דיג המכמורת הוא אחד משיטות הדיג ההרסניות בויתר למרחב הימי. מדובר ברשתות שמסרקות את קרקעית הים ופוגעות כמעט בכל מה שבדרך. בחברה להגנת הטבע מבקשים לאסור את דיג המכמורת ומזהירים מפני אסון סביבתי.
כ-16 ספינות דיג מסוג מכמורתן פעילות כיום בים התיכון מול חופי ישראל. לפי סקרי סיכונים, הרשתות פוגשות בצנרת הגז כ-150 פעמים, תוך גרימת סיכון חמורת לפריצת הצנרת. במכתב שנשלח לשר החקלאות עודד פורר, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, מזהירים בחברה להגנת הטבע: "מניתוח עדכני שנערך בחברה נמצא כי 377 מסעות דיג מכמורת חצו את רצועת הגז... קשה להפריז בחומרת הסיכון במקרה של פריצת צינור כזה, שעלול לגרום לזיהום סביבתי כבד, פגיעה במתקני ההתפלה, בחופים, בדגה ובמשק כולו".
בחברה פנו באופן אישי לשר פורר וצירפו מחקר שערך האקולוג הימי הנודע אנריק סאלה, ובו נמצא שהיקף פליטת הפחמן של המכמורתנים ברמה הגלובלית, שווה לזה של כל תעשיית התעופה העולמית. הרחפת מאגר הפחמן בקרקעית במהלך גרירת הרשת משחרר גזי חממה בהיקף עצום. המחקר עצמו פורסם ב-nature, אחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר.
מנכ"לית החברה, איריס האן, ביקשה כי משרד החקלאות יקדם איסור גרירת רשתות מכמורת סביבת רצועת קווי הגז ולחייב את בעלי הספינות להתקין מכשירי איכון לווייניים על גבי הספינות. "גרירת רשתות בים מתרחשת גם במרחק רב מהחוף ובשעות הלילה, כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי פעילותן באמצעים סטנדרטיים", נכתב בפנייה.
בחודש דצמבר האחרון החברה להגנת הטבע הגישה עתירה בדרישה לייצר רגולציה, שתאפשר אכיפה אפקטיבית של איסור דיג המכמורת בקרבת צנרת הגז. העתירה נמשכה שכן השופטים העירו כי היא הוגשה טרם זמנה. במקביל, ח"כ רם בן ברק הוביל הצעת חוק פרטית בנושא, שנכתבה על ידי החברה להגנת הטבע. זאת בשיתוף ח"כ יוראי להב הרצנו, עמיחי שיקלי, מוסי רז, אלון טל ונוספים.
במשרד החקלאות דווקא לא התרגשו מהמאמר של אחד החוקרים הידועים ביותר בתחום. ניר פרוימן, מנהל אגף בכיר לדיג וחקלאות מים, התייחס למחקר וכתב: "חשוב להדגיש כי יש המטילים ספק בהנחות הבסיס של מחברי המחקר, ככל שהדבר נוגע לחישובים תיאורטיים הנוגעים לשחרור פחמן מקרקעית הים". עוד ציין כי היקפי הפעילות בחופי ישראל, שבהם פועלות ספינות המכמרות אינן משמעותיות בכל הקשור להשפעה על האקלים.
פרוימן כתב כי לדעתם המצב היום יכול לאפשר פעילות דיג מכמורת תוך פגיעה מידתית במשאב הדגה. "פעילות המכמורת, באופן שבו מנוהל כיום, ממשיך להוות את המקור למרבית הדגים הטריים שיוצאים מהים ומגיעים לשווקים, שמקורם בפעילות הדיג בישראל... הוחלו הגבלות נרחבות על פעילות דיג המכמורת בישראל, שכוללות הגבלה מרחבית ניכרת, הגבלת גודל עיני הרשתות וכן איסור דיג בתקופות הרגישות לפגיעה בדגה".
