בית מלאכה להכנת סבון מלפני 1,200 שנה, הקדום ביותר שנתגלה בארץ, נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות עתיקות בתוך בית אמידים מהתקופה האסלאמית בשכונות הדרומיות ברהט.
מסבנה מלפני 1,200 התגלתה ברהט
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בחודשים האחרונים מקיימת רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות לקראת פיתוח שכונות חדשות בדרום רהט ביוזמת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בניהולה של ד"ר אלנה קוגן-זהבי ובעזרתם של ד"ר יעל עבאדי-רייס ואבינועם להבי. ייצור הסבון משמן זית מוזכר בכתבים מהמאה ה-10 לספירה, והיה ענף תעשייה חשוב מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20. בתהליך הכנת הסבון, שימש שמן הזית כבסיס אליו הוסיפו אפר שהופק משריפת צמחי מלחית הבורית (קילי) המכילה אשלג ומים.
התערובת בושלה במשך כשבעה ימים ולאחר מכן הועבר החומר הנוזלי לבריכה רדודה, שם התמצק הנוזל במשך כעשרה ימים, עד שניתן היה לחתוך ממנו חתיכות סבון. אלה, היו נערמות לייבוש נוסף, והתוצר הסופי התקבל רק לאחר כחודשיים נוספים. באתר ברהט נחשפו מתקנים המזוהים עם תעשייה זו. חוקרי רשות העתיקות לקחו דגימות מהממצאים, במטרה לזהות את החומרים שבהם השתמשו בתהליך הייצור.
ד"ר אלנה קוגן זהבי, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרה: "זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כל כך קדום, המאפשר לשחזר את תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון, ומכאן ייחודו. אנחנו מכירים מרכזים חשובים לייצור סבון מתקופה העות'מנית המאוחרת יותר שנתגלו בירושלים, בשכם, ביפו ובעזה. ד"ר קוגן זהבי הוסיפה ש"האקלים המדברי הקשה, החום וסופות החול חייבו שמירה על הגיינה ונראה שבעלי החווה יצרו סבון לשימוש עצמי ולמכירה באזור, ויתכן שזה היה מקור ההתעשרות שלהם, כפי שבא לידי ביטוי באחוזה שחשפנו".
סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, הוסיפה: "באחד מהחללים התת-קרקעיים של אחוזת האמידים התגלה ממצא מרגש נוסף, שמספר לנו על חיי היום-יום של תושבי המקום- לוח מעוגל מאבן גיר של משחק אסטרטגיה בשם 'הטחנה'. משחק זה, מוכר כבר מהמאות ה-2 וה-3 לספירה (התקופה הרומית), והוא משוחק עד ימינו".
5 צפייה בגלריה
בחפירה השתתפו מאות בני נוער, סטודנטים וחניכי מכינות קדם צבאיות מרהט ומהסביבה.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
ראש העיר רהט, פאיז אבו סהיבן, התייחס גם הוא לממצאים: "החפירה מגלה את השורשים האסלאמיים של רהט. אנחנו גאים בשורשים האלה ושמחים שהחפירה הארכיאולוגית נעשית בשיתוף עם הקהילה המקומית. מתקיים כאן שיתוף פעולה טוב עם רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להקים פה מרכז מבקרים, לרווחת התיירים, העיר והתושבים".
