ב-9 במרץ 2015 המריא מאיחוד האמירויות המטוס הסולארי הראשון, למסע סביב העולם. לאחר מסע רצוף תקלות, שנמשך יותר מ-16 חודשים, המטוס "סולאר אימפולס 2" נחת באותו שדה תעופה. המטוס עצמו טס כ-40 אלף קילומטרים ועצר ב-16 תחנות ללא שימוש בטיפת דלק. את המטוס הטיסו שני טייסים, אחד מהם הוא הטייס השוויצרי, ברנרד פיקארד, שסיפר בריאיון ל-ynet על ההרגשה לטוס ללא הפסקה במשך כמה ימים וגם על הטכנולוגיה הישראלית שעשויה לסייע בעתיד בפיתוחים שלא יגרמו לזיהום אוויר בתחום התעופה.
סוף מסע. הנחיתה באבו דאבי ב-2016
פיקארד (62) היה זה שהנחית את המטוס באבו דאבי, התחנה האחרונה במסע סביב העולם. הוא סיפר על התחושות עם השלמה המשימה, שנמשכה זמן רב מהמצופה בשל תקלות. "זו הייתה התחושה המדהימה ביותר, כיוון שידעתי שאני כל כך קרוב להגשים חלום, שהתחלתי לעבוד עליו 15 שנים קודם לכן", הוא אמר. "התרגשתי, אבל גם תליתי תקווה בכל המכשירים במטוס והתפללתי בכל ליבי ששום דבר לא ייכשל ברגע הזה".
לדבריו, הוא היה אופטימי שהמשימה תושלם בהצלחה. "אף על פי שכל כך הרבה אנשים אמרו לי שזה יהיה בלתי אפשרי, האינטואיציה הפנימית אמרה שזה אפשרי", אמר הטייס השווייצרי. "אך לשם כך היינו צריכים לשנות לחלוטין את הלך הרוח. המטרה לא הייתה לייצר יותר אנרגיה, אלא לצרוך פחות. אם אתה רוצה לעשות משהו שמעולם לא נעשה קודם, עלייך למצוא פתרון 'מחוץ לקופסה'. זו הסיבה שחלקים במטוס נבנו במספנה ולא על ידי יצרנית מטוסים".
הוא גם סיפר מה עשה כשטס במשך ימים, בין היתר מעל האוקיינוסים, במהירות נמוכה מאוד. "כשטסתי ברחבי העולם במטוס הסולארי, אני זוכר שהסתכלתי לעבר השמש, שהעניקה אנרגיה לארבעת המנועים החשמליים ולמדחפים הענקיים שלהם", אמר פיקארד. "לא היה רעש, לא היה זיהום, לא דלק... והייתי יכול לעוף לנצח. ברגע מסוים חשבתי ש'זה מדע בדיוני, אני בעתיד'. ואז הבנתי, 'לא, זה לא נכון, אני בהווה, זה מה שהטכנולוגיות של היום מאפשרות לי לעשות. שאר העולם נמצא בעבר עם מכשירים ישנים ולא יעילים, שעלינו להחליף לחלוטין אם אנחנו רוצים לשפר את איכות החיים".
מסע ארוך ורצוף תקלות
המסע של המטוס הסולארי לא היה קל ונמשך הרבה יותר זמן מהצפוי, בשל נזק בלתי הפיך לסוללות, שככל הנראה התחממו יותר מדי בקטע הטיסה שבין יפן להוואי. כתוצאה מכך הושבת המטוס מיולי 2015 ועד חודש אפריל 2016 כיוון שהיה צריך לייצר סוללות חדשות.
הקטע הראשון במרץ 2015 היה מאבו דאבי לעומאן. הקטע הראשון נמשך 13 שעות ודקה - למרות שמדובר במרחק של 441 ק"מ בלבד. למחרת המריא שוב והפעם טס 1,468 ק"מ להודו - טיסה שנמשכה 15 שעות ו-20 דקות. הקטע השלישי של הטיסה היה לוואראנסי שבהודו. המטוס היה אז באוויר 13 שעות ו-15 דקות והשלים 1,215 ק"מ. בהמשך המריא המטוס למינאמר - מסע של 1,398 ק"מ שהושלם תוך 13 שעות ו-29 דקות. ב-29 במרץ 2015 המריא המטוס למערב סין - טיסה של 1,459 ק"מ שנמשכה 20 שעות ו-29 דקות. ב-21 באפריל אותה שנה יצא המטוס לקטע השישי ולאחר 1,241 ק"מ, שבהם שהה באוויר 17 שעות ו-22 דקות, הוא נחת בנאנג'ינג שבמזרח סין.
