אחרי שמילא שורה של תפקידים בכירים בפוליטיקה ובמשק הישראלי, נכנס בנובמבר האחרון יצחק אהרונוביץ', לתפקיד יו"ר מקורות, חברת המים הלאומית. זה לא בדיוק אזור הנוחות של ניצב בדימוס אהרונוביץ' (72), שהיה בעבר סגן מפכ"ל המשטרה, מפקד משמר הגבול, השר לביטחון פנים, שר התיירות וסגן יו"ר הכנסת, ואחר כך גם מנכ"ל חברת התחבורה הציבורית דן ויו"ר התעשייה הצבאית (תעש). אבל זה בהחלט מקום שרצה להגיע אליו. "היו לי גם הצעות אחרות", הוא מספר, "תפקיד בחברה ציבורית-ממשלתית כמו חברת החשמל, התעשייה האווירית. באתי למקום שרציתי. שמחתי להגיע לפה".
בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד מכריז אהרונוביץ' על היעד המרכזי שלו: להעביר את האחריות על היערכות משק המים לשעת חירום (מלחמה, רעידת אדמה, מתקפת סייבר ועוד) מידיה של רשות המים לידי מקורות. תוכנית שכבר גורמת למלחמת עולם בין רשויות המים בישראל. בתחקיר של רונן ברגמן שפורסם בשנה שעברה ב"מוסף לשבת" נחשף, כי איראן הצליחה לתקוף את מערכות המחשוב של תשתיות המים הישראליות. לפי התחקיר, ברשות המים, שבראשה עמד אז גיורא שחם, אפילו לא הבחינו תחילה שמדובר בתקיפת סייבר והגדירו זאת כתקלה, ובכל מקרה טענו כי מדובר באירוע זניח וכי תשתיות המים בישראל מוגנות; ואולם התחקיר מצא שהתשתיות פרוצות, מבוזרות בין גופים רבים ושונים ואין גוף אחד שמתכלל ומנהל אותן וכי מדובר בסכנה אמיתית למשק המים הישראלי בזמן מלחמה ובכלל.
בניגוד לחברת מקורות, שהכפיפה את המערכת שלה לרשות הסייבר הלאומית - רשות המים לא עשתה זאת. באוגוסט האחרון ביקשה רשות המים מהחשב הכללי באוצר וקיבלה פטור ממכרז כדי להתקשר מיידית עם חברה שתסייע לרשות להתמודד עם איומי סייבר. "ההתקשרות הינה חיונית ודחופה על מנת למנוע נזק רב למשק המים בישראל", נימקו ברשות. למי שלא בקיא בתחום: רשות המים היא הגוף האחראי על ניהול ושימור מקורות המים ולהסדרת משק המים. עיקר פעולותיה מתמקדות בתכנון ובפיתוח משק המים והביוב, קביעת תעריפים ועוד.
בראיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" תוקף אהרונוביץ' את תפקוד הרשות וטוען: "יש ואקום גדול בטיפול בנושא משק המים לשעת חירום. אני הולך ליזום החלטה שהאחריות תעבור למקורות. לרשות המים אין את הכלים. זה מטה, אבל בלי החלק המבצעי. יש להם אחריות אבל אין להם את היכולת לעשות את זה. הגופים שפועלים בשטח זה מקורות ותאגידי המים. אמרתי את זה לשרת האנרגיה ולשר האוצר. אשתף גם את ראש רשות המים בנושא (היום עומד בראש הרשות יחזקאל ליפשיץ, שמונה על ידי שרת האנרגיה קארין אלהרר ושימש בעבר כסמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה – א"ק).
"אלה תרחישים שצריך להתכונן אליהם", הוא מוסיף ואומר, "ברעידת אדמה, לדוגמה, קידוחים יכולים לצאת מכלל שימוש, צינור יכול להיפגע, המוביל הארצי יכול להיפגע. אנחנו יושבים על השבר הסורי-אפריקני ויש לנו מלא קידוחים שם. אם תהיה הצפה? לא יהיו מים בטבריה, ביריחו. מי מביא את המכליות? מי פותר את הבעיות? רשות המים מובילה את תחום החירום במדינה, אבל מעבר למשרדים ולאנשים אין לה יכולת. היא לא התעמקה בזה. צריך אנשי מקצוע בשטח. זה מזכיר לי את מלחמת לבנון השנייה: אני הייתי אז במשטרה. לפיקוד העורף לא הייתה יכולת, והמשטרה נכנסה. מה שעובד בשגרה צריך לעבוד בחירום. הגיע הזמן לעשות את השינוי".
לדברי אהרונוביץ', מקורות עשתה עבודת מטה בנוגע למשק המים לשעת חירום, והיא נמצאת בשיח מול המדינה לבחינת ביצוע רפורמה בתחום. בין היתר נבחנה אפשרות להקמת מערכת מבצעית בפריסה ארצית, שתקבל מידע בזמן אמת על מערכת המים ואספקת המים, ותוכל לסייע או אף להחליף את תאגידי המים, שהיום פועלים עצמאית בתוך הערים והיישובים, וכן תשלוט על אספקת האנרגיה והתחזוקה של כלל מתקני המים.
