לפני כ-60 אלף שנים הסתובבו ציידים באזור עמק החולה. אחד היעדים שלהם היו הפרות הגדולות, שחיו באותה תקופה באזור. שני מחקרים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה, עוסקים בכלי הצור יוצאי הדופן שהתגלו באתר הייחודי "מוצא נחל מחניים" לגדות הירדן בעמק החולה. הממצאים מעניקים הבנה חדשה על יכולותיהם של ציידי פרות גדולות לחופו של אגם החולה הקדום.
האתר מוצא נחל מחניים שוכן על גדת הירדן המזרחית מול השפך של נחל מחניים, מצפון לגשר בנות יעקב. האתר נחפר על ידי משלחת שבראשה עומד פרופ' גונן שרון, מהתוכנית ללימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, ומיה אורון מהחוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. האתר, שגילו כ-60 אלף שנים לפני זמננו, מתעד תקופה שבה שהו תושבי עמק החולה הקדומים לחופו של האגם ועסקו בפעילות ספציפית - עיבוד וקצבות של בעלי חיים שצדו בסביבת האגם.
לדברי החוקרים, מצב השימור המעולה שבו נמצאו גם הכלים והעצמות באתר מעיד על כך שהם התכסו מיד לאחר שנעזבו באתר ולכן הממצאים מתעדים "רגע" בחיי הציידים הקדמונים וסוג אחד ויחיד של פעילות. אתרים מסוג זה נדירים מאוד בפרהיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל.
באתר נמצאו שרידיהם של בעלי חיים שונים שניצודו - ביניהם, צבאים, איילים, חזירי בר, צבי יבשה וצבי ביצה ואפילו ציפורים. עם זאת, בעל החיים העיקרי ששרידיו נמצאו באתר הוא בקר הבר - פרות גדולות במשקל של כטון כל אחת (לעומת פרה ממוצעת השוקלת כיום כ-400 קילו). תושבי האתר הקדומים עיבדו את בשרן של הפרות הגדולות לאחר שצדו אותן בעזרת כלי צור, שגם הם נחשפו באתר. המחקרים החדשים מוקדשים לחקר כלי הצור הייחודיים שנחפרו מהשכבות הארכיאולוגיות בנחל מחניים באתר. החוקרים בוחנים את הדרכים המגוונות והיצירתיות בהן השתמשו בהם הציידים הקדומים.
במחקר הראשון בחנו החוקרים את החודים שנתגלו באתר ובמיוחד את סימני השבירה הייחודיים המעידים על הדרך שבה שימשו חודים אלו. "ממצאי המחקר מראים כי בתקופה הפליאוליתית התיכונה, שהאתר בנחל מחניים שייך לסופה, משמשים נתזי צור בעלי חוד כאחד הכלים הטיפוסיים", הסביר פרופ' שרון. "הסתתים הקדמונים השקיעו מאמצים וידע לא מבוטלים כדי להפיק חודים אחידים בגודלם ובצורתם. כאשר משתמשים בחוד כזה בצורה ספציפית, למשל כראש של חנית שאותו מטילים בציד, גורמת הפגיעה בחומרים שונים לסימנים שונים על הכלים".
פרופ' שרון פירט: "למשל, כשמטילים את החנית והחוד פוגע בחומר קשה כמו עצם, נוצרים דיגמי שבירה ייחודיים (Impact Fracture), שמהם ניתן לשחזר את השימוש בכלים. החוקרים בחנו את החודים בנחל מחניים והגיעו למסקנה מפתיעה - החודים לא שימשו כנשק הטלה. רוב החודים אינם מראים סימני שבירה ואילו שנשברו לא נשברו כתוצאה משימוש כנשק הטלה. מסקנת המחקר היא שהציידים בנחל מחניים השתמשו בשיטות ציד מטווח קצר. שיטות אלו כללו כנראה הצבת מארב לבעלי החיים והתקפתם מטווח קרוב ללא שימוש בנשק הטלה ארוך טווח. בחירת מקום מארב מוצלח, כך שבעלי החיים יגיעו לקרבה המספיקה לציד בטווח קרוב, מעידה על היכרות מעמיקה גם עם מנהגי בעלי החיים וגם על יכולת הסתוות ואפילו על סבלנות – תכונות בהן הצטיינו כנראה הציידים הקדומים בעמק החולה".
המחקר השני בחן את כל הכלים שנחפרו באתר בחיפוש אחרי סימני שימוש. כאשר משתמשים בכלי צור בעיבוד חומרים שונים נותרים על הכלים סימנים מיקרוסקופיים ייחודיים עבור כל חומר. בעזרת ניסויים ומחקר דקדקני של הכלים, הכולל שימוש במיקרוסקופים בעלי הגדלה גבוהה, יכולים החוקרים להבדיל בין כלי ששימש לעיבוד בשר לבין כאלו ששימשו לעיבוד חומר צמחי, למשל.
במחקר שנערך בשיתוף פעולה בין המעבדה לארכיאולוגיה פרהיסטורית במכללה האקדמית תל- חי לבין מכון המחקר הפרהיסטורי של קטלוניה בספרד, חיפשו החוקרים סימני שימוש על כל הכלים שנחפרו באתר מוצא נחל מחניים.
"התוצאות מראות כי שוכני האתר השתמשו בכלי הצור בעיקר לחיתוך ועיבוד. תוצאות אלו תואמות את תוצאות המחקר הקודם, שהעידו כי החודים לא שימשו ככלי נשק דווקא", הסביר פרופ' שרון. "הסימנים על החודים מראים כי רובם שימשו בכלל כסכינים בעלי חוד לעיבוד בשר, אבל גם לעיבוד של צמחים. כלומר צמחים שימשו לייצור חלק מהכלים ששימשו באתר וכנראה כחלק מהתזונה של תושבי האתר, גם כאשר הפעילות העיקרית היא עיבוד של בשר. ממצא חשוב נוסף הם העדויות הברורות לשילובם של כלי הצור בתוך קתות העשויות חומר צמחי. קיות כלי הצור מעיד על רמה גבוהה של הכנת כלים מורכבים ומתוחכמים ששימשו את הציידים באתר".
אחד הממצאים הבלתי צפויים והמעניינים ביותר נוגע בחודי הצור המושלמים שנחפרו באתר. בין הכלים בנחל מחניים בולטים כמה חודי צור מושלמים בצורתם. אלו הם כלים במצב שימור נפלא, שלא ברור מדוע הושארו באתר לאחר שנעזב. לעינינו המודרניות הכלים הללו הם ברמה הגבוהה ביותר של סיתות והם שמישים לחלוטין. מחקר סימני השימוש העלה כי על החודים המושלמים מנחל מחניים אין סימנים לשימוש שהוא. ציידי הפרות בנחל מחניים הביאו איתם חודים מושלמים בצורתם אל האתר והשאירו אותם אחריהם בלי שהשתמשו בהם כלל.
החוקרים אמרו כי קשה למצוא הסבר פונקציונאלי להתנהגות כזו וייתכן שיש לחפש את ההסבר בכיוונים של התנהגות סימבולית או טקסית – התנהגויות שקשה לצפות באתרים פרהיסטוריים ובדרך כלל לא מייחסים אותן לאתרים כה קדומים.