הניסיון הראשון לטוס מסין להוואי לא הושלם בשל תנאיי מזג אוויר והוא נאלץ לנחות ביפן. לאחר עיכוב של כמה שבועות המשיך המטוס בדרכו להוואי - שם קורקע למשך תשעה חודשים. ב-21 באפריל 2016 יצא המטוס מהוואי לקליפורניה, מסע שנמשך יומיים, 17 שעות ו-29 דקות. הקטע הבא היה ב-2 במאי אותה שנהיאז המריא המטוס לפיניקס, לשם הגיע לאחר 18 שעות ו-10 דקות. בהמשך החודש נחת המטוס באוקלהומה, בדייטון שבאוהיו – עירם של האחים רייט, בפנסילבניה וב-11 ביוני 2016 השלים המטוס את הטיסה מחוף לחוף כשהגיע לניו יורק. ב-20 ביוני החל המטוס לחצות את האוקיינוס האטלנטי. המטוס, שהמריא מניו-יורק, היה באוויר במשך 71 שעות ו-8 דקות ובתום הטיסה נחת בסביליה שבספרד. ב-11 ביולי 2016 המריא המטוס לקהיר, טיסה שנמשכה 48 שעות ו-50 דקות. קטע הטיסה ה-17 והאחרון היה מבירת מצרים לאבו דאבי.
פיקארד מבין היטב שדרושים עוד שיפורים, כדי שמטוסים סולארים יוכלו לטוס בטיסות מסחריות. "עלינו לעבוד על צפיפות אנרגיה (energy density) לסוללות ולתאי דלק שיכולים להניע מנועים חשמליים עם מימן", הוא אמר בריאיון. "זה אפשרי כבר היום למטוסים קטנים, אך ייקח עוד זמן עד שיהיה ניתן להפעיל אותם במטוסים מסחריים. בינתיים, אנחנו עדיין יכולים לקיים תעופה נטולת פליטת פחמן בזכות דלקים ביולוגיים".
"גם לאחיים רייט לא האמינו"
גוף המטוס שבו טסו פיקארד ואנדרה בורשברג - שהתחלקו ביניהם בהטסת המטוס, בכל קטע טייס אחד בלבד - עשוי סיבי פחמן, ואת כנפיו מכסים 17,248 תאים סולאריים מתקדמים ביותר. אחרי כל זה, לא נותרו די גרמים וסנטימטרים כדי להבטיח את רווחת הטייס - שמטיס את המטוס מתוך תא שגודלו כגודל מקרר משפחתי. בתא יש מקום לטייס אחד בלבד, שנאלץ להעביר ימים כלילות בטמפרטורות שנעות בין מינוס 40 ל-40 מעלות צלסיוס, כשהוא לובש חליפה ייעודית ומסיכת חמצן. ואם לא די בכך, תמרון המטוס לא מאפשר לו שינה רצופה לפרקי זמן ארוכים מ-20 דקות.
פיקארד המשיך בפעילות למען כדור הארץ, גם אחרי המסע. "בתום הטיסה הסולארית פתחתי את השלב השני של קרן המטוס הסולארי, בחירת 1,000 פתרונות טכנולוגיים שיכולים להגן על הסביבה בצורה רווחית מבחינה כלכלית. אני רוצה להדגיש את הרווחיות הכלכלית של מוצרים ותהליכים המגנים על כדור הארץ ולהציג אותם בפני ההחלטות על מנת לעזור להם לאמץ יעדי קיימות שאפתניים יותר. המטרה הסופית שלי היא להאיץ את המעברה לכלכלה נטולת פחמן על ידי יישום טכנולוגיות חדשות. נכון לעכשיו בחרנו 725 פתרונות ואנו שואפים להגיע ל-1,000. אני מעודד ישראלים להצטרף לאתגר שלנו #1000solutions Challenge. הם יכולים למצוא את כל המידע על התווית שלנו והקריטריונים באתר שלנו: https://solarimpulse.com/.
לגבי העתיד, הטייס השווייצרי די אופטימי. "אנשים שאומרים שזה בלתי אפשרי ייראו טיפשים בעתיד, בדיוק כמו האנשים שצחקו על האחים רייט בשנת 1903 כשניסו לטוס לראשונה", הוא אמר. "עם זאת, ברור שמטוסים סולארים לא יטוסו פה מחר. למטוס הסולארי מוטת כנפיים של 72 מטר ומשקל של מכונית משפחתית, כדי להטיס אפס נוסעים וטייס אחד במהירות 25 קשר במזג אוויר טוב. לפני שנגיע למטוסים מסחריים סולאריים, נצטרך לפתח הרבה חידושים, אבל זה אמור לגרום לנו לשכוח שלפני שנגיע לנקודה זו, כבר יטוסו מטוסים חשמליים קטנים עם סוללות או מימן. לכן, בואו לא נחכה לעתיד, בואו נעבוד על השינוי בהווה".
התוכנית CNN Modern Explorer, המתעדת את הפעילות של פיקארד, תשודר בשבת 3.10 בשעה 9:00 /18:00 ובשידור נוסף ביום ראשון ב- 9:30 / 16:00, בערוץ CNN International
