בכל שנה מתרחשות ברחבי העולם כ-1.8 מיליון הכשות של נחשים ארסיים, כ-94 אלף מהן קטלניות. הכשות נחשים נחשבות לגורם מוות משמעותי באזורים הטרופיים, בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה שמדרום לסהרה, והנפגעים העיקריים הם חקלאים המוכשים בשדותיהם. כתגובה, השיק ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. בסיס חשוב להשגת יעד זה הוא הרחבת והעמקת המחקר המדעי בתחום.
קבוצת מחקר בינלאומית, בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, יצרה לאחרונה מודל סימולציה חדשני לחיזוי הכשות נחשים, המבוסס על הבנה טובה מבעבר של אינטראקציות בין חקלאים לנחשים בזמן ובמרחב. מטרת המודל היא לקבוע את ההסתברות להכשות נחשים במקומות מסוימים - לדוגמה, בשדות אורז לעומת שדות תה - ובזמנים שונים, כלומר שעות ביום וחודשים בשנה.
המחקר התבסס על נתונים ומחקרים רבים מסרי לנקה, שם מתרחשות מדי שנה כ-30,000 הכשות ארסיות הגורמות לכ-400 מקרי מוות. הוא התמקד בשישה מיני נחשים, חלקם מהארסיים בעולם - קוברה, אפעה, צפע הודי, קרייט מצוי, קרייט ציילוני וצפעון מדובש אף, אל מול חקלאים המגדלים שלושה סוגי גידולים הנפוצים באזור: אורז, תה, וגומי. כך לדוגמה המודל חוזה כי השיא בהכשות הצפע ההודי צפוי בפברואר ובאוגוסט בשדות אורז, ואילו צפעון מדובש-אף מעדיף מטעי גומי בחודשים אפריל-מאי. בנוסף לכך המודל יודע לזהות שבדרום מזרח האזור שבו נערך המחקר, הנחש שגורם למספר הגבוה ביותר של הכשות הוא הצפע ההודי (מהנחשים המסוכנים בעולם), לעומת שאר האזור, בהם חוזה המודל כי דווקא הכשות הצפעון מדובש האף, המסוכנות פחות, הן הנפוצות ביותר.
המחקר הובל על ידי ד"ר טאקויה איוומורה (כיום באוניברסיטת אורגון) ואייל גולדשטיין מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז של אוניברסיטת תל אביב וד"ר קריס מורי מאוניברסיטת אימפיריאל קולג' ומבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. כמו כן השתתפו במחקר חוקרים מבית הספר לרפואה טרופית בליברפול, מאוניברסיטת לנקסטר, ומאוניברסיטת קלניה בסרילנקה. המאמר פורסם בכתב העת PLOS Neglected Tropical diseases .
גולדשטיין מסביר על המודל החדשני: "המחקר שלנו בנה מודל רב-תחומי ראשון מסוגו, שכולל את דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים - נחשים ובני אדם, ומאפשר לזהות גורמי סיכון בזמנים ובמקומות שונים, ולהתריע מפניהם. לדוגמה, המודל מסוגל להבחין בין אזורים עם סיכון גבוה מול סיכון נמוך להכשות, הבדל שיכול לבוא בידי ביטוי במספר כפול של הכשות ל-100,000 בני אדם".
ד"ר מורי הוסיף כי "נחשים ובני אדם פעילים בשעות יום שונות, בחודשים שונים, ובבתי גידול שונים – והמודל מאפשר לזהות את נקודות המפגש ביניהם, בעיקר במקומות בהם החקלאים עובדים. כמו כן שילבנו במודל גורם של אגרסיביות לכל מין של נחש - כמדד להסתברות של מפגש כזה להפוך להכשה"
ד"ר איוומורה הדגיש כי "הגישה שלנו היא לנתח אינטראקציות בין נחשים לבני אדם בצורה מתמטית, עם דגש על המימד האקולוגי. זוהי גישה חדשה לחלוטין להבנת המכניזם הגורם להכשות נחשים. בניגוד למרבית המחקרים שנערכו עד היום, שהתמקדו בעיקר בגורמי סיכון חברתיים וכלכליים, אנחנו בחרנו להתמקד בהיבטים אקולוגיים - כמו תנועת הנחשים במרחב, בתי הגידול, השפעת תנאי האקלים והמשקעים וההתנהגות של חקלאים ונחשים - כמפתח לניבוי מפגש פוטנציאלי בין שני הצדדים".
בדיקת המודל מול נתונים קיימים בסרי לנקה העלתה כי הוא מנבא בדיוק רב דפוסי הכשה באזורים שונים ובעונות שונות, וכן את תרומתם היחסית של מיני נחשים שונים לתמונה הכוללת, בהתאם לתצפיות מבתי חולים. כעת מבקשים החוקרים ליישם את המודל במקומות בהם אין עדיין נתונים מדויקים על הכשות נחשים, ואף להיעזר בו לתחזיות לשנים הבאות, כאשר ההתנהגויות של שני הצדדים, האדם והנחש, ישתנו עקב שינויי האקלים - כמו העלייה במשקעים שצפויה להגביר את פעילות הנחשים, לצד שינויים בשימוש בקרקעות ובאזורי מחיה זמינים לנחשים.
ד"ר איוומורה סיכם: "המודל שלנו יכול למקד את המאמצים במסגרת המדיניות להפחתת הכשות, ולהוות כלי להתראה, להגברת המודעות ולהצת חיי אדם. כמו כן, אנו רואים במחקר זה רק שלב ראשון בעבודתנו. בעתיד אנחנו מתכוונים לפתח מודלים מורכבים יותר של מפגשים בין בני אדם לבעלי חיים, על מנת לתמוך במדיניות ובקבלת החלטות בעולם האמיתי - הן בנוגע לבריאות הציבור והן בנוגע לשמירה על טבע".
עמרם צברי מרט"ג על הקוברה הישראל ועוד נחשים בארץ
(צילום: רשות הטבע והגנים)