השרה זנדברג הצהירה כי ידרשו לבטל את סבסוד מס הבלו על הדלק לספינות המכמורת. "סבסוד זה נועד לסייע לחקלאים, ודיג המכמורת אינו חקלאות", היא כתבה בתגובה לפנייה של החברה להגנת הטבע. "במקביל, אני מקדמת הכרזה על שמורות טבע ימיות נוספות, במטרה לשמור על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית שלחופי ישראל". עוד ציינה כי הדיג סמוך לתשתיות צנרת אכן מדאיג, ועובדי המשרד הם שהתריעו על כך.
מאיגוד דייגי ישראל נמסר בתגובה: "איגוד דייגי ישראל מביע תמיהה איך החברה להגנת הטבע הפכה לפתע לחברה להגנת הגז, והיא דוחה בתוקף את טענותיה כנגדו. האיגוד מזכיר כי עתירתה לבג"ץ של החברה להגנת הטבע, שמוזכרת בכתבה, בנושא הגנה על צינורות הגז, נדחתה על הסף, כמו גם עתירות נוספות שהוגשו במהלך השנים. כל הפעילות זו פגעה קשות במשלח ידם הישיר והעקיף של אלפי משפחות מרובות ילדים, מכל המגזרים, מהמעמד הסוציו אקונומי הנמוך ביותר, דייגי ספינות המכמורת והדייגים בכלל".
עוד נמסר כי "מפליאה גם הסתמכות על מחקרים שנערכו בחו"ל, לגבי הטענה להרחפת פחמן בקרקעית במהלך גרירת הרשת הגורמת לכאורה לשחרור גזי חממה. מדובר בתנאים שונים לחלוטין ומיטב המומחים הישראלים לדייג דחו טענה זו מכל וכל. עד לעתירה הזו לבג"ץ ולחוק שהוגש על ידי רם בן רק וחברי כנסת נוספים, לאיכון ספינות המכמורת, בעשרות דיונים בוועדת הכלכלה, משנת 2014 עד שנת 2020, הטענה של החברה להגנת הטבע הייתה כי התקנות נועדו למנוע פגיעה בדגה, ואילו נושא צנרת הגז לא הוזכר אפילו במילה אחת.
"בנובמבר 2016 הוציאו מיטב מומחי הדייג הישראלי והעולמי, מכתב למשרד החקלאות ולוועדת הכלכלה, בו נאמר במפורש שדייג המכמורת אינו פוגע באיזון האקולוגי. לגבי הטענות שהוזכרו בכתבה על פגיעה או חצייה של קווי הגז, הן אינן מוכרות לנו, ונשמח לבחון כל טענה, באם ישנה, לגופה. יודגש: איגוד דייגי ישראל אינו מתנגד לממשק דייג ולאכיפה, אבל אך ורק במסגרת בחינה מחדש של תקנות הרפורמה שהותקנו בשנת 2016 ובמשא ומתן ישיר מולם, של משרד החקלאות וועדת הכלכלה, כדי להגיע להסכמות משותפות, ממש כפי שנהוג בכל חופי הים התיכון ובעולם המערבי. גם לתקנות על פי סקרים מדעיים וגם לפיצויים מוסכמים בהתאם לפגיעה במשלח ידם. נזכיר כי בשלוש השנים האחרונות לא קיבלו דייגי ישראל אגורת פיצוי על תקופת השבתת הדייג וגם הוגש בג"ץ בנושא. לסיכום, איגוד דייגי ישראל מביאה פליאה על קביעתה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כאילו הדייגים אינם חקלאים. האם מבחינתה מדובר בעובדי היי-טק? נזכיר כי הדייג בישראל קיים מתחילת המאה העשרים, ובשנת 1948, עם קום המדינה, הודפס גם שטר של לירה ישראלית, ועליו מוטבעת תמונתו של דייג גאה האוחז ברשת דייגים".
