כריה של גז טבעי, חקלאות ימית, הנדסה ימית, פיתוח תרופות חדשניות מהים, התפלת מי ים, תיעוש, גידול דמוגרפי והתחממות גלובלית - שינויים אנתרופוגנים אלו במים הטריטוריאליים של ישראל מצריכים מעורבות דחופה של הקהילה האקדמית בישראל, במטרה לספק פתרונות מדעיים לסוגיות סביבתיות. על מנת לקדם מחקר בנושאים אלו עיריית אשקלון והמרכז לחקר הים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב יקימו תחנה לחקר הים. תחנת המחקר תפעל במסגרת "המרכז לחינוך ימי" של עיריית אשקלון.
עיריית אשקלון ו-30 מדעניות ומדענים של המרכז לחקר הים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפועל בחסות בית ספר לקיימות ושינויי אקלים, חברו להקמת תחנת מחקר חדשה לחקר הים שתהווה בסיס לביצוע מחקרי בתחומי מדע מגוונים. המרכז לחקר הים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מקדם השקעה בתוכניות מחקר רב תחומיות, במטרה לייצר ידע ופתרונות באמצעות שיתופי פעולה בין חברות ומדעני המרכז ולפתח תוכניות הוראה מובילות בתחומים השונים לקידום קהילת מדעי הים של ישראל.
באוניברסיטה הדגישו כי הקמת התחנה הימית באשקלון מהווה צעד משמעותי להשגת יעדים אלו. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין עיריית אשקלון לאוניברסיטת בן גוריון בנגב שסוכם במהלך פגישה שהתקיימה השבוע בין ראש עיריית אשקלון, מר תומר גלאם ונשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ.
אחת מליבות העשייה הצפויות בתחנה היא פעילות מחקרית שתבוצע על ידי תלמידות ותלמידים מבתי הספר התיכון באשקלון, בהנחיית מדעניות ומדענים מביה"ס לקיימות ושינויי אקלים של האוניברסיטה. במסגרת התוכנית המדעית הייחודית יילמדו תחומי הנדסה וטבע באחריות מרכז חוסידמן של האוניברסיטה, וזו תכלול קורסים במדעי הים, כמו: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מיפוי, איסוף וניתוח נתונים, מסלולי חקר הכוללים ניתוח ממצאים וכמובן סיורים במעבדות ובשטח.
במסגרת הדיונים על הקמת תחנת המחקר שואפת עיריית אשקלון להביא לפתיחת קורס מקדים לתלמידי כיתות י' כבר בשנת הלימודים הבאה בנושא "מדעי הים", מה שיאפשר פתיחת "מגמה על" אזורית בנושא חקר הים ברמת 5 יח"ל (למידת חקר). השלב הבא בתכנון תחנת המחקר יערך בעוד כשבועיים, כאשר יתקיים סיור של מנהלי בתי הספר התיכוניים של אשקלון בקמפוס מרקוס של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, על מנת שאלו יכירו את ההזדמנויות העומדות בפניהם לקידום המגמות, חידושן והפניית התלמידים ללמידה באוניברסיטה.
תחנת המחקר צפויה אף לקדם שיתופי פעולה עם גופים ממשלתיים ובין-אוניברסיטאיים, כולל רשות הטבע והגנים, המכונים לחקר הימים והאגמים, המכון הבין-אוניברסיטאי באילת והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון. תחנת מחקר באזור אשקלון תאפשר נגישות לעבודת מחקר בים לצד פעולות חינוך, הכשרה והרחבת הנושא לקהילה. תחנה זו משתלבת היטב באסטרטגיה הלאומית לשיקום הסביבה הימית ושמירה על בריאות המערכות האקולוגיות שלה. כבר עתה קיימת תוכנית להכשרת בני נוער מהעיר אשקלון בנושאי ים וסביבה.
