי בקטריילי לבתי חולים", מספר הרשקוביץ, "אבל מיד הבנו שזה רק יישום אחד ושניתן להרחיב אותו לכלל תעשיית הטקסטיל, שהיא מוצר הצריכה מספר 2 אחרי המזון". סונוביה פונה לשלל תחומי הטקסטיל — החל מהלבשה, טקסטיל ביתי הכולל מצעים, מגבות וכד', דרך השוק המוסדי דוגמת בתי מלון, בתי חולים ובגדי עבודה. שוק נוסף הוא שוק הטקסטיל הטכני, דוגמת פילטרים של מזגנים, מסנני מים ועוד.
יש לי חלום
בתקופת הקורונה החלה סונוביה לייצר מסכות נגד קורונה מבד שבו הוטמעה הטכנולוגיה החדשנית בעזרת "אבץ חמצני" — חומר שלדברי היברה יעיל בהגנה מווירוסים. המסכות אמנם הכניסו מיליוני דולרים לקופת החברה, אבל המטרה המרכזית של סונוביה נשארה המהפכה הירוקה בתעשיית הטקסטיל. הרשקוביץ: "זה נשמע פשוט — יש פטנט, יש טכנולוגיה ורק צריך למסחר אותה, אבל אנחנו בהתחלה של ההתחלה, סונוביה היא עדיין בגדר חברת חלום".
סונוביה שהוקמה ב־2013 הנפיקה מניות לציבור לפני כשנתיים וגייסה 35 מיליון שקל לפי שווי של 129 מיליון שקל. בחודשים הראשונים לאחר ההנפקה זינקה המניה ב־200% והגיעה לשווי שיא של 280 מיליון שקל. מאז צללה כלפי מטה ולאחרונה החלה לעלות שוב, כיום היא נסחרת בשווי שוק של 82 מיליון שקל. הרשקוביץ: "האתגר המרכזי שלנו הוא להנדס מכונה מסחרית שתבצע את התהליך שפיתחנו. אנחנו בשת"פ עם החברה הגרמנית 'ברוקנר', יצרנית מובילה של מכונות ההספגה לטקסטיל. הם לא עובדים עם סטארט־אפים, אבל אנחנו בחוצפה ישראלית דפקנו להם על הדלת ואמרנו: 'אנחנו עושים מהפכה רוצים להצטרף? והם הסכימו אחרי שהבינו שזה העתיד. המודל שלנו דומה לנספרסו: אנחנו נספק את המכונה ואת הקפסולות והצפי שתוך שנה נהיה בשוק עם מכונה ללקוחות - מפעלים טקסטיל ברחבי העולם שמחזיקים בקווי ייצור שאליהם נכנסים גלילי בד לא מטופלים, ויוצאים מהמפעל מטופלים בהתאם לדרישות הלקוח. לדוגמה: מפעל בדים שמקבל הזמנה מאדידס לייצר חולצות עם חומר דוחה ריח או זיעה".
עד כה השלימה סונוביה פיתוח של שתי מכונות: אחת עם ברוקנר הגרמנית והשנייה עבור חברת הביגוד הישראלית דלתא, שתפעיל אותה באופן נסיוני במרכז הפיתוח שלה בכרמיאל. לצורך המשך הרחבת הפעילות החברה שבקופתה נותרו 50 מיליון שקל מתכננת גיוס הון נוסף בקרוב. הרשקוביץ: "הגעתי לשלב בחיים, שאני בשכנוע עמוק שאנחנו הולכים להציל את כדור הארץ. אני מאמין שזה עניין של זמן עד שהצרכנים ידרשו מיצרני הטקסטיל להפסיק את הזיהום, ואנחנו נהיה שם מוכנים עם הטכנולוגיה שלנו".
