מרכיב נפוץ במסנני קרינה רבים, שנמצאים בשימוש על ידי רבים בחודשי הקיץ השמשיים, עלול להסב נזק רב לשוניות האלמוגים ובכלל למערכות אקולוגיות שנתונות גם ככה בסכנת הכחדה. המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, פורסם בכתב העת Science. החוקרים מקווים כי ממצאי המחקר יסייעו בפיתוח ושיווק של מקדמי הגנה יעילים ובטוחים גם לאלמוגים ושושנות ים.
עד 6,000 טונות של קרם הגנה - יותר ממשקלם של 50 לווייתנים כחולים - שוטפים את אזורי השוניות באזור ארצות הברית מדי שנה, על פי שירות הפארקים הלאומיים של המדינה. מדענים יודעים כבר זמן מה שאוקסיבנזון, תרכובת אורגנית שנמצאת במסנני קרינה רבים, עלולה לפגוע באלמוגים. כתוצאה מכך, מסנני קרינה עם תרכובת זו נאסרו בין היתר למכירה ולשימוש באיי הבתולה של ארצות הברית, בהוואי, במדינת האי פלאו ובאי השוכן בים הקאריבי בונייר (רשות מוניציפלית של הולנד, כחלק מממלכת ארצות השפלה בטריטוריה מעבר לים הידועה גם כהולנד הקריבית).
"זו עלולה להיות אירוניה עצובה אם תיירות אקולוגית, שמטרתה להגן על שוניות האלמוגים, תגרום למעשה לדעיכתן", אמר מחבר המחקר ג'ורג'ה ווקוביץ'. "התקווה שלי היא שהמחקר הזה יעזור לסלול את הדרך לפיתוח מסנני קרינה בטוחים לאלמוגים". יחד עם זאת, המנגנונים שבאמצעותם אוקסיבנזון פוגע בחיים שמתחת לפני הים נותרו ברובם בגדר תעלומה, מה שמקשה להבטיח שרכיבי קרם הגנה המוצעים כחלופות הם באמת בטוחים יותר לאלמוגים.
וויליאם מיץ', פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת סטנפורד, החל להתעניין בנושא לפני כארבע שנים כששמע על האיסור בהוואי להשתמש במוצרים שהכילו אוקסיבנזון. במימון ממכון סטנפורד וודס לאיכות הסביבה, פרופ' מיץ' עבד יחד עם ג'ון פרינגל, פרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, על אפיון המנגנונים הכימיים והביולוגיים שבאמצעותם אוקסיבנזון פוגע באלמוגים. במחקר החדש שלהם, פרופ' מיץ', פרופ' פרינגל, ווקוביץ', יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת סטנפורד, השתמשו בשושנות ים כתחליף לאלמוגים, שקשה יותר להתנסות עליהם, כמו למשל באלמוגי פטריות.
הממצאים הראו כי כל שושנות הים שנחשפו לאוקסיבנזון במי ים מלאכותיים תחת שמש מדומה, מתו תוך 17 ימים, בעוד ששושנות ים שנחשפו לאוקסיבנזון בהיעדר אור שמש מדומה נותרו בחיים. "זה היה מוזר לראות שאוקסיבנזון הפך את אור השמש לרעיל לאלמוגים - ההיפך ממה שהוא אמור לעשות", אמר פרופ' מיץ', שלדבריו התרכובת סופגת את קרני השמש בצורה טובה וזו הסיבה שהיא כל כך שכיחה במסנני קרינה.
לאחר ספיגת קרני האור האולטרה סגול, אוקסיבנזון נועד לפזר את אנרגיית האור כחום, ולמנוע בכך כוויות שמש. שושנות הים והאלמוגים, לעומת זאת, ביצעו חילוף חומרים של אוקסיבנזון בצורה כזו שהחומר שנוצר יצר רדיקלים מזיקים בעת חשיפה לאור השמש. בנוסף לפגיעה הזו, החוקרים מצאו עדויות למנגנון הגנה של אלמוגים. נראה כי אצות סימביוטיות באלמוגים מגינות על המארחים שלהן על ידי סגירת הרעלים שהאלמוגים הפיקו מהאוקסיבנזון. כאשר מי האוקיינוס מתחממים, האלמוגים למעשה לא מאפשרים לאותן אצות להגן עליהם ובכך חשופים למפגעי השמש שגורמים להם להלבין - מה שמוביל למותם ובכך גם להגדיל את האיום על שוניות האלמוגים.
לפיכך, בנוסף להיותם פגיעים יותר למחלות ולהשפעות סביבתיות, אלמוגים מולבנים שכאלה יהיו פגיעים יותר לספיחת כמות רבה יותר של אוקסיבנזון, ללא האצות המגנות עליהם. אחד הממצאים המדאיגים של המחקר היה שריכוזי אוקסיבנזון נמוכים עד 0.14 מ"ג לליטר מי ים יכולים להרוג 50% מהאלמוגים תוך פחות מ-24 שעות.
ייתכן כי אוקסיבנזון אינו מרכיב קרם ההגנה היחיד המעורר דאגה, כך מזהירים החוקרים. אותם מסלולים מטבוליים שנראים כמי שהופכים את האוקסיבנזון לרעלן חזק לאלמוגים, עשויים להיות דומים גם עם מרכיבי קרם הגנה נפוצים אחרים, שרבים מהם חולקים מבנים כימיים דומים ולכן יכולים ליצור מטבוליטים פוטוטוקסיים דומים - ישנם חומרים אשר החיבור בין מריחתם על העור והחשיפה לשמש, גורמים לתגובה פוטו-טוקסית (פוטו=אור, טוקסיק=רעיל). מסנני קרינה רבים המשווקים כבטוחים לאלמוגים מבוססים על מתכות, כגון אבץ וטיטניום, ולא על תרכובות אורגניות, כגון אוקסיבנזון. למרות שמסנני קרינה אלו שונים מהותית באופן תפקודם, לא ברור אם הם אכן בטוחים יותר לאלמוגים, לדברי החוקרים, שמתכננים לחקור את הנושא לעומק. "במדעי הסביבה, כמו ברפואה, הבנה נכונה של מנגנונים בסיסיים צריכה לספק את ההדרכה הטובה ביותר לפיתוח פתרונות מעשיים", אמר פרופ' פרינגל. "המחקר שלנו גם ממחיש את הכוח העצום של שיתופי פעולה בין מדענים בעלי רקע ומומחיות שונים מאוד", הוסיף פרופ' מיץ'.