"חופי הים התיכון הם משאב אסטרטגי חשוב למדינת ישראל", הסבירה פרופ' סיגל אברמוביץ, ראש המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה ומיוזמות המרכז לחקר הים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "התהפוכות והשינויים שהם עוברים בעקבות פעילות האדם ברמה המקומית והאזורית הופכים אותם למעבדות שדה אידאליות למחקרים העוסקים בסוגיות סביבתיות שונות ובבחינת השפעת האדם על הסביבה הימית. לכן קיימת חשיבות גדולה למיצוי הפוטנציאל המדעי של חופי ישראל למחקר המדעי, במיוחד באזורים אסטרטגים כדוגמת החופים הדרומים של הים התיכון".
5 צפייה בגלריה
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ וראש עיריית אשקלון, תומר גלאם
(צילום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
"האוניברסיטה מחויבת להתמודדות הגלובלית עם שינויי האקלים. הדבר כולל איתור ופיתוח תשתיות מדעיות ושיתופי פעולה, כי הפתרונות למשבר העולמי יבואו מתוך המעבדות שבאוניברסיטאות, תוך שיתוף פעולה רחב של אקדמיה-תעשיה-רשויות מקומיות-ממשלה-וגורמים בינלאומיים. אנו שואפים להקמת מרכז מחקר שיכלול תשתית של מעבדות שיאפשרו פעילות אנליטית בליווי חוקרים. יש לנו תוכניות רבות נוספות כמו: פיתוח חקלאות ימית באשקלון כפתרון לאספקת מזון, הקמת תחנות ניטור קבועות לזיהוי זיהומים בים וביבשה בפלטפורמה אינטרנטית ועוד", ציין נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ.
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, הוסיף: ״אוניברסיטת בן גוריון, ברוכה הבאה לאשקלון! שמח וגאה על שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין העירייה לאוניברסיטת בן גוריון לטובת מערכת החינוך העירונית ולמען עתיד ילדינו. אני משוכנע כי השלוחה שתיפתח באשקלון תהיה רק ההתחלה לשיתופי פעולה אקדמיים נוספים שיזניקו את תלמידות ותלמידי העיר קדימה להישגים אדירים חדשים״.
בית חם לסטודנטים בטכניון
בטכניון נחנך בית Anières ע"ש מארק המון - בניין מעונות המיועד ל-120 סטודנטים ולסטודנטיות הלומדים בבמסגרת תוכנית Anières. מלבד היצע הדיור כולל הבניין גם חללי לימוד משותפים, מועדון, מרפסת גדולה, גלריה ועוד.
הקמת בית Anières בטכניון התאפשרה הודות ליוזמתו של מארק המון, שלמד במוסד מוביל טכנולוגית של ארגון World ORT בעיירה אנייר בשוויץ, ובהובלת רוברט זינגר, יו"ר חבר הנאמנים של World ORT ומייסד שותף של התוכנית. כמה שנים לאחר סגירת אותו מוסד, בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת, התוכנית "עשתה עלייה" כפרויקט חינוכי של World ORT קדימה מדע, בשיתוף תוכנית נעל"ה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, הטכניון וכפר הנוער ויצ"ו נהלל.
"הטכניון מעניק לסטודנטים ולסטודנטיות את הכלים הטובים ביותר להפוך למהנדסים מובילים, חלוצי התעשייה ופורצי דרך טכנולוגיים, יזמים ומקימי חברות סטארט-אפ", אמר מרק המון, יזם התוכנית. "אי שם בהיסטוריה, ארגון World ORT העניק לי הזדמנות ללמוד במוסד מוביל בעיירה אנייר, הזדמנות שתפסתי בשתי ידיים. כיום אני מבקש להעניק הזדמנות דומה, ואפילו טובה יותר, גם לסטודנטים שלנו הלומדים בטכניון". רוברט זינגר אמר כי "היעד המשותף בין הפרויקט לטכניון הוא 1,000 בוגרים עם איכות יוצאת מן הכלל של מהנדסים וכמות מכריעה של בוגרים, שיובילו את המשק הישראלי ועוד מספר רב של מהנדסים שימשיכו את דרכו של מארק המון גם בתעשייה וגם כמנהיגות עתידית של העם היהודי".