מה מידת האיום במתקפות סייבר על מקורות?
אהרונוביץ': "בכל רבעון יש נגדנו מאות-אלפי נסיונות לתקיפות. נקרא לזה ממדינות עוינות. הנושא הזה מאוד מדאיג אותנו, ואני כל הזמן בודק אם אנחנו מוכנים. פגיעה כזאת, השבתה של מערכת, יכולה לפגוע משמעותית במדינה. זה לא עמוד חשמל שנופל, זה פוטנציאל לנזק הרבה יותר גדול. אנחנו מאובטחים ברמה הכי גבוהה ויש צוות שעובד בנושא כל הזמן. רק למקורות יש את יכולת השליטה הארצית במערכות המים, את כוח האדם, ויחידת סייבר מצטיינת לטיפול במקרי חירום".
מתקן התפלה שביעי
מעבר למלחמה על האחריות למשק המים בשעת חירום, עומדים בפני אהרונוביץ' ובפני מקורות אתגרים נוספים. אחד מהם הוא ההתמודדות עם השינוי האקלימי, שמתבטא בירידה בכמות המשקעים. על פי דוח של החברה שפורסם בסוף 2021, ב-2050 האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע לכ-16 מיליון איש, ועוד כ־8 מיליון יחיו ביהודה ושומרון וברצועת עזה. הגידול הדמוגרפי הזה יביא עימו עלייה משמעותית בצריכת המים, ובמקביל תהליכי התפתחות עירוניים יקטינו את השטחים הפתוחים החיוניים למשק המים.
על רקע הנתונים שהפרסמו בדוח, גורמים בחברה הביעו דאגה מיכולתה של מערכת המים לספק את הצרכים. רק לפני כמה שנים הכותרות זעקו שישראל מתייבשת. מה מצבנו היום?
"אין בעיה של מים בישראל. משבר המים שהיה לפני מספר שנים, כשיצאו התשדירים של ישראל מתייבשת - היום אנחנו במקום אחר. יש חמישה מתקני התפלה והשישי בדרך, בגליל המערבי. עכשיו מדברים על מתקן התפלה נוסף, שביעי, שיספק מים לירדנים. כל המתקנים לא עובדים ב-100%, כי אין צורך. יש 1,000 קידוחי מים, וקרוב ל-200 מהם אנחנו לא מפעילים כי אין צורך. בשנים הקרובות לא תהיה בעיית מים. גם ב-2040 לא תהיה בעיה".
בשנים 2018-2013, כשבאזורנו היה רצף של בצורות, הופסקה השאיבה מהכנרת לצורכי מדינת ישראל, אבל נמשכה השאיבה לטובת ירדן, שמקבלת מישראל מים כחלק מהסכם השלום. המציאות הזאת של בצורות יחד עם הצורך להמשיך לספק לירדנים וחשש לאי עמידה בצורכי המשק - הובילה לבניית מוביל ארצי "הופכי": צנרת חדשה בעלות של קרוב למיליארד שקל שתוכל להעביר מים ממתקני התפלה לתוך הכנרת. אהרונוביץ אומר שזה יקרה ממש בקרוב: "אנחנו מתחילים לשפוך מים מהמוביל הארצי לכנרת. זה יקרה תוך חודשיים-שלושה. משם תהיה אפשרות להעביר את המים לירדנים. תוך חודשיים־שלושה תיפתח גם מערכת הובלת מים חדשה שתוביל מים לירושלים, רמאללה וגוש עציון, אחרי שעבדו עליה במשך ארבע-חמש שנים".
אין בעיית מים, וגם בעיית כסף אין, למקורות לפחות. השבוע דיווחה החברה כי סיימה את הרבעון הראשון של 2022 בעלייה של 4% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, והן הסתכמו ב-952 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-75 מיליון שקל, כ-5 מיליון שקל פחות מהרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד. "מצאתי בחברה הנהלה טובה ודירקטוריון מצוין", אומר אהרונוביץ'. "לחברה יש איתנות פיננסית, היא מגלגלת 5 מיליארד שקל בשנה, יש לה הון עצמי. כיו"ר אני מתווה מדיניות אבל גם יורד לשטח לקידוחים, ואני מצדיע לעבודה של האנשים. החלק האנושי הוא המרכיב המרכזי. הקשיים שהיו לי בתעשייה הצבאית, שהייתה גירעונית, ולכן הלכנו להפרטה, לא קיימים פה. מקורות יודעת לעבוד ולייצר".
