החט, מבט מהאוויר (צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות)


תגלית ארכיאולוגית נדירה בישראל: חט של פיל, שחי לפני כחצי מיליון שנה, התגלה ליד קיבוץ רבדים, דרומית מזרחית לגדרה. אורכו של החט, שהשתמר באופן יוצא דופן, הוא כ-2.5 מטרים.
8 צפייה בגלריה
חט מלפני 500 אלף שנה
חט מלפני 500 אלף שנה
החט מלפני 500 אלף שנה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
חט הפיל שנחשפה ברבדים
חט הפיל שנחשפה ברבדים
חט הפיל שנחשפה ברבדים
(צילום: עומרי ברזילי, רשות העתיקות)
מי שגילה את החט היה ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, שקרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהסטורית, ויצא - מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו 'הדבר האמיתי', אז מיהרתי לדווח על כך", אמר מור.
ארכיאולוגים מרשות העתיקות, שהגיעו לאתר, לא האמינו למראה עיניהם. "אמנם התנהלו כאן בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהייתה פה התישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה - ואפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב - זה כבר אירוע מרגש", אומר הפרהיסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות, מנהל החפירות באתר.
8 צפייה בגלריה
החט במבט מהאוויר
החט במבט מהאוויר
החט במבט מהאוויר
(צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
החט בת כחצי מיליון שנה
החט בת כחצי מיליון שנה
בן כחצי מיליון שנה
(צילום: עומרי ברזילי, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
חשיפת החט
חשיפת החט
חשיפת החט
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה, הציבה אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים והם גם נתנו שם לפעולות החילוץ - "מבצע פיל". "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאויר, כל נגיעה בו עלולה היתה לפורר אותו", הסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא אותה ולהמשיך בטיפול מבוקר במעבדות השימור של רשות העתיקות".
ברשות העתיקות אמרו כי פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מיליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים שבהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב. "הפיל שנמצא ברבדים, שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה מופיע באזורנו לפני כ-800 אלף שנים ונכחד לפני כ-400 אלף שנים. מדובר בפיל ענק, שצידותיו גדולות יותר מהפיל האפריקני של ימינו", אמרה הארכיאוזואלוגית ד"ר לי פרי-גל מרשות העתיקות.
8 צפייה בגלריה
החט כפי שהתגלה בשטח
החט כפי שהתגלה בשטח
החט כפי שהתגלה בשטח
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
8 צפייה בגלריה
האתר סמוך לרבדים
האתר סמוך לרבדים
האתר סמוך לרבדים
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
"בחפירות שניהלנו כאן לפני מספר שנים, מצאנו עצמות של פילים (חלקי גולגולת, צלעות ושיניים) וכלי צור שכללו כלי נתזים, אבני יד, וכלי קיצוץ, אשר סייעו לאדם לעבד מזון מהחי", מספרים פרופ' עפר מרדר מאוניברסיטת בן -גוריון וד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות עתיקות. "מציאתו של החט בחפירה הנוכחית, במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר, מציבה בפנינו את השאלה - האם בני האדם צדו פיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי? ואם כך נעשה, האם שן הפיל היתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?"
ברשות העתיקות הוסיפו כי מחקרים אתנוגרפיים מצאו כי אדם צד פילים בקבוצות גדולות של עשרות אנשים. "ריבוי הממצאים בחפירה ובאתר מעיד על פעילות אנושית עניפה הקשורה, כנראה, לציד פילים. באקלים היבש והחם באזורנו בשר הפיל לא יכול היה לשמור על טריות לאורך ימים, לכן סביר שאכילתו נעשתה בקבוצה גדולה ובמהירות כחלק מאירוע התכנסות", הסבירו פרופ' הרשקוביץ וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות. "קיים ויכוח בעולם האקדמי - האם ציד פילים היה עניין שבשגרה והם היוו מרכיב מרכזי בסל המזון של הצייד הפרהיסטורי, או שהצייד נעשה ממניעים חברתיים? אנחנו צופים שמציאת החט החדש תשפוך אור על שאלה הזו.
8 צפייה בגלריה
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בוחן כלי צור קדום באתר החפירות
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בוחן כלי צור קדום באתר החפירות
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, בוחן כלי צור קדום באתר החפירות
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "חט הפיל היא ממצא ארכיאולוגי בעל חשיבות מחקרית ומוזיאלית, ולכשתושלם עבודת שימור, בכוונתנו להציג את החט לציבור בתעורכת קבע בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'ן וג'ני שוטנשטיין" הנבנית בימים אלה בירושלים".