שרידיה של אישה, שהתגוררה לפני כ-55 אלף שנה באזור נחל עמוד בגליל העליון, הם ככל הנראה העדויות המאוחרות ביותר לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון. במחקר שהתבסס על כף רגלה של האישה, שזכתה לכינוי המדעי "עמוד 9", קבעו החוקרים כי מפני שעצמות רגליה היו מעודנות בהשוואה לניאנדרטלים אחרים, הרי שמדובר באישה שהיא "ניאנדרטל עם נופך מקומי". את המחקר, שפורסם בכתב העת PaleoAnthropology, הובילו פרופ' אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר אוסבורן פירסון מהאוניברסיטת ניו מקסיקו.
האישה הניאנדרטלית התנשאה, לפי מחקר סטטיסטי והשוואתי, לגובה של 166-160 ס"מ ומשקלה היה כ-60 ק"ג. כינויה המדעי הוא "עמוד 9" – לפי סדר הזיהוי של עצמות אדם במערה. לפי הערכות החוקרים, "עמוד 9" הייתה אישה בוגרת כשמתה. עצמות הרגל התגלו מתחת לסלע גדול שהתמוטט מתקרת המערה זמן רב אחרי שהעצמות הונחו במקום. החפירה הארכאולוגית, שבמהלכה נמצאו לראשונה שרידי הרגל, החלה בשנת 1991 והסתיימה בשנת 1994. במקום התגלו שרידים של לפחות 15 "פרטים אנושיים" ובהם שלד חלקי של תינוק.
כחלק ממחקר על "עמוד 9" השתמשו החוקרים בבסיס נתונים השוואתי גדול ותיארו את כל פרטי כף הרגל שמצאו. לטענתם, מדובר באישה שהייתה שונה מן הניאנדרטלים הקלאסיים שחיו באירופה, בכך שעצמות הרגל שלה היו מעודנות יותר ובהיותה ככל הנראה גבוהה יותר מן המוכר באירופה. לרוב, כפות הרגליים של הניאנדרטלים היו רחבות ומגושמות ומן הסתם היו נראות מוזרות לאדם בן זמננו. בנוסף, עצם הקרסול הייתה דומה למאובנים שקרובים יותר להומו-ספייאנס שחיו באזורנו לפני כ-100,000 שנה, וגם לקבוצה אנושית שהתקיימה בספרד לפני כ-300,000 שנה.
"עמוד 9' היא ניאנדרטל עם נופך מקומי", קובעו החוקרים. פרופ' חוברס הסבירה כי "במזרח הים-התיכון התקיימו בין 250 ל-50 אלף שנה לפני זמננו אוכלוסיות מקומיות והגיעו אליו, כנראה יותר מפעם אחת לאורך התקופה, גם קבוצות של אדם מודרני קדום מאפריקה ושל ניאנדרטלים מאירופה. רמת האינטראקציה בין הקבוצות אינה ידועה לנו בפירוט, שכן עד כה לא נמצאו שרידי DNA באף מאובן מתקופה זו באזור שלנו. רבים מן המאובנים שנמצאו באתרים מהתקופה, כולל במערת עמוד, הם בעלי נופך מקומי ושונים מעט בהיבטים האנטומיים מכל אחת מהקבוצות הללו".
על פיי החוקרים, תושבי מערת עמוד היו ציידים-לקטים שחיו בסביבה עשירה יחסית. הם צדו צבאים, יחמורים ואיילים אחרים, לעתים עיזי בר וחזירים, ואספו מגוון מזונות מהצומח, כולל מיני בר של צמחים מקומיים, שעשרות אלפי שנים מאוחר יותר, בתקופה הניאוליתית, עברו תהליכי ביות. הם עשו שימוש נרחב באש, ניהלו כלכלת חומרי גלם מורכבת שלה היו כנראה גם במטרות חברתיות ותרבותיות, וקברו לפחות חלק ממתיהם.
2 צפייה בגלריה
השוואה בין אורכי המפרק של "עמוד 9" לבני האדם מהתקופה הפליאוליתיים התיכונה והאדם המודרני
(צילום: מתוך המחקר)
עוד אמרו החוקרים כי העדויות הארכאולוגיות מכל האתרים בני אותה תקופה מצביעות על אוכלוסייה יציבה יחסית, שלא חיה בתנאי לחץ מיוחדים. לדברי החוקרים, מחוונים אקלימיים מן האתר עצמו ומאתרים בני אותו זמן, במקומות שונים באזור האקלים הים-תיכוני ומעבודות פליאו-אקלימיות אזוריות, אינם מצביעים של שינוי אקלימי דרמטי שעלול היה לערער את בסיס הקיום שלהם. "את הסיבות להיעלמות של קבוצות בעלות אנטומיה הדומה לזו של הניאנדרטלים יש לפיכך לחפש בגורמים אחרים - חברתיים, דמוגרפיים, ואולי באופן ההתמודדות שלהם עם מחלות שלא היו חשופים אליהן לפני שנפגשו באזור שלנו עם קבוצות ממוצא אפריקני", סיכמה פרופ' חוברס.
