עדויות מלפני כ-2,700 שנה להשפעת מסע סנחריב מלך אשור על כלכלת ממלכת יהודה נחשפו לראשונה בירושלים. בחפירות של רשות העתיקות בשכונת מורדות ארנונה התגלו עדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו - בימי מסע המלך האשורי ולאחריו. עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק מאזור שפלת יהודה.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
סנחריב היה מלך אשור בשנים 681-705 לפני הספירה. הוא עלה למלוכה לאחר מות אביו, סרגון ה-2, בשדה הקרב. בתקופת עלייתו לשלטון הייתה יהודה, שבה מלך חזקיהו, משועבדת לאשור. חזקיהו עשה הכנות למרוד באשור ולפרוק את עולה - הוא חיזק את ביצורי ירושלים, וחצב את נקבת השילוחַ כדי להבטיח אספקת מים לעיר הנצורה. בשנת 701 לפני הספירה יצא סנחריב למסע לדיכוי המרד, וכבש את לכיש, המצודה הראשית, וערים נוספות. לאחר מכן דרש מחזקיהו את כניעת ירושלים, אך אז התערב במלחמה פרעה תהרקה, נלחם בסנחריב בקרב אלתקה ואילצו לסגת מארץ ישראל. מסע סנחריב לארץ ישראל נזכר במקורות מקראיים ואשוריים וכן בעדוּיות ארכיאולוגיות.
על פי המסופר בספר מלכים ב', י"ט 37-35, צבאו של סנחריב, שחנה סביב ירושלים, הוכה בלילה במגיפה על ידי מלאך ה', וכשהוא חזר מובס לאשור, רצחו אותו שם. אסרחדון, בנו של סנחריב, עלה למלוכה תחתיו. לפי עדויות אחדות היה לאסרחדון חלק בהמתת אביו, משום שרצה להקדים את עלייתו לשלטון.
4 צפייה בגלריה
טביעת חותם ארבע-כנפית מסוג "למלך", על גבי ידית קנקן ששימש בימי המנהל היהודאי שלפני מסע סנחריב
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
מהחפירות, אשר הסתיימו באחרונה, עולה תמונה, לפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום נחרב עד היסוד. "גילינו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה - ואולי כבר מימי אביו, אחז", אמרו נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפני הספירה, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק".
עוד אמרו מנהלי החפירה, כי בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב. "אנחנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי 'בעל הבית', באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו", הם אמרו. "האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, ועל כן אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה".
חוקרי רשות העתיקות הוסיפו כי הפעילות המנהלית של יהודה כללה ריכוז וניהול מלאי של תוצרת מחקלאים, שהעלו מיסים לממלכה, שהובאה בקנקנים - אולי גם כאגירה לימי מחסור. בנוסף, יוצר במורדות ארנונה יין, ואולי גם שמן זית.
העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע סנחריב, ניכרת מחשיפתם של טיפוסי טביעות חותם שונים, המופיעים על גבי ידיות קנקנים שהתגלו בחפירה. טביעות אלה, אומרים החוקרים, מעידות על שלבים שלטוניים שונים. למעשה, מהמאה ה-8 לפני הספירה, התגלו עשרות טביעות חותם "למלך" וכן 17 הנושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות על הקנקנים מופיעים, בין השאר, השמות מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר, ועוד.
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לתגלית: "מרגש מאוד לפגוש דרישת שלום מבכירי הממשל ומניעי הכלכלה היהודאית מלפני כ-2,700 שנה. התגלית המרתקת של רשות העתיקות מספרת את סיפורו בן אלפי השנים של העם היהודי, אשר - למרות משברים ותקופות קשות מאוד, תמיד ידע לקום על רגליו, להיבנות מחדש ולצמוח".
טביעות החותם היהודאיות מחפירת רשות העתיקות בארנונה מוצגות - לראשונה לציבור, החודש במסגרת פעילויות החגים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים. פרטים באתר רשות העתיקות.
