לפני יותר מ-60 שנה, התגלה גוש מאובן בחוף מקפאדין (McFaddin), דרומית לבומונט (Beaumont) שבמזרח טקסס. על פניו, נראה היה שמדובר בגוש מכוער וחסר כל שימוש, אולם כעת התגלה כי יש בו הרבה יותר מכפי שהיה נדמה.
בתום מחקר שארך מספר שנים, אותו הובילו מספר חוקרים אמריקנים, התגלו ניבים ועצם לסת של אחד הטורפים הפרהיסטוריים הגדולים ומהירים ביותר, שרץ במהירות של 90 קמ"ש ונכחד לפני כ-10,000 שנה. "תחילה אי אפשר היה לדעת במה מדובר, שלא לדבר על מין בעל החיים הספציפי", אמר ג'ון מורטי, דוקטורנט בבית הספר ג'קסון למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת טקסס באוסטין, שהוביל את המחקר. "זה כמו גאודה (תרכיז גאולוגי המתהווה בסלעי משקע ובסוגים מסוימים של סלעי יסוד) - מכוער מבחוץ, וטומן אוצר בפנים".
4 צפייה בגלריה
גולגולת של הומותריום מהאוסף של בית הספר ג'קסון למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת טקסס באוסטין
(צילום: University of Texas at Austin)
במחקר, שפורסם בכתב העת The Anatomical Record, נכתב כי המאובן נראה כמו סלע גבשושי ומעוגל עם ניבים שלא צמחו במלואם, שנשטף בסופו של דבר למפרץ מקסיקו. אבל כאשר המאובן צולם ברנטגן במעבדת הטומוגרפיה הממוחשבת של בית הספר ג'קסון למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת טקסס באוסטין, מורטי הבחין באוצר שיש בידיו - ניבים שטרם צמחו במלואם מעצם הלסת של אותו טורף פרהיסטורי.
בבדיקה מעמיקה יותר התגלה כי מדובר במאובן של הומותריום (Homotherium), מין בתת-משפחת השנחרבים שחי בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאפריקה, מלפני 3 מיליון שנה ועד לפני כ-10,000 שנה. כמה מהמאפיינים הפיזיים של ההומותריום אינם אופייניים לחתוליים גדולים.
היה לו צוואר מוארך, עובדה שהפכה את "כוונון" הראש לשם נשיכת הטרף ליעילה ומדויקת יותר. שיניו החותכות וניביו התחתונים חברו יחדיו לאחיזה חזקה ונשיכה רבת עוצמה, אולם במקרה הספציפי היה מדובר בפרט שלא הגיע לבגרות מלאה, כך שניביו לא צמחו במלואן ולכן השתמרו והיו מוגנות מפני פגעי סביבה. "אילו שיניו של ההומותריום הזה היו צומחות במלואן, סבירות גבוהה כי הן לא היו משתמרות באופן הזה, ובכך לא היינו זוכים לגלות את העדות הפרהיסטורית הזו", מסביר מורטי.
4 צפייה בגלריה
המאובן שהתגלה בחוף מקפאדין, דרומית לבומונט שבמזרח טקסס, בו ניתן להבחין בניבים שלא צמחו במלואם
(צילום: Sam Houston State University)
ממדי גופו של ההומותריום היה דומה לזה של יגואר, עם מבנה גולגולת שהזכיר את זה של מין שנחרבי מוכר אחר - מכיירודוס (Machairodus), אשר חי באירואסיה, אפריקה ואמריקה הצפונית במהלך סוף המיוקן עד לאמצע הפליסטוקן.
למעשה, בין החתוליים הקיימים, רק לטיגריס (Panthera tigris) יש שיניים חותכות גדולות כמו של ההומותריום, כך שהן עוזרות לו בהרמתו ובסחיבתו של הטרף. מאובניו השונים התגלו בכמה אזורים בטקסס, אבל המאובן הספציפי הזה מראה לראשונה שהחתול הגדול שוטט במדף היבשתי השקוע כעת, שמחבר בין טקסס לפלורידה.
חוקרים משערים שגשר יבשתי זה היווה מסדרון נאוטרופי, שבו השתמשו בעלי חיים כמו קפיבארה (Hydrochoerus) שנחשב למכרסם הגדול בעולם וארמדיל ענק (Priodontes maximus) המוכר כארמדיל הגדול ביותר שחי כיום, על מנת לעבור ממקסיקו לטקסס, ומשם לפלורידה. התגלית הזו סיפקה לחוקרים הצצה לאקולוגיה של סביבת המחייה במהלך הפליסטוקן העליון, כשטורפים גדולים כמו ההומותריום עיצבו את המגוון הביולוגי האזורי.
כאמור, המאובן התגלה לפני יותר מ-60 שנה, כאשר מי שחשף אותו היה ד"ר ראסל לונג מאוניברסיטת למאר, אם כי מי שמסר אותו בפועל היה לא אחר מאשר בריאן באבין, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מחוז הקונגרס ה-36 של מדינת טקסס. באבין היה הסטודנט של ד"ר לונג ועבד 38 שנים בתור רופא שיניים.
באבין אמר שההכשרה שלו בפלאונטולוגיה ורפואת שיניים סייעה לו לזהות, שמה שנראה כמו סלע מוזר במבט ראשון הוא בעצם עצם הלסת העליונה והניבים של טורף פרהיסטורי. לאחר העברת המאובן, החל המחקר כחלק מיוזמה לבחינת מאובני חוף מקפאדין (שהחלה ב-2018) על ידי ד"ר וויליאם גודווין, אוצר במוזיאון מדעי הטבע של אוניברסיטת סם יוסטון. כעת, מסתבר כי מדובר בממצא ששפך אור נוסף על הסביבה הפרהיסטורית של אזור זה.