שת"פ עם מרוקו וטורקיה
חלק מהרווחים של מקורות נובעים משיתופי פעולה בינלאומיים, כולל עם מדינות שכנות. אהרונוביץ' מגלה כי לאחרונה יצאו בשקט שתי משלחות מטעם החברה למרוקו ולטורקיה, כדי לשבת עם בכירי משק המים במדינות אלה ולבחון שיתופי פעולה שבמסגרתם ישתמשו בידע ובייעוץ של מומחי המים של מקורות. "מרוקו מאוד מעניינת. היינו שם בביקור, נוצר קשר, ואני מקווה שבקרוב ייחתם הסכם שיתוף פעולה ונוכל לעבוד שם", הוא אומר.
לעומת זאת, הניסיון להגיע להסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות, שבמסגרתו תעניק ישראל לאמירויות ייעוץ והדרכה בנוגע לפיתוח וניהול מערכת המים במדינה, נמצא לדבריו בהקפאה. הוא מסרב לפרט מדוע, ורק אומר: "עוד לא הגענו להסכם. אני מקווה שנפרוץ. צריך לחדש את הקשר. זה קצת קשה". ייתכן שהדבר קשור גם לאי-הוודאות בנוגע להסכם העברת הנפט שנחתם בין האמירויות לחברה הממשלתית קצא"א ולאפשרות שייפגע עקב התנגדויות ארגוני סביבה והמשרד להגנת הסביבה.
מקורות פועלת גם בירדן, בחריין ואזרבייג'אן. בנובמבר חתמו ירדן, ישראל והאמירויות על הסכם אזורי למאבק במשבר האקלים. איחוד האמירויות מממנת הקמת מתקני אנרגיה סולארית בירדן, שמהם ייצא חשמל לישראל, ובתמורה ישראל תקים מתקן התפלה חדש ותייצא את המים שיתפיל לירדן. אהרונוביץ': "אנחנו נערכים להכפלת אספקת המים מישראל לירדן מ-50 ל-100 מיליון קוב לשנה, תוך בניית צנרת הולכה ייעודית עד לקו הגבול, ולהגדלה נוספת באספקה בהתאם להחלטות הממשלה.
"הייתי גם בבחריין. היא מדינה קטנה ומאוד מעניינת ועלינו עוד מדרגה בשיתופי הפעולה. יש לנו הסכם איתם לשיתוף פעולה בפיתוח משק המים, בניית תוכניות אב ובקרה, שכבר מבוצע בשטח מאז מרץ 2021. אנחנו עוסקים בהנחיה, הדרכה וייעוץ, ועובדים מול חברת המים של בחריין. הצוות שלנו נוסע לשם וחוזר. עם אזרבייג'אן חתמנו על הסכם טרי, מפסח האחרון, לבניית תוכנית אב ל-30 שנה קדימה לשימוש במי קולחין לכל צורכי החקלאות של המדינה. ואם ניכנס גם למצרים, זה יהיה מאוד מעניין. החקלאות במצרים זקוקה למים, וצריך לראות איך מנצלים את הנושא. צריך להיפגש עם המל"ל לראות איך מקדמים את זה".
תגובת רשות המים
מרשות המים נמסר: "משק המים הישראלי בהובלת וניהול רשות המים הוא מהבטוחים בעולם וערוך היטב לכל תרחיש של שעת חירום, כולל לנושא הסייבר על היבטיו השונים. משק המים בנוי בתצורה מבוזרת עם ריבוי מקורות מים וגיבוי במערכות, שמונעים אפשרות להפרעה באספקת המים. ולכן עד היום, למרות מספר ניסיונות לפגוע, אף תושב לא חש בהפרעה באספקת המים, איכות המים או סילוק הביוב.
"בשנים האחרונות נעשתה מהפכה שלמה בהכנה לשעת חירום ביחד עם ספקי המים, להרחבת מערך ההגנה מפני מתקפות סייבר עתידיות, הקמת שולחן מים במערך הסייבר הלאומי, רענון ציוד ונהלים, וכל זאת בתיאום מלא עם גורמי הביטחון הרלוונטיים. מוכנות זו, שמוערכת על ידי כל גופי הביטחון בישראל, באה לידי ביטוי גם בבקשות לסיוע מן העולם במצבי חירום, לרבות מאוקראינה.
"מקורות, לעומת זאת, ספק מים יחיד מתוך מעל 1,000 ספקי המים והביוב שעליהם אחראית רשות המים, אינה יכולה לעמוד באתגר זה, וחשוב להדגיש – היא כבר נכשלה בעבר. עד 2008 שימשה מקורות כרשות למים בשעת חירום, והדבר יצר בעיות שסיכנו את משק המים במצבי חירום. בתקופה זו קרו מספר אירועים מורכבים, הבולט ביניהם 'ליל האמוניה' בשנת 2002, אז נוצר חשש לאי-אספקת מים לכמיליון תושבים בגוש דן ללא מענה, אירוע שנגמר במזל ללא נפגעים; וכן אירוע בשנת 2007 בכפר-קאסם, בו נותרו תושבי העיר ללא מענה".