"משחר ימיו היה לטכניון תפקיד חברתי חשוב", אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "חינוך אקדמי הוא המפתח למוביליות חברתית וכלכלית והלימודים בטכניון פותחים לבוגריו שער לעתיד מבטיח. המשתתפים בתוכנית Anières הם סטודנטים מצטיינים ונעניק להם את כל הנדרש כדי שיצליחו למצות את הפוטנציאל הגלום בהם. הטכניון אסיר תודה לכל תורם ותורמת, אך כאן התודה כפולה - ראשית מפאת הזהות בתפיסת העולם והמחויבות החברתית ושנית משום שהתורם, מבוגרי התוכנית, תורם כעת לצעירים הנהדרים הללו ומעניק להם הזדמנות לעתיד טוב יותר."
"תוכנית Anières תומכת בסטודנטים מהפריפריה הגאוגרפית והסוציואקונומית בישראל ובחיילות וחיילים בודדים", הוסיפה פרופ' אילת פישמן, דיקנית הסטודנטים בטכניון. "הסטודנטים והסטודנטיות בתוכנית זכאים למגורים במעונות ממילא, וכעת הם יגורו יחד בבניין Anières וייהנו מפעילויות ייעודיות בשעות שלאחר הלימודים. אני אסירת תודה לתורם שבחר בטכניון כשותף לדרך ומאחלת הצלחה לכל הסטודנטיות והסטודנטים בשנת הלימודים תשפ"ג".
את תוכנית Anières בישראל מובילה אירה לוטמן. לדבריה, "בית Anières ע"ש מארק המון הוא צעד משמעותי ביותר שעתיד להצעיד את התוכנית צעד קדימה בדרך להשגת מטרותיה - בנייה של קהילה גדולה, על בסיס ערכי המוסד ההיסטורי שהקים World ORT בשוויץ. הסטודנטים והסטודנטיות מצטרפים כחוליה נוספת בשרשרת שבה כל פרט הופך חזק יותר בזכות הכלל, כך שהוא או היא יכולים 'להעביר את זה הלאה'. ארגון הבוגרים של התוכנית, בניצוחו של נשיא הארגון ובוגר Anières ההיסטורית ז'אק לוי, ממשיך לתמוך ולהעניק השראה לסטודנטים והסטודנטיות שלנו. כיום, לאחר עשר שנות פעילות, 50 הבוגרים הראשונים של התוכנית שהחלו את דרכם איתנו כבני נוער בויצ"ו נהלל, סיימו את לימודיהם בטכניון בשנה האחרונה ועתידים לקבל בקיץ הזה את תעודות הסיום שלהם ולצאת להשפיע על העולם שבחוץ. מדובר בחוד החנית של החברה הישראלית".
הישג לסטודנט מאוניברסיטת בר-אילן בסימולציה עסקית
אופיר יבלונקה מאוניברסיטת בר-אילן זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית בסימולציה עסקית Capsim Challenge.
חברת Capsim הבינלאומית, מנהלת תחרות דו-שנתית בינלאומית בה מתחרים סטודנטים מצטיינים למנהל עסקים מכל העולם. משנת 2017, בליווי והנחיה של ד"ר רווה הרוש, ראש תחום סימולציות עסקיות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, מתמודדים בתחרות סטודנטים המצטיינים בקורסי משחק עסקים. לתחרות שני שלבים. שלב המוקדמות בו מתמודדים כ- 200 צוותי סטודנטים בסימולציה מול מחשב על 6 המקומות הראשונים שמובילים לגמר. בגמר, הנמשך 8 שעות רצופות מתחרים 6 הצוותים המצטיינים אחד מול השני בסימולציית ניהול חברה במשך 8 שנים בתנאי שוק משתנים.
בטקס שנערך לאחרונה חולקו תעודות הצטיינות לסטודנטים מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, שהשתתפו בתחרות הבינ"ל בסימולציה עסקית Capsim Challenge, שבה מתמודדים פעמיים בשנה למעלה מ-100 צוותים המצטיינים מאוניברסיטאות ברחבי העולם. הסטודנט אופיר יבלונקה זכה בתחרות שהקיימה לאחרונה במקום הראשון.
