זוג בזים מצויים החליטו לאחרונה לקנן במקום לא שגרתי: על קו מתח גבוה בתוך מתקן חיבורים (הכדור הכתום) של חברת החשמל הממוקם בכביש אלון, סמוך לכוכב השחר. את הקן הלא-שגרתי מצא ותיעד הצלם ומורה הדרך שרגא סטרז', שעקב אחר הזוג וצילם את ההורים המסורים מאכילים את גוזליהם.
עם זאת, לא כל הציפורים מצליחות להפיק יתרונות מקווי החשמל. תשתיות חשמל מהוות גורם סיכון עבור בעלי כנף, ביניהם עופות דורסים וחסידות, בשל גודלם ונטייתם להשתמש בעמודי החשמל כמקום נוח לעמידה, ללינה, לתצפית ואף לקינון. מדובר באחת הסכנות הגדולות המאיימות על הציפורים בישראל.
חברת החשמל מיגנה עד היום כ-3,000 עמודים, בקצב ממוצע של כ-100 עמודים בשנה. בשנה האחרונה הוחלט להגביר את היקף מיגון העמודים מפני התחשמלות, כך, שבמהלך חמש השנים הבאות ימוגנו כ- 6,000 עמודים.
לפי אתר הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, בז מצוי הוא דורס יום קטן. מדובר בבעל חיים סתגלן מאוד שמאכלס מגוון רחב של בתי גידול מגובה פני הים ועד ל-3,500 מטר. הוא שכיח בתוככי ישובים ובשדות חקלאיים, שדות בור ושטחי בתה וגריגה. נעדר מיערות צפופים ומשטחי מדבר חשופים. אורך הגוף שלו הוא בין 31 - 37 ס"מ, מוטת כנף: 68 - 78 ס"מ ומשקלו נע בין 140 ל-250 גרם.
זנבו ארוך, כנפיו באורך בינוני וקצותיהן מעוגלים מעט. בשעת ציד מרבה לרפרף במקום, כשהזנב פועל כמייצב וכהגה כיוון. כשהבז המצוי מזהה טרף, הוא מנמיך, בדרך-כלל, למדרגה נמוכה יותר, ממשיך ברפרוף ורק לאחר ש"ננעל" סופית על המטרה, הוא אוסף את כנפיו וצולל מטה, בתלילות אל טרפו. הצלילה אל הטרף יכולה להתבצע גם בקו אלכסוני ובשיפוע מתון. צלילה כזאת מתקבלת כאשר הבז מאתר את טרפו מעמדת תצפית נייחת או בניסיון לדרוס ציפורים כמו תורים ודרורים.
תפוצתו משתרעת על פני כמעט כל שטחן של אירופה, אפריקה ואסיה. אינו מצוי באזורים עם אקלים קיצוני בצפון אסיה, מדבריות אפריקה ופסגות ההימלאיה. האוכלוסייה העולמית מונה כ- 5 מיליון פרטים. באירופה היא נמצאת ככל הנראה במגמת ירידה, בשאר האזורים מצבה אינו ידוע.
בישראל, הבז המצוי יציב ומקנן שכיח. הוא נפוץ יותר בחבל הים-תיכוני ופחות במדבר הצחיח. הבזים מצויים נפגעים מציד וחמיסה של קינים. גם משימוש בחומרי הדברה בחקלאות, גורם זה היה משמעותי מאוד במהלך שנות השישים והשבעים של המאה שעברה, היום הסיכון מהרעלה הוא נמוך מאוד.
