אבקוע צב ים בדרך אל הים
(צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
רשות הטבע והגנים הציגה היום (שלישי) במפגש לעיתונאים נתונים המסכמים את עשר השנים האחרונות. בין הנתונים שהוצגו בנושאי טבע ובעלי חיים: נתוני אכיפה, תמונת מצב של חיות הבר בסכנת הכחדה ועוד. כמו כן, במפגש נפרדו ממנכ"ל הרשות שאול גולדשטיין, שכיהן בתפקיד במשך עשר שנים ויסיים את תפקידו בשבוע הבא.
אוכלוסיית הנשרים בישראל:
נכון לשנת 2021, על פי סיכום ספירה אחרונה שנערכה, לכידה ותיוג, אוכלוסיית הנשרים המקומית נאמדת בכ-230 פרטים (220 אשתקד. לפי ספירה ואומדנים).
5 נשרים נולדו ב-2021 בגרעיני רבייה של פרויקט 'פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל, וגן החיות התנ"כי, שמטרתו להגן ולבסס את אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים בישראל (8 אשתקד). 47 קינוני נשרים נרשמו השנה (48 אשתקד).
שישה נשרים מגרעין הרבייה שוחררו השנה בישראל לטבע.
34 נשרים תויגו למעקב (51 בשנה שעברה). מספר הנשרים הממושדרים ב-GPS ל-130 פרטים, בין היתר בזכות שיתוף פעולה עם המעבדה של אור שפיגל בבית הספר לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב.
24 נשרים נמצאו מתים השנה בישראל לעומת 14 אשתקד. 13 מהם מתו בהרעלה בנחל קינה באוקטובר האחרון ועוד 4 מתו הרעלה מתרופות ווטרינריות (וולטרן ופלוניקסין). כמו כן, נשר נוסף פצוע היום לאחר שהתנגש בקו מתח עליון בכרמל.
צבי ים - עלייה בכמות ההטלות
בשנת 2021 אותרו בעונת ההטלות בחופי הים בכל הארץ 449 קיני צבות ים (373 אשתקד). מדובר בשיא של כל השנים. נתון זה לשנת 2021 משקף עלייה של כמעט פי שניים בהשוואה לממוצע של 5 השנים האחרונות (231.2, 2016-2020).
במרכז הארצי להצלת צבי ים משערים כי ניתן לייחס את העלייה במספר ההטלות בישראל לכמה גורמים:
הצלחת תכנית הממשק לאורך השנים - לאחר 29 שנות פעילות לשמירה על הקינים, יתכן וזו עדות לחזרתם של הצבים שהגיחו בתחילת שנות ה-90. צבי ים מגיעים לבגרות מינית בים תיכון בגיל 20-30 שנה.
הוספת חופים חדשים למאמץ הסריקה – במהלך עונות הרבייה 2020-2021 אותרו קינים בחופים שלא נסרקו בעבר. רוב החופים הללו היו חופים עירוניים אשר נסרקו על ידי מתנדבים רבים של רשות הטבע והגנים.
פקודת הדיג – בשנים האחרונות נכנסה לתוקף פקודת דיג חדשה המגבילה את הדיג בשיטותיו השונות בעונת הרבייה של הדגים, שהיא גם עונת הרבייה של צבי הים. מנתונים שנאספו במרכז ההצלה לצבי ים ידוע כי שיטות הדיג המסחריות מהוות איום עיקרי על צבי הים ובנוסף ידוע כי בעונת הרבייה, קיימת עליה מהותית בתמותת צבים בוגרים. יתכן שהגבלות הדיג החדשות הפחיתו את הפגיעה בצבי הים אשר נמצאים בקרבת החוף באזורי הדיג.
עלייה במספר הטלות פר נקבה – יתכן שבעקבות חורף רב במשקעים בשנת 2020, הייתה עלייה בנוטריינטים בים שהעשירה את תזונת צבי הים, דבר שגרם להגברת הפרודוקטיביות ברבייה.
אוכלוסיית הצבאים בישראל
צבי ישראלי:
נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-4,332 פרטים בלבד (4,137 אשתקד).
צבי נגב:
נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-2,061 פרטים בלבד (1,450 אשתקד).
צבי שיטים:
נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-33 פרטים (27 אשתקד).
מגמות והישגים בתחומי הפיקוח והאכיפה
ציד בלתי חוקי - הרשות משקיעה משאבים במניעתו. האכיפה כוללת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון רחפנים ומכשירי ראיית לילה.
כלבים בשירות הטבע - לאחרונה, הרשות החלה להיעזר בכלבים המאומנים להריח פיתיונות רעל. כשמגלים הרעלה במקום מסוים, או כשמתקבל מידע מודיעיני המתריע על הרעלה באזור מסוים, נעזרים בכלבים הללו כדי לגלות פיתיונות רעל נוספים לפני שבעלי חיים באותו אזור ייפגעו מהם. בתוך כך, יש גם כלבים שמאומנים להריח כלי נשק, וישנם כלבי הגנה השומרים על ביטחונם של הפקחים, שכן מתוקף תפקידם עשויים הפקחים למצוא את עצמם מאוימים. בשנת 2021 אותרו כ-186 פיתיונות מורעלים לעומת 33 בשנת 2020 ונמצאו כ-250 בעלי חיים מורעלים לעומת כ-50 בשנת 2020.
