ארגון המחקר הבינלאומי IIASA - שמקדם ניתוח מערכות ויישום שיטות מחקר למציאת פתרונות מדיניות לצמצום טביעת הרגל האנושית, שיפור החוסן של מערכות טבעיות וסוציואקונומיות וסיוע בהשגת יעדי פיתוח בר-קיימא - מציין השנה 50 שנה להיווסדו, ולרגל האירוע החגיגי ראשי הארגון החליטו בפעם הראשונה לקיים כנס בישראל. הכנס יתקיים היום (ב') ומחר באוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתפו חוקרים רבים בתחום מהארץ ובעולם.
ארגון IIASA נחשב למוביל עולמי בתחום חקר בנושאי הקיימות. מטה הארגון ממוקם בלקסנבורג שבאוסטריה, והמכון מונה היום 23 ארגונים חברים לאומיים ואזוריים מאפריקה, אמריקה, אסיה, ואירופה. ישראל חברה בארגון מאז 2017.
הכנס מתקיים בהובלה משותפת של הוועדה הישראלית ל-IIASA, בראשותו של פרופ' איתי סנד, דיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וכן חברי סגל וחוקרי סביבה, דמוגרפיה, ואקלים מכלל האוניברסיטאות בישראל. באירוע ישתתפו מנכ"לים ומדענים ראשיים במשרדי הממשלה וכן שגרירים של מדינות החברות בארגון.
ד"ר ורד בלאס מבית ספר פורטר ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ששותפה להובלת הכנס, הדגישה כי קיומו בישראל יהווה אבן דרך מרכזית בהמשך פיתוח הקשרים המחקריים והיישומיים עם הארגון, ששואף לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם חוקרים ישראליים בתחומים שבהם ישראל מובילה בעולם. היא הוסיפה שישראל מהווה מקרה בוחן ייחודי עם יכולת לקחת את המודלים הגנריים של הארגון ולהתאימם לקונטקסט המקומי.
ד"ר בלאס הסבירה כי אחד היעדים העיקריים של הכנס הוא לחשוף את ראשי ארגון IIASA לתכניות השונות שהממשלה וקובעי המדיניות מקדמים בישראל בהקשר של קיימות ובר-קיימא ולעודד שיתופי פעולה ארוכי טווח. לדבריה, הארגון IIASA עוסק בבעיות גלובליות חוצות גבולות וחוצות תחומים מחקריים המשפיעות על עתידה של האנושות כולה. ניירות העמדה והמחקרים שהארגון מוביל זמינים לקובעי המדיניות במדינות ברחבי העולם, וזאת במטרה לעזור להם לייצר מדיניות יעילה, מבוססת מדע, שתאפשר להם להתמודד עם אתגרים אלו.
אחד הפאנלים המרכזיים בכנס יכלול הרצאה של הדמוגרף פרופ' וולפגנג לוץ בתחום של "ניתוח מערכות של אוכלוסייה, חינוך וסביבה והאינטראקציה ביניהן". כמו כן תתקיים סדרה של מושבים ודיונים בנושאי דמוגרפיה, מגוון ביולוגי וחקלאות, מים, אנרגיה ותחבורה.
2 צפייה בגלריה
ד"ר ורד בלאס מבית ספר פורטר ללימודי סביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
ד"ר בלאס הוסיפה שבניתוח מערכות יישומי, המטרה היא לא רק להבין את המערכת הנתונה, אלא להציע כיצד לשנות אותה. הראייה הרחבה מבחינה בכך שמערכות שונות אינן מבודדות וקשורות זה בזה. לדוגמה, האקלים, הכלכלה והביוספירה כולם משפיעים זה על זה, ויוצרים מערכת עולמית המכילה בתוכה תתי מערכות. עם ראייה הוליסטית זו, ניתוח מערכות יישומי יכול לזהות יתרונות משותפים וסינרגיות כאשר פעולה אחת עלולה לשפר שתי תוצאות: כגון יצור ושימוש בדלק מבוסס מקור צמחי הגורם לפליטת פחמן באמצעות שינוי עקיף בשימושי קרקע. הגישה או כלי רכב חשמליים המפחיתים פליטות גזי חממה וזיהום במרכזי הערים תחת תנאים מסוימים.
לדבריה, "תחום ניתוח המערכות היישומי בישראל נמצא בחיתוליו, הן באקדמיה הישראלית והן בממשל, במיוחד בנושאים הקשורים במשבר האקלים ובפרט ונושאי הקיימות בכלל. תחומים אלו דורשים מדיניות מבוססת מדע הלוקחת בחשבון את השחקנים השונים במערכת, המורכבות האנושית, הגיאוגרפית והטכנולוגית, ועל קובעי מדיניות בישראל חלה האחריות להשתמש במודלים מסוג זה ולשתף פעולה באופן הדוק עם חוקרים בתחום בארץ ובעולם".
