הפסל "אובייקט בלתי אפשרי" הוא מיצירות האמנות הראשונות שנוצרו במטרה להתקיים אך ורק בחלל החיצון. יוצרות הפסל הן החוקרת ד"ר יסמין מרוז מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב והאמנית העכשווית ליאת סגל. עבודתן המשותפת שוגרה באפריל לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת "רקיע" של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה. יצירת האמנות העכשווית מבוססת חשיבה מחקרית, שבה המדיום הוא למעשה הפיזיקה של התנהגות מים בתנאי חוסר כבידה. הפסל תועד בחודש אפריל, אך רק עתה איפשרו בנאס"א לפרסם את תוצאות הניסוי. צפו בסרטון המתעד את הניסוי בחלל:
ד"ר מרוז וסגל אמרו כי תוצאת הניסוי האמנותי הראשון מסוגו בחלל החיצון הפתיעה אפילו אותן. סגל ומרוז שיערו שהמים יעטפו את הפסל, ושצורתם תהדהד את הצורה הגלית של המבנה. בפועל, המים יצרו מספר ספירות גדולות, הנאחזות בעדינות במבנה, והתנועה שלהן וצורתן מושפעות ממנו. הטיפות השקופות פועלות כעדשות, ומחזירות השתקפויות משאר התחנה. הן הוסיפו כי משתנים רבים משפיעים על התנהגות הפסל בחלל, חלקם תלויים בתכונות פיזיקליות ואילו חלקם באופן ההפעלה. במובן זה, אובדן השליטה ותשוקת הגילוי הם חלק בלתי נפרד מהעבודה.
"אובייקט בלתי אפשרי" הוא פסל שמבנהו התלת מימדי עשוי ממים נוזליים שאינם מקבלים את צורתם מכלי קיבול כלשהו, וככזה אינו יכול להתקיים על פני כדור הארץ, אלא רק בחלל החיצון. הפסל בנוי משלד של צינורות ומוטות פליז אליהם מוזרמים מים. בהיעדר כבידה, המים הולכים ויוצרים סביב המוטות מבנים תלת מימדיים המשתנים עם הזמן, ומקבלים את צורתם בזכות כוחות מתח הפנים של המים, ומשיכתם אל דפנות המוטות. על פני כדור הארץ כוח הכבידה חזק משני הכוחות הללו, ולכן המים מתנהגים בצורה כל כך שונה מבחלל.
מבנה הפסל הזהוב, המזכיר גרם מדרגות גלי וחסר כיוון, מעלה שאלות לגבי מהות הצורה בסביבה נטולת כבידה וכיווניות, ובפרט, מהי צורתם מים? כיצד נראית חתיכה של ים או חופן של גל? ב"אובייקט בלתי אפשרי" סגל ומרוז מתבוננות על מקומה של התרבות והאמנות בתקופה שבה האנושות חווה התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות מואצות.
מרוז וסגל הכירו לראשונה במהלך תקופת לימודי התואר השני, במהלכה ביצעו את מחקרן באותה מעבדה, באוניברסיטת תל אביב. מאז דרכיהן התפצלו, עד שכעבור מספר שנים אוחדו בשנית לטובת שיתוף הפעולה האמנותי הראשון שלהן, כשהוזמנו ליצור יחד עבודת אמנות ולהציגה בגלריה לאמנות עכשווית ע״ש גניה שרייבר באוניברסיוטת תל אביב. השתיים מאמינות גדולות בשיתופי פעולה אמנותיים-מדעיים וחושבות שהם "אבק פיות", המצית רעיונות ופריצות דרך בשני התחומים.
כשתי נשים מובילות בתחומן, סגל ומרוז מקוות ש"אובייקט בלתי אפשרי", עבודת האמנות הראשונה בחלל שאי פעם נוצרה על ידי שתי נשים, תהווה השראה לנשים רבות נוספות להגשים את חלומותיהן.
עבודת האמנות "אובייקט בלתי אפשרי" נתמכה על ידי מפעל הפיס, אסיילום ארטס, תוכנית הורייזן של האיחוד הארופי (גרואו-בוט), הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, וקרן רמון (משימת האמנות רקיע).