נתוני אכיפה וציד בלתי חוקי בפרט
בשנת 2021 נפתחו כ-3,000 תיקי אכיפה (3,989 אשתקד).
מתוכם 125 תיקי ציד (134 אשתקד) ו- 18 תיקי החזקה וסחר בחיית בר מוגנת (17 אשתקד).
בשנת 2021 נתפסו 1,800 חיות בר ומוצרים מן החי שהוחזקו באופן לא חוקי (739 אשתקד).
הירידה בין השנים מבחינת תיקי האכיפה מיוחסת לכך שבוצעה בשנה האחרונה הסטה נוספת של משאבי אכיפה למניעה וטיפול בעבריינות חמורה יותר נגד הטבע כגון ציד לא חוקי, בה האתגר גדול יותר.
בנוסף, ננקטו יותר פעולות הסברה לעומת אכיפה מול מטיילים נורמטיביים שחרגו מכללים וסדרי התנהגות באופן חד פעמי ולא מודע ובוצעה אכיפה מניעתית יעילה בעבירות של נסיעה אסורה על חופי הים.
נזקי שריפות בגנים לאומיים ושמורות טבע
בשנת 2021 נשרפו כ- 48,505 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים בכל הארץ. (54,650 דונם אשתקד).
מתוכם 5,128 דונם נשרפו בשטחי שמורות וגנים לאומיים בעוטף עזה (1,290 דונם אשתקד).
סה"כ מאז שנת 2015 נשרפו כ-351 אלף דונם בשטחי שמורות וגנים לאומיים.
בין גורמי השריפה: פלילי/לאומני, אימונים ופעילות מבצעית, חקלאות וגורמי תשתית ורשלנות מטיילים.
מה"חיבולנס" של רשות הטבע והגנים לבית החולים לחיות בר וחזרה לטבע
ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים רחב היקף של רשות הטבע והגנים, שהוקם באופן ממוסד בשנת 2017 במטרה להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן.
16 צפייה בגלריה
קיפוד שנפצע ברגל מטופל בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים
(קרדיט: רשות הטבע והגנים)
נכון לסוף שנת 2021, מערך ה'חיבולנס' מונה כבר כ-400 מתנדבים בטווח גילאים רחב משנות העשרים ועד שנות השבעים, מכל אזורי הארץ. המערך כולל בנוסף כ-40 תחנות מעבר מהצפון ועד הדרום והוא מנוהל בסיוע 7 קבוצות וואטסאפ אזוריות הכוללת כ-400 מתנדבים ועוד כ-100 עובדי רשות הטבע והגנים. המערך נמצא בקשר צמוד עם מוקד רשות הטבע והגנים (3639*) הפעיל 24/7 ומקבל דיווחים באופן שוטף על חיות בר פגועות בכל הארץ ומעביר אותם לקבוצות המתאימות.
16 צפייה בגלריה
קיפוד חולות המטופל בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים
(צילום: נעה פישר)
בשנת 2021 (נכון לעד אמצע נובמבר), כ-7,250 חיות בר פונו על ידי החיבולנס לתחנות המעבר ולבית החולים לחיות בר. הערכה היא שעד סוף השנה יפונו כ-8,500 חיות בר. לשם השוואה, בשנת 2020 כולה פונו באמצעות החיבולנס כ-7,000 חיות בר ובשנת 2019 פונו 5,450 חיות בר. בשנת 2017, שנת הפעילות הראשונה של החיבולנס באופן ממוסד פונו כ-3,200 חיות בר. בשנת 2021 ממוצע החיות שפונו בכל יום היה כ-23 חיות לעומת 19 בשנה קודמת ו-15 בשנת 2019.
בית החולים לחיות בר הוא בית חולים מהגדולים בעולם והיחיד בישראל המטפל בחיות בר מהטבע בלבד.
בית החולים, נוסד בשנת 2005 בשיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים והספארי בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר. הוא מעניק טיפול רפואי לחיות הבר של ארץ ישראל שנפגעות חדשות לבקרים בטבע. מבנה בית החולים ממוקם בספארי ברמת גן ומנוהל על ידי הווטרינר, ד"ר יגאל הורוביץ. מאז הקמתו של בית החולים, טופלו יותר מ-50,000 חיות בר, במטרה להשיבם לאחר הטיפול והשיקום אל הטבע.
דברי סיכום של שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "גאה לסיים עשור של עשייה מגוונת ופורייה ברשות הטבע והגנים. הרשות מורכבת מאנשים נפלאים שעשייתם הובילה אותנו לשורה הראשונה של ארגוני שמירת הטבע והמורשת בעולם, תוך קיום שיתופי פעולה עם כלל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני סביבה ואזרחים מכל המגזרים. הישגי הרשות עומדים לטובת אזרחי המדינה ומבקריה. יש לנו ארץ יפה וחובה עלינו לחזק את הרשות ועובדיה".
