האיומים העולמיים החמורים שמציבים המינים הפולשים הם לא מוערכים מספיק, מזלזלים בהם ולעיתים קרובות גם לא מכירים בהם. כך עולה מדוח חדש שמתפרסם היום על ידי הפלטפורמה הבין-ממשלתית למגוון ביולוגי ושירותי מערכות אקולוגיות.(IPBES)
לפי הדוח, שנכתב במשך כ-4.5 שנים, יותר מ-37 אלף מינים הגיעו למקומות שאינם צריכים להיות בשל פעילות אנושית, והמספרים הללו מטפסים בכל עת. מתוך מינים אלו - יותר מ-3,500 הם מזיקים ומוגדרים כמינים פולשים, ופוגעים קשות בטבע ובתרומה של הטבע לבני האדם. הממשלות מתעלמות מהם לעיתים תכופות מדי, עד שכבר מאוחר מדי מטפל בהם.
מינים פולשים הם אתגר משמעותי לאנשים בכל חלקי העולם ובכל מדינה. הדוח מוצא כי לצד שינויים דרמטיים שנגרמים למגוון ביולוגי ולמערכות אקולוגיות, המחיר הכלכלי העולמי של מינים פולשים עבר את ה-423 מיליארד דולר בשנת 2019, כאשר העלויות עלו לפחות פי ארבעה בכל עשור מאז 1970.
בשנת 2019, נמצא שמינים פולשים הם אחד מחמשת הגורמים הישירים ביותר לאובדן מגוון ביולוגי, פגיעה בבתי גידול וניצולם למטרות אחרות, שינוי אקלים וזיהום. על בסיס ממצא זה, הממשלות הטילו על ארגון IPBES לספק את הראיות הטובות ביותר ואת האפשרויות המדיניות להתמודדות עם המינים הפולשים.
הדוח הנ"ל הופק על ידי 86 מומחים מ-49 מדינות, שעבדו עליו כאמור במשך כ-4.5 שנים. הוא נשען על יותר מ-13 אלף מקורות, כולל גם מידע שהגיע מקהילות של ילידים.
לא כל המינים הזרים שמגיעים למדינות שאינן המקור שלהם הופכים לפולשים. מינים פולשים הם תת-קבוצת המינים הזרים שידוע שהתבססו והתפשטו, שגורמים להשפעות שליליות על הטבע ולרוב גם על אנשים.
כ-6% מהצמחים הזרים; 22% מחסרי חוליות הזרים; 14% מבעלי החולייתנים הזרים; ו-11% מהחיידקים הזרים ידועים כפולשים. הם מהווים סיכון לטבע ולאנשים. אנשים עם התלות הישירה הגדולה ביותר בטבע, כמו עמים ילידים וקהילות מקומיות, נמצאים בסיכון גבוה אף יותר. יותר מ2,300 מינים פולשים נמצאים על אדמות תחת הפיקוח של עמים ילידים – ומאיימים על איכות חייהם ואף על זהותם התרבותית.
"מינים פולשים היו גורם מרכזי ב-60% מההכחדות בעולם, והסיבה היחידה ב-16% מההכחדות בעולם. לפחות 218 מינים פולשים היו אחראים ל-1,200 הכחדות מקומיות. למעשה, 85% מההשפעות של פלישות ביולוגיות על מינים מקומיים הן שליליות", אמר פרופ' אניבל פאוצ'רד, מכותבי הדוח.
כותבי הדוח מציינים כי תחת תרחיש של "עסקים כרגיל", הכמות הכללית של מינים פולשים צפויה לעלות, ועד 2050 תהיה עלייה של 36% לעומת כמות המינים הפולשים שנמדדות ב-2005.
פרופ' בלה גליל, ביולוגית ימית המשמשת כחוקרת ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שבאוניברסיטת תל אביב, נמנתה על המחברים הראשיים של אחד מפרקי הדוח. בראיון ל-ynet, אמרה כי "אלא אם כן אתה מדינה שהיא אי, מינים פולשים תמיד יגיעו גם ממדינות אחרות. לכן, צריך לעבוד יחד כדי שהחדירה תהיה יעילה. כי אם מדינה אחת פועלת והמדינה השנייה לא – כל המאמץ יהיה לא רלוונטי.
פרופ' גליל סיפרה גם כי בישראל, יש בעיה חמורה של מינים פולשים. "בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה, צפיפות האוכלוסייה ורמת החיים היחסית גבוהה, ישראל 'הצליחה' בזמן קצר יחסית לשנות את בתי הגידול בארץ, וזה משנה את המגוון הביולוגי שמאכלס את בתי הגידול האלה. סיבה נוספת לבעיה היא שבשנים הראשונות של המדינה, ישראל ייבאה באופן אקטיבי מינים פולשים. למשל, השיטה הכחלכלה יובאה לישראל כדי לייבש ביצות. הבעיה היא שהיא נפוצה כיום מאוד, ופוגעת מאוד במגוון הביולוגי. ניסיון ההדברה שלה לא צלחו, והיא גם חדרה לשמורות טבע", אמרה.
מקרה של מין פולש שכולנו מכירים והביאו לישראל למטרות נוי – המיינות והדררות. הן משתלטות על בתי הגידול של המינים המקומיים.
דוגמה שעליה דיברה פרופ' גליל היא נמלת האש הקטנה, שהגיעה לישראל בשנות ה-90 עם משלוח של עץ. "היא הייתה באזור במשך שבע שנים והתושבים ידעו על קיומה, אך היא לא זוהתה באופן רשמי. הנמלה זוהתה רק כאשר התפשטה למקומות אחרים, וכל ניסיונות ההדברה עד היום כשלו. העקיצות של הנמלה הזאת הן כואבות מאוד, ויכולות לגרום גם לתגובה אלרגנית מסכנת חיים. היא גם פוגעת במגוון הביולוגי. מין פולש נוסף שפוגע קשות הוא יתוש הטיגריס האסיאתי, שמעביר מחלות קשות".
החוקרת ציינה כי בשטח הימי, ישראל היא מספר 1 בעולם בכמות המינים הפולשים. הסיבה היא תעלת סואץ, שמעבירה מגוון ביולוגי מים סוף לים התיכון. "יש לנו את המספר הרב ביותר של מינים פולשים למדינה בשטח הימי, והם מצומצמים לקטע חוף של פחות מ-200 ק"מ. ובכל הזמן נכנסים מינים חדשים. אפילו אתמול נמצא מין ימי חדש לים התיכון שהוא מין פולש שהגיע מהים האדום לים התיכון דרך תעלת סואץ".
