פיתוח חדש של חוקרי הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב יסייע לאתר רחפנים "עוינים" בתנאי מזג אוויר משתנים וקיצוניים, ובכך להגן טוב יותר על המרחב האווירי של המדינה באמצעות תיוג חכם.
החוקרים הסבחרן כי לרוב זיהוי הרחפנים נעשה באמצעות מצלמות שמצלמות ומתעדות כל כלי טיס שחודר לשטחי ישראל. עם זאת, פעמים רבות הזיהוי נכשל וזאת בשל תנאי מזג האוויר שמקשים על הצילום ואיתור הרחפנים. החוקרים מציינים כי הטכנולוגיה החדשה מצליחה להתגבר על קשיים אלו באמצעות שימוש ברדאר שנעזר באלגוריתם AI, שמסווג רחפנים על פי הקרינה האלקטרומגנטית המתפזרת מהם.
הפיתוח נערך בהובלתם של הדוקטורנט עומר צדקי והפוסט דוקטורנט דמיטרו ווצ'וק במעבדתו של פרופ' פבל גינזבורג, וכן בעזרתו של כליל חיון, כולם מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב.
צדקי מציין כי בעיית זיהוי הרחפנים קריטית במיוחד כאשר אין קו ראייה ישיר לרחפן והוא מוסווה מאחורי ענן, בערפל או בתנאי מזג אוויר קשים. לפיכך השימוש במצלמה אינו מספיק, ויש צורך בשימוש ברדאר.
במסגרת הפיתוח החדש, הזיהוי מתבצע באמצעות ייצוג אלקטרומגנטי של "תעודת הזהות" של הרחפן. כך ניתן, באמצעות רדאר, ועל ידי תיוג אלקטרומגנטי של כנפי הרחפן, להפריד בין רחפנים עם תעודת זהות שונות. אלגוריתם ה-AI מסתמך על רשת נוירונים אשר מסווגת את הרחפן - האם מדובר ברחפן חבר או אויב, והיא פועלת בהצלחה גם בתנאי מזג אוויר וסביבה משתנים, ותוך הקטנת הפגיעה בחיי אדם.
תחילה בוצעו ניסויים בתנאי מעבדה בסביבה סטרילית, ולאחר מכן ניסויים בסביבה חיצונית, לדמות מקרי אמת.
פרופ' פבל גינזבורג אמר: "הדברים הפשוטים ביותר עובדים הכי טוב. הפרויקט מציע שימוש בעקרונות פיזיקליים חשובים לצורך סיווג מהימן ומדויק של רחפנים. עצם תהליך הזיהוי של רחפן כלשהו ברדאר הוא מורכב דיו, ועל כן יכולת זיהוי של רחפן ספציפי היא הישג שאנחנו גאים בו מאוד".
צדקי ציין כי שילוב של טכניקות אלקטרומגנטיות, יחד עם אלגוריתמי AI ורדאר חדשני נותנים תוצאה מיטבית. "מיפוי השדה האווירי הינו קריטי להגנה על חיי חיילים ואזרחים. הפרויקט חשוב בימי שגרה, קל וחומר בזמנים אלה", הוא אמר.
