שבעה מינים חדשים של עכבישים, שלא היו מוכרים עד כה למדע, התגלו במערות שונות בישראל. שבעת המינים מצטרפים למספר גדול של חסרי חוליות חדשים למדע שנמצאו בישראל בשנים האחרונות. ממצאי המחקר, שהתפרסמו בכתב העת Molecular Phylogenetics and Evolution, מעלים כי המינים שהתגלו ייחודיים למערות בודדות בישראל, כאשר חמישה מהם מנווני עיניים ושניים עיוורים לחלוטין. המחקר נערך על ידי הדוקטורנט שלמי אהרן, בהנחיית ד"ר אפרת גביש-רגב ופרופ' דרור הבלנה מאוספי הטבע הלאומיים ומהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות שבאוניברסיטה העברית.
עקב תנאי המחיה השוררים בהן והבידוד מהעולם החיצוני, בתי הגידול במערות מובילים להתפתחות התאמות ייחודיות לחיים באפלה כמו עיוורון, איבוד פיגמנטים והגדלה של איברי חישה בתהליך של אבולוציה מתכנסת. "במקרים רבים, התאמות אלה יובילו ליצירת מינים חדשים, אשר תפוצתם מצומצמת גיאוגרפית באזורים עם תנאים אקולוגיים ייחודיים, כמו מערה אחת או מערכת של מערות מחוברות", הסביר הדוקטורנט אהרן. הוא הוסיף כי "במחקר הנוכחי, רצינו להבין את הקשרים האבולוציוניים בין עכבישים ממשפחת המשפכניים (Agelenidae), בעלי עיניים רגילות הנמצאים בכניסה למערות בישראל, לבין אלו הנמצאים בעומק המערה והינם חסרי פיגמנטים, מנווני עיניים ואף עיוורים לחלוטין".
מהתבססות על סקר עכבישנים ביותר ממאה מערות בישראל, צוות החוקרים איתר 30 מערות שבהן חיים עכבישים ממשפחת המשפכניים. הדוקטורנט אהרן שיתף: "26 מערות כללו עכבישים עם עיניים רגילות בכניסה למערה, 14 מערות הכילו מינים מנווני עיניים או עיוורים בעומק המערה ו-10 מהמערות כללו גם עכבישים בעלי עיניים, וגם מנווני עיניים ועיוורים". לאחר שהעכבישים נאספו ידנית, צוות החוקרים ערך סדרת בדיקות מיקרוסקופיות, תיעד את המורפולוגיה והפיק דנ"א מכל אחד במטרה להשוות אותם לרצפים של מינים ידועים מאותו הסוג הקיימים בבנק הגנים.
ממצאי המחקר מגלים שבעה מינים חדשים של עכבישים מהסוג משפכן (Tegenaria), הייחודיים למערות בישראל ולא היו מוכרים עד כה למדע. "חמישה מתוכם ייחודיים כל אחד למערה אחרת, בעוד מין אחד נמצא במספר מערות בגליל ומין נוסף נמצא במספר מערות סמוכות לשדה הקרסט של עפרה, הנמצאות כעת תחת איום עקב תוכניות להרחבת בנייה", אמר אהרן.
בהתייחס לעיניים, חמישה מהמינים החדשים הם מנווני עיניים, ואילו השניים האחרים – עיוורים לחלוטין. ד"ר גביש-רגב אמרה: "אחד הממצאים המפתיעים במחקר מעלה כי המינים החדשים קרובים יותר אבולוציונית למינים ממערות באזורים ים-תיכוניים בדרום אירופה, מאשר למינים החיים בסמיכות אליהם בישראל, לעיתים אף באותה המערה עצמה". החוקרים מציעים כי המינים החדשים פיתחו התאמות לחיים בבתי גידול תת קרקעיים והתמיינו במערות, לאחר או במקביל להכחדת האב הקדמון שממנו התפתחו, אשר חי מחוץ למערות ונכחד בגלל שינויי אקלים היסטוריים באזור.
החוקרים סבורים כי הממצאים בעלי השלכות מדעיות נרחבות על הבנת האבולוציה של התמיינות במערות ולהבנת תהליכים היסטוריים, גיאוגרפיים ואקלימיים שהתרחשו בישראל. "בתקופה זו, אנו עדים להשפעות שינויי האקלים על בתי גידול רבים, מה שמחייב אותנו לתת את הדעת, לשמור ולקדם תוכניות הכוללות גם שמירה על בתי גידול תת קרקעיים שרבים מהם נמצאים בסיכון מיידי", סיכם פרופ' הבלנה. לדבריו, "עלינו להגן על עולם הטבע הייחודי של ישראל ולשמור על המערכות התת קרקעיות לעתיד, כמו גם לשמר את הפוטנציאל המחקרי להבנת התהליכים שיצרו מערכות אלה אצלנו".
