עומס חום כבד עד קיצוני בכל רחבי הארץ לצד ברקים ורעמים, כמו מזג האוויר היום (ב') ואתמול, הם דבר נדיר בחודשי הקיץ בישראל. אך בשל משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, כתוצאה מהמשך פליטות גזי החממה, זהו מזג האוויר הקבוע שצפוי לנו כבר בעוד כמה שנים.
משבר האקלים כבר כאן ובגדול פרופ' דניאל רוזנפלד ד"ר יובל רוזנברג
(צילום: חגי דקל)
בראיון ל-ynet live התייחס פרופ' דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית, שהשתתף בכתיבת כמה מדוחות IPCC של האו"ם, למזג האוויר הקיצוני, שיהפוך לשיגרתי כבר בשנים הקרובות. "אנחנו עכשיו חווים קפיצת מדרגה במדידת ההתחממות הגלובלית, כאשר מתחילים להתרחש כל מיני אירועים שאנחנו לא הכרנו בעבר, ואנחנו רואים את מזג האוויר כבר עכשיו - גל חום ארוך בארץ ובעולם", הוא אמר.
הוא התייחס לתופעות נוספות במזג האוויר בישראל. "בארץ אנחנו רואים עוד תופעות, שמבחינתי מדגישות את העובדה שאנחנו חווים לא רק שינויים בטמפרטורה, אלא בעוד אלמנטים", הוא אמר. "פתאום מתחילה להגיע לכאן מזג אוויר טרופי, שגורם לסופות רעמים, ויש גם מדבריות".
פרופ' רוזנפלד, חבר הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, התייחס לגשם שירד בכמה חלקים בארץ. "הגשם הזה הוא לא ממקור ים תיכוני, אלא מלחות שהגיעה מאזור המפרץ הפרסי", הוא הסביר. "לפני ששרידי הלחות הגיעו אלינו, היו שם סופות רעמים ושיטפונות, שעקרו עצים, ותופעות מאוד נדירות. הדבר מתאים למה שנחזה, שהאזורים הטרופים מתפשטים - כתוצאה משינויים, מההתחממות העולמית. אבל זה שזה יגיע כבר עכשיו - זה לא היה צפוי".
חוקר האקלים הוסיף שישראל תהפוך ליותר מדברית בשנים הקרובות, בשל ההתחממות הגלובלית. "בניגוד לחום היבש, שאנחנו מכירים עד עכשיו, אנחנו כבר ראינו אתמול והבוקר סיכויים לשטפונות דווקא בזמנים שאנחנו לא מצפים להם ובאזורים שאנחנו לא מצפים להם, שמלווים בחום בלתי נסבל", הוא אמר. "הטמפרטורות, למשל, בבקעת הירדן ובערבה יכולות להגיע לערכים הגבוהים של 40 מעלות ואפילו לסף של ה-50 מעלות, וזה יכול לגרום לנזקים חמורים לחקלאות מכיוון שגידולים - אפילו אם משקים אותם - לא יכולים לעמוד בכך".
אז איך ייראה הקיץ בעוד שבע שנים, בשנת 2030? פרופ' רוזנפלד אינו איש בשורות: "עכשיו אנחנו מקבלים טעימה מזה. ב-2030 זה יכול להיות כבר המצב הנורמלי ולא גל חום חריג. אנחנו נצטרך להתרגל לזה פשוט". הוא הוסיף כי "הערבים הקרירים ורוח הים יהיו יוצאים מהכלל ולא הכלל", בעוד כמה שנים.
בראיון ל-ynet live התייחס גם ד"ר יובל רוזנברג, מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע וממכון דוידסון לחינוך מדעי, למזג האוויר הקיצוני היום - שיהפוך לדבר שבשיגרה בשנים הקרובות. "ב-40 השנים האחרונות - כל עשור יותר חם מהעשור הקודם וככל שהטמפרטורה הממוצעת עולה, ככה גם מתגברים גלי החום. אנחנו רואים שהם יותר תכופים, יותר חזקים וגם יותר ממושכים, ובעצם מחקר שנעשה לגבי גלי החום שהיו עכשיו גם בארה"ב, גם בדרום אירופה, וגם בסין - הראה שבעצם בלי ההתחממות העולמית גלי החום האלה לא היו יכולים להתרחש ומצד שני בהמשך".
