נפתח את המבזק עם חדשות טובות, מקומיות והיסטוריות. על כד חמר בן כ-1,200 שנה, שנמצא בהר ציון בירושלים, התגלו טביעות של חתול.
מדובר בסימני לישה וטפרים, שהשאיר אחריו חתול ירושלמי, שככל הנראה עלה על הכד בעודו לח וטרי. בשל כך החתול השאיר חותם, שהתגלה מאות שנים לאחר מכן.
לדברי החוקרים, החתול לש את החמר, פעולה שמבטאת לרוב תחושת ביטחון ונינוחות, ולמרות שממצאים מהסוג הזה קיימים בעולמות הארכיאולוגיה, החוקרים מפרסמים שזו הפעם הראשונה שנמצאת עדות ללישת חתול. מדובר בעדות שפותחת לנו צוהר אל החיים והקשרים היומיומיים בין אנשים ובעלי חיים בירושלים הקדומה.
"אנחנו חושבים שהחתול לש את החמר ולא סתם נח על הכד, כי טפריו היו מורחבים והשאירו חותמים עמוקים על פני השטח של החמר," אמר סימון גיבסון, ארכיאולוג מאוניברסיטת צפון קרוליינה בשרלוט שהשתתף בחפירות בירושלים, בריאיון ל-Live Science.
מאובנים בני 450 מיליון שנה, שהתגלו בניו יורק, שייכים למין ימי חדש, Lomankus edgecombei, המייצג קבוצת פרוקי רגליים קדומים בעלי זרועות.
המאובנים נשמרו במצב יוצא דופן בזכות תהליך ששימר את הצורה שלהם בתלת-ממד, תהליך שהחליף את גופם בצורת מינרל בשם פיריט, הנקרא גם "זהב השוטים", ולכן המאובנים נראים מוזהבים.
הזרועות של המין החדש-נכחד שימשו בעיקר כאיברי חישה ולא ללכידת טרף. הממצא הזה מעניק לחוקרים וגם לנו מבט נדיר וייחודי על האבולוציה של פרוקי הרגליים הקדמונים, אלה שהתהלכו על פני כדור הארץ לפני 450 מיליון שנה.
ומכאן לפינתנו - מה זה? ובכן, זה נראה כמו קיפוד ים מוזר או הדמיות לנגיפים מן העבר שהיינו מעדיפים לשכוח – אבל האמת היא שמדובר בהסתכלות תלת ממדית על התפרצות חלל היסטורית שהתרחשה בשנת 1181. התופעה נקראת סופרנובה, שבה כוכב מסיבי מתפוצץ, כחלק מסיום מחזור החיים שלו, לאחר מכן קורס לתוך עצמו.
אסטרונומים כיום חוקרים וממפים אותה באמצעות מכשיר מיוחד במצפה כוכבים בהוואי - ולמרות שעברו כמעט אלף שנים, הסופרנובה הזאת עדיין משאירה אחריה שרידים שממשיכים להתרחב בעוצמות שעדיין נבדקות, אם כי כאלה שנמדדו במהירות של כאלף קילומטר לשנייה, כך על פי המחקר.