מחקר חדש של צוות בינלאומי, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, גילה כי כבר במאה ה-16 לפני הספירה, התקיים סחר גלובלי משמעותי בין הודו ודרום-מזרח אסיה לארץ ישראל. המסחר באותם הימים כלל בעיקר מזון אקזוטי כדוגמת פולי סויה, בננות וכורכום - כמעט אלף שנה לפני העדויות הראשונות להימצאותם של מזונות אלה באזורנו.
המחקר התבסס על שאריות מזון שזוהו בשיניים של בני אדם שנקברו בתל מגידו ובתל עירני סמוך לקריית גת. בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות, וכורכום. את המחקר ניהל פרופ' פיליפ שטוקהאמר מאוניברסיטת מינכן, בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין וד"ר מריו מרטין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי ייגורוב מרשות העתיקות. המחקר התפרסם השבוע בכתב העת PNAS.
לדברי החוקרים, כאשר מדמיינים את השוק העירוני במגידו לפני 3,700 שנה, אפשר להניח שהיו בו מאכלים מקומיים שהתבססו על חיטה, תמרים ושומשום - חלבונים עתיקים ומיקרו-מאובנים ממזונות אלה נמצאו בלסתות של בני האדם שנמצאו קבורים במגידו ובתל עירני. אלא שיחד איתם נמצאו שיירים גם של פולי סויה, בננות וכורכום, דבר שלפי החוקרים מהווה ממצא דרמטי, שכן בשום מקום בעולם לא התגלו ראיות עתיקות יותר לפולי סויה, בננות וכורכום מחוץ לדרום מזרח אסיה. התגלית מקדימה במאות (כורכום) ואף באלף שנה (פולי סויה) את הימצאותם באזור ארץ ישראל ובאגן הים התיכון. פירושו של דבר, שכבר באלף השני לפנה"ס, התקיים מסחר ארוך טווח בפירות, בתבלינים ובשמנים אקזוטיים בין דרום אסיה ואזור ארץ ישראל, דרך מסופוטמיה או מצרים. מן הסתם, אף בננה לא הייתה שורדת את המסע מדרום מזרח אסיה למגידו, וכפי הנראה הבננות נצרכו כפירות יבשים.
"מדובר בעדות ברורה לסחר עם דרום-מזרח אסיה כבר במאה ה-16 לפנה"ס, מוקדם בהרבה ממה שידע המחקר עד כה", הסביר פרופ' פינקלשטיין. "עדויות דומות לסחר למרחקים גילינו לפני שנים אחדות במחקר שארים מולקולאריים בכלי חרס מאותה תקופה במגידו, מחקר שהניב עדות ליבוא של וניל. אלא שרב הנסתר על הגלוי באשר לפרטים על דרכי הסחר ואופן העברת הסחורות".
ד"ר יניר מילבסקי ודמיטרי ייגורוב מרשות העתיקות ציינו כי בחפירה שניהלו בתל עירני התגלה בית קברות מתקופת הברזל הקדומה לפני כ-3,100 שנה, שאפשרו ללמוד עוד על החיים באותה התקופה. "בחלק מהקברים מצאנו משפחות קבורות יחד - ילדים שנקברו ליד הוריהם. לצד הנקברים, גילינו מנחות קבורה - קערות, קנקנים ופכים, שנקברו עם המתים, מתוך האמונה שהכלים ישמשו אותם בעולם הבא. בחלק מהכלים נמצאו עצמות של בעלי חיים - בעיקר כבשים ועיזים, מאכלים למתים". החוקרים מתכוונים לחקור את הכלים שנמצאו בקברים כדי לחפש בהם שרידי בננות ושומשום כפי שנמצאו בשיני הנקברים.
הסויה בויתה לראשונה באזור סין של ימינו באלף השביעי לפנה"ס. הבננה בויתה לראשונה בגינאה החדשה, באלף החמישי לפנה"ס, והיא הגיעו למערב אפריקה 4,000 שנה אחר כך – אבל עד כה, לא היה ידוע על התפשטות מוקדמת יותר של הפרי במזרח התיכון. הכורכום וחלבוני הסויה נמצאו בלסת של אדם אחד ממגידו, וחלבוני הבננה בשתי לסתות מתל עירני – ולכן אין לדעת עד כמה מזונות אלה היו זמינים לכל דורש מכל מעמד חברתי. אם כי החוקרים מעריכים שמדובר באנשים שהיו שייכים, ככל הנראה, למעמד גבוה יחסית בעיר-המדינה מגידו. הדבר ניכר במבנה הקברים ובמנחות שהושמו בהם. בנוסף, החוקרים מצאו עדויות לצריכת שומשום בלסתות גם ממגידו וגם מתל עירני, ממצא המעיד על כך ששומשום הפך לחלק מובהק מהמטבח המקומי כבר באלף השני לפנה"ס.