הוא אמר כי המצב הולך להחמיר בשנים הקרובות בשל ההתחממות הגלובלית. "בעתיד, אנחנו צפויים לראות אותם בשכיחות גדולה יותר ויותר. אז בעצם כל 15 שנה אנחנו צפויים לראות את מה שהיה בארה"ב, כל עשור את מה שהיה באירופה וכל חמש שנים את גלי החום שהיו בסין", אמר ד"ר רוזנברג. "אם אנחנו חלילה נגיע לעלייה של שתי מעלות ביחס לתקופה של 1900-1850, אז הדברים האלה יהיו פעם לבין שנתיים לחמש שנים, אלה התחזיות. אז אנחנו רואים החמרה אנחנו רואים גם בצורות שמגבירות את האש".
אז האם יש מה לעשות? ד"ר רוזנברג אמר שעדיין יש חלונות הזדמנויות. "מה שחשוב לזכור הוא שאנחנו צריכים לבחור בין גרוע לבין עוד יותר גרוע, לבין גרוע ממש. ההתחממות כבר כאן, ההשפעות כבר קורות, את זה שאנחנו לא נוכל כל כך מהר להחזיר לאחור, אבל אנחנו נוכל להימנע ממצב גרוע בהרבה", הוא אמר. "בעצם כל טון של פחמן דו-חמצני שאנחנו לא פולטים לאטמוספרה, כל הימנעות משריפה של דלקים פוסיליים, תפחית את ההשפעות בעתיד. גם בנוסף להפחתה, אנחנו יכולים גם להיערך".
פרופ' רוזנפלד התייחס בריאיון לחוסר העשייה של ממשלת ישראל בנושאי האקלים. "יש את חוק האקלים שנמצא כבר על סדר היום שהממשלה הקודמת כמעט אישרה, ועכשיו זה נדחק לאחורה בגלל כל הדברים האחרים. השרה להגנת הסביבה באמת, כך השם שלה, התואר שלה, אבל חוץ מזה אני לא חושב שענייני הסביבה שלנו מתקדמים לצערי הרב".
הוא אמר כי גם בעולם פועלים לאט בנושא. "למען האמת גם בעולם לא רק בארץ, אם כי בארץ זה בולט במיוחד, יש פער גדול בין ההכרה בצורך לעשות משהו לבין מה שעושים בפועל", אמר פרופ' רוזנפלד. "גם הפחתות הפליטות, שכבר המדינות התחייבו להן בהסכם פריז, חלק גדול מהמדינות לא עומדות ביעדים האלה".
על חוסר הפעולה העולמי, אמר פרופ' רוזנפלד: "לדעתי צריכים להחליף הילוך למשהו הרבה יותר אגרסיבי ויש מה לעשות. גם כדאי לעשות את זה, כיוון שבסופו של דבר כלכלה דלת פחמן, כלכלה שמבוססת על אנרגיה סולארית ורכב חשמלי למשל, תהיה יותר זולה לכולם. לכן יש כאן רק איזושהי תקופת מעבר, שצריך להשקיע בה ובסופו של דבר יהיה יותר כדאי לכולם, גם בלי קשר לאקלים והדחיפות בשל המצב האקלימי. אבל אני אופטימי ברמה מסוימת, מכיוון שהרווח הכלכלי יכול להוות בסופו של דבר מוטיבציה אם נתארגן כמו שצריך".
אז מה ישראל צריכה לעשות כבר עכשיו? ד"ר רוזנברג אמר : "אנחנו לקראת ועידת האקלים בהמשך השנה ואנחנו צריכים להגיע לשם לפי דעתי עם חוק אקלים משמעותי, ליישר קו עם מה שמדינות אירופה עושות וגם כמובן במסגרת חוק האקלים הזה, גם להגביר מאוד את היעדים של המעבר לאנרגיות מתחדשות. אלו הדברים המיידיים".
