הפתעה נרשמה בקמפוס מכון ויצמן בימים האחרונים, לאחר שאחראי פרויקט "קמפוס ירוק" - יוסי שוחט, מצא בשטח המכון תיבת ציפורים עם גוזלי ירגזי. עונת קינון הירגזי בישראל מתחילה בדרך כלל בחודש מרץ, וממשיכה עד חודשי מאי-יוני, הקדמת עונת קינון הירגזי יכולה להראות לנו בשטח את מגמת ההתחממות העולמית.
שוחט סיפר: "לפני כמה שנים הצבתי בגן תיבות קינון, ומדי שנה בתחילת החורף אני עובר ומנקה את התיבות. השנה, כאשר הגעתי לאחת התיבות של הירגזי, שמעתי ציוץ של גוזלים. זה מאוד נדיר בתקופה הזו של השנה. בשנה שעברה, למשל, הגוזלים בקעו בפברואר".
אחראי פרויקט "קמפוס ירוק" במכון ויצמן למדע, הוסיף: "בדרך כלל אני לא פותח את התיבות, אבל בגלל ששמעתי רק גוזלים, רציתי לבדוק אם גם ההורים שלהם נמצאים בתיבה. כאשר ראיתי שההורים אינם, נשארתי לצפות בתיבה. לאחר כמה זמן הגיעו ההורים, ונרגעתי. אני מאוד אוהב את הטבע, זה סיפור חיי. את הטבע באזור מכון ויצמן אני מכיר מצוין, אני עוקב אחריו כבר שנים, ולכן שם לב לכל שינוי קטן."
דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, פירט על קינון הירגזי בישראל: "ירגזי מצוי הוא ציפור שיר המקננת בחורי עצים או בחורים מעשה ידי אדם כמו צינורות וחורים בקירות. הירגזים גם מגיבים היטב לתיבות קינון ייעודיות המוצבות בפארקים ובחצרות בתים, דבר המאפשר מעקב מקרוב אחר אורחות חייהם. הירגזי הוא ציפור יציבה, שאינה נודדת ולכן עיתוי עונת הקינון שלה יכולה לשמש לאינדיקציה טובה למעקב אחר תגובת בעלי חיים לשינויים הסביבתיים אותם אנחנו מכירים, כמו שינוי במשטר הגשמים ועליה בטמפרטורת האוויר הממוצעת".
תופעת הקדמת עונת הקינון בשל עליה בטמפרטורה העונתית הממוצעת מוכרת היטב ממחקרים שנערכו באירופה. מחקר שנערך בספרד מצא כי ב 30 השנים האחרונות הייתה הקדמה של כשבועיים בעונת הקינון. במקום שהקינון הראשון יחל באפריל הוא מתחיל באמצע מרץ. עוד נמצא במחקר כי אורך עונת הקינון לא השתנה, כלומר העונה עצמה הסתיימה גם היא שבועיים מוקדם יותר והירגזים נמנעו מלקנן בעונה החמה שהפכה חמה יותר בעשורים האחרונים.
ברשות הטבע והגנים אמרו כי מחקר מורכב יותר שנערך באנגליה בדק יותר מ-60 שנות מעקב אחר קינון ירגזים. שם נמצא קשר טוב בין הקדמת הלבלוב של עצי האלון אליהם נמשכים עשים שזחליהם מהווים מקור מזון מרכזי באותו יער. גם במקרה זה הראו החוקרים כיצד כלל המערכת האקולוגית מגיבה לעליה בטמפרטורה הממוצעת וכיצד הירגזים מגיבים לעליה במצאי המזון בהקדמת עונת הקינון. הפרטים שהגיבו להקדמה בעונת הלבלוב גם העמידו יותר צאצאים.
לכן התצפית המעניינת עליה דווח מישראל עולה בקנה אחד עם התצפיות מאזורים אחרים באזור הים תיכוני והממוזג של הקדמת עונת הקינון, כתוצאה מהיווצרות תנאים סביבתיים מתאימים. התופעה המיוחדת מצביעה על הגמישות הרבה של הטבע ויכולתם של מינים להסתגל לשינויים אקלימיים. בהסתכלות ארוכת טווח יתכן ויש כאן גם נורת אזהרה כי עליה נוספת בטמפרטורה ייתכן שתיצור תנאים שאינם מיטביים לקינון של מינים מסוימים ולתנועה שלהם לאזורים מתאימים יותר ובמקרים קיצוניים גם להכחדה מקומית של מינים הנמצאים כבר כיום בגבול התנאים הסביבתיים לקיומם.
ברשות הטבע והגנים סיכמו ואמרו כי "לבסוף הירגזי הקטן מציב בפנינו אתגר חשיבתי ותכנוני ארוך טווח המצביע על השתנות התנאים הסביבתיים ובעקבות כך גם שינוי מרחבי של בתי גידול ומערכות אקולוגיות, דבר המעלה את החשיבות הגדולה של ביסוס מסדרונות אקולוגיים שיאפשרו את התנועה של בעלי חיים בין מקום חיותם היום למקומות שיתאימו להם בעשורים הבאים".
