חורבת תפן שליד כרמיאל, אחד האתרים המבוצרים הבולטים באזור, תוארכה עד כה על ידי חוקרים לתקופה ההלניסטית, בזמן שלטון הממלכה הסלאוקית - במאה השניה לפני הספירה. אבל מחקר חדש שערך רועי צבר, דוקטורנט מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטה העברית, חושף כעת כי הסברה לגבי תיארון החורבה אינה מדוייקת, וכי המצודה הוקמה למעשה לאחר התפוררות הממלכה הסלאוקית ובשיא פריחתן של ממלכות מקומיות קטנות ברחבי דרום הלבנט.
לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת BASOR, המבצר הוקם בשלהי שלטונו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. מקומה הגיאוגרפי של המצודה מרמז כי היא נבנתה על מנת לעזור בהגנה על גבולה הצפון מערבי של ממלכת החשמונאים.
במחקרים קודמים, העריכו חוקרים שהמצודה נבנתה במאה ה-2 לפנה''ס על ידי תושבי עכו ונכבשה על ידי החשמונאים רק לאחר מכן. כעת, קובע המחקר שהמצודה הוקמה למעשה ברבע הראשון של המאה ה-1 לפנה''ס על ידי החשמונאים עצמם, כמצודת גבול אל מול העיר עכו.
החוקרים חפרו בארבעה מוקדים באתר וחשפו לראשונה את רצפות המגדלים שהקיפו את המצודה ואת יסודותיהם. במהלך החפירה נמצאו כלי חרס, זכוכית, כלי עצם, מתכות ומטבעות שתוארכו לתקופת החשמונאים וכך הוכיחו כי המצודה הוקמה בתקופה זו.
המחקר נערך כחלק מ ''פרויקט הגליל ההליניסטי'', בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר, גם הוא מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו לאסוף נתונים ארכיאולוגיים חדשים על אודות התקופה ההלניסטית בגליל ובכך להכיר טוב יותר את התרבות של התושבים באותה תקופה, שהידיעות עליה מועטות ונתונות במחלוקת.
רועי צברצילום: האוניברסיטה העבריתצבר הסביר את משמעות הממצאים: "ממצאים מפתיעים אלה, מאפשרים להגדיר את התרבות החומרית שאפיינה את תושבי הגליל שהגיעו מיהודה בתקופה זו, טרם הפך הגליל לאזור מיושב בצפיפות ביהודים, כפי שתואר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. המחקר עוזר לנו להבין פרק זמן עלום בהיסטוריה של הגליל ובהיסטוריה של העם היהודי ובכך לקרב אותנו עוד צעד בדרך להבנה טובה יותר של החיים שחיו פה לפני יותר מ 2000 שנה'.'
