תיעוד מתוך לול של תרנגולות מטילות בדרום הארץ בישראל
(עמותת אנימלס)
כל אדם שראה בחייו לול תרנגולים בישראל יודע כי התיעוד שצולם על ידי עמותת "אנימלס" בלול בדרום אינו מציג מראה חריג. התחקירנים של העמותה נכנסו ללול בו קיימת שיטת גידול תרנגולות המקובלת בישראל, ובה עושים שימוש רוב בעלי הלולים במדינה.
המראות שהתגלו לעיניהם אינם נעימים: תרנגולות עומדות בצפיפות קשה, ללא יכולת לזוז או אפילו לפרוס את הכנפיים. התחקירנים צילמו את כדי להדגיש את החשיבות שבמעבר ללולים ללא כלובים, והוצאת לולי הכלובים מהחוק.
בתוך כך, לאחרונה פרסם משרד החקלאות טיוטת תקנות להערות הציבור לפי חוק צער בעלי חיים, שלאחר אישורן בכנסת יאסרו בהדרגה על כליאת תרנגולות בכלובים. עמותת אנימלס השיקה קמפיין כדי לגרום ללחץ ציבורי שיוודא כי התקנות אכן יאושרו.
מדובר בקמפיין הקורא להוציא מחוץ לחוק אכלוס של תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים. הוא כולל שלט חוצות שהוצב בירושלים, ופרסום על גבי 350 תחנות אוטובוס ואוטובוסים בירושלים ובתל אביב, וליווי בתשדיר רדיו.
טיוטת התקנות שפרסם משרד החקלאות היא חלק מרפורמה בתעשיית הביצים, שעליה הכריזו שרי האוצר והחקלאות ביולי 2021. במסגרת הרפורמה המתוכננת, לולי הכלובים הישנים יוצאו משימוש, הן בשל סיבות תברואתיות והן בשל הפגיעה בבעלי החיים, ויוחלפו בלולים חדשים, במימון ציבורי חלקי. זאת במקביל לשינויים מבניים במשטר המכסות בשוק הביצים והגדלת היבוא, מהלך שיצא לפועל לאחרונה (פברואר 2022).
על פי טיוטת התקנות, כל לול חדש שייבנה בישראל יהיה לול ללא כלובים, ומיום 1.1.2032 יאסר לחלוטין להחזיק תרנגולות בכלובים. בתקופת המעבר עד לכניסת האיסור לתוקף באופן מלא, תיאסר באופן הדרגתי כליאת תרנגולות בכלובים המקצים להן שטח של 350 סמ"ר לתרנגולת (קצת פחות מדף נייר משרדי), בעוד שניתן יהיה להחזיקן בכלובים שמקצים להן שטח של 600-750 סמ"ר לתרנגולת (מעט יותר מדף נייר משרדי).
השוואה בין הלולים השונים
לולי כלובים: תרנגולת בלול כלובים תעשייתי דחוסה כל חייה בכלוב צר. היא לא זוכה לחוש את האדמה תחת רגליה, ואין לה אפשרות לממש את התנהגויותיה הטבעיות: היא לא יכולה לנוע ולהתעופף, להטיל ביצים במקום מוסתר, ולנקר בקרקע ולברור לעצמה מזון. 94% מהתרנגולות בישראל מוחזקות בכלובים, מרביתם "כלובי סוללה" – כלובי רשת צפופים שנאסרו לשימוש ב-38 מדינות, בהם לכל תרנגולת שטח הקטן יותר מדף 4A.
לולים ללא כלובים: התרנגולות יכולות לנוע בשטח הלול, לנוח על גבי מוטות מוגבהים ולהשתמש בתאי הטלה. הלולים עשויים לאפשר לתרנגולות לבצע חלק מההתנהגויות הבסיסיות, כגון חיטוט באדמה, התעופפות, הטלה בסתר (בתא הטלה חשוך ממנו נאספת הביצה אוטומטית) ואף "אמבטיית חול" לסילוק טפילים. לול ללא כלובים שבנוי לגובה על מנת לחסוך בשטח נקרא לול מעוף. לולים ללא כלובים הכוללים יציאה לחצר מכונים לולי חצר ("לולי חופש").
כמו כן, ישראלים רבים בוחרים להימנע מצריכת ביצים באופן גורף, ללא קשר לסוג הלול בו מוחזקות התרנגולות, וזאת מכיוון שגם בלולים ללא כלובים, תעשיית הביצים כרוכה בסבל רב: התרנגולות מוחזקות בצפיפות בכל סוגי הלולים; האפרוחים הזכרים, שהם חסרי ערך כלכלי עבור התעשייה, מומתים לאחר בקיעתם במדגרה; התרנגולות עוברות כריתה של חלק מהמקור באמצעות להב מתכת לוהט; לתרנגולות אין כל קשר עם תרנגולים זכרים ולמרות המוני הביצים שהן מטילות, לעולם לא יהיו להן אפרוחים; כל התרנגולות מומתות לאחר שתפוקת הביצים שלהן יורדת והן פוסקות מלהיות רווחיות עבור התעשייה.
עמותת אנימלס: "התיעוד הקשה מראה את המציאות האכזרית ממנה סובלות מיליוני התרנגולות שמוחזקות בתעשיית הביצים. תרנגולת בכלוב דחוסה בצפיפות בין חברותיה לתא, והיא לעולם זוכה לא לפרוש כנפיים ולהתעופף. הרגליים העדינות שלה, שנועדו ללכת על אדמה, נפצעות מסורגי המתכת. אנו מברכים על התקנות שיזם השר פורר, שצפויות להוביל את ישראל אל סוף עידן הכלובים, וקוראים לשר ולכנסת לאשר את התקנות בהקדם ולקצר את תקופת המעבר ליישומן, כדי שכמה שפחות תרנגולות ימשיכו לעבור את העינוי הזה. איסור הכלובים יהיה מהלך היסטורי שיעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות שמפסיקות לכלוא בעלי חיים בכלובים, ויקל על הסבל של מיליוני בעלי-חיים. לולים ללא כלובים מאפשרים לתרנגולת לממש לפחות חלק מההתנהגויות הטבעיות שלה, אולם עדיין מדובר בלולים תעשייתיים לכל דבר, ולכן ישראלים רבים בוחרים להוציא את הביצים מהצלחת".
