הביומסה הכוללת של פילים, איילים, לוויתנים ושאר יונקי הבר בים וביבשה מתגמדת אל מול זו של פרות, חזירים, כבשים ושאר היונקים המבויתים. כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם אמש (יום ב'), אותו ערכו חוקרים ממכון ויצמן למדע. צוות המחקר, בהובלת פרופ' רון מילוא, חישב ומצא כי המשקל של חיות המשק מגיע לכ-630 מיליון טונות - פי 30 יותר מהביומסה של יונקי הבר היבשתיים (כ-20 מיליון טונות) ופי 15 מזו של יונקי הבר הימיים (כ-40 מיליון טונות). אגב, המשקל הכללי (ביומסה) של כל בני-האדם בעולם הוא 390 מיליון טונות.
4 צפייה בגלריה
מי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר
(איור: איתי רווה)
מחקר קודם שפורסם לפני שנתיים ונערך במעבדתו של פרופ' מילוא במחלקה למדעי הצמח והסביבה, זכה לתהודה עולמית נרחבת: ממצאיו הראו כי במהלך 2020 המסה של תוצרי האדם - מבטון ועד אייפון - עקפה את המסה של כלל החיים על פני כדור-הארץ - מעצים ועד חיידקים.
גם במחקר הנוכחי מציעים החוקרים נקודת מבט יוצאת דופן על הגידול המהיר והחד בהשפעת האנושות על כוכב-הלכת שלנו, והפעם באמצעות בדיקת היחס שבין הביומסה של בני-האדם והיונקים המבויתים אל מול יונקי הבר. "המחקר החדש, כמו מחקרי הביומסה הקודמים, מנסה לראות ולהבין את התמונה הגדולה", מסביר פרופ' מילוא. "המגוון המסחרר של מיני היונקים השונים עלול להסוות ולטשטש את השינויים הדרמטיים שמתרחשים בעולמנו. לעומת זאת, התפלגות הביומסה ברמה הגלובלית מגלה היבטים כמותיים שקשה לתפוס בדרכים אחרות; היא חושפת את יחסי הכוחות בין האנושות וחיות המשק לבין האוכלוסיות הקטנות בהרבה של יונקי הבר".
4 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' רון מילוא, ליאור גרינשפון ואייל קריגר עם שיאני ביומסה צמריריים
(צילום: מכון ויצמן למדע)
כדי לחשב את הביומסה של בני מחלקתנו חמי-הדם, אסף צוות המחקר מפקדים קיימים של מיני יונקים בטבע ואומדנים שונים לגבי מספר הפרטים של מאות מיני יונקים. את המידע שנאסף תירגמו החוקרים, בהובלת תלמידי המחקר ליאור גרינשפון ואייל קריגר, לביומסה. בצורה זו הרכיבו החוקרים כ-50% מפאזל הביומסה הגלובלי, ואת היתר - מיני יונקים שהנתונים עליהם היו חלקיים או חסרים – הסיקו באמצעות מודל חישובי מבוסס למידת מכונה המשקלל כמה משתנים ובהם משקל הפרט, שטח התפוצה, התזונה והשיוך הזואולוגי.
הניתוח חשף גם כי השפעת האדם אינה מתמצה רק בהגדלת הביומסה של חיות המשק, אלא גם מגדירה מחדש את החיים במרחבי הטבע: רבים מהניצבים בראש רשימת הביומסה של יונקי הבר האמירו לשם במידה רבה בשל מעורבות האדם, למשל מינים מסוימים של איילים וחזירי בר שנתפסים כיום כמטרד באזורים שונים של העולם.
4 צפייה בגלריה
לפעמים יותר זה פחות: לחלק מיונקי הבר היבשתיים תרומה קטנה יחסית לביומסה אף שיש להם מינים ופרטים רבים
(איור: איתי רווה)
לדברי החוקרים, האומדנים החדשים שמספק המחקר לגבי היחס בין אוכלוסיות שונות של יונקים עשויים לסייע בניטור אוכלוסיות של יונקי בר ברחבי העולם, וכן לסייע בהערכת הסיכון ממחלות המתפשטות מחיות לבני-אדם – דינמיקה שלדברי אפידמיולוגים רבים תמשיך להיות מקור למגפות.
3 קילוגרם לאדם
יונקי הבר הם מקור השראה עבור האנושות, ולעתים קרובות משמשים כסמלים לעידוד מאמצי שימור הטבע. כדי להבין בצורה עמוקה יותר את השפעת האדם על הטבע, מנתחים בימים אלו במעבדתו של פרופ' מילוא את השינוי בביומסה של יונקים לאורך מאה השנים האחרונות. "בעיניי מעניין, למשל, להבין מתי חצה משקל היונקים המבויתים את משקל יונקי הבר", אומרת גרינשפון. "המספרים האלו יכולים לעזור בהצבת יעדי שימור טבע ולתת פרספקטיבה נוספת על תהליכים גלובליים ארוכי טווח".
4 צפייה בגלריה
כל המקומות תפוסים: כל ריבוע בתרשים זה של התפלגות הביומסה של יונקים מייצג 1 מיליון טונות
(איור: מכון ויצמן למדע)
"ככל שאנחנו נחשפים יותר לטבע במלוא הדרו – בין אם דרך סרטונים, מוזיאונים או תיירות לשמורות טבע ברחבי העולם – קל לנו לדמיין שהטבע הוא רחב ידיים ואינסופי ותמיד יהיה שם בשבילנו. בפועל, משקל כלל יונקי הבר היבשתיים שנותרו בטבע הוא פחות מ-10% ממשקל בני-האדם בעולם - כ-3 קילוגרם בלבד לאדם בממוצע", מסכם פרופ' מילוא. "במלים אחרות, המחקר שלנו מראה באופן כמותי את גודל ההשפעה שלנו, וכיצד החלטות ובחירות שלנו בשנים הקרובות יקבעו מה יישאר מהטבע לדורות הבאים".
במחקר השתתפו גם אורי מורן, ד״ר רון סנדר, ד"ר יובל רוזנברג, ד"ר ינון בר-און, תומר אנטמן וד"ר אלעד נור מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה של מכון ויצמן למדע; פרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ׳ אורי רול מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
