שחרור של יעלה לטבע
(קרדיט: דוברות הספארי)
בית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים קיבל לאחרונה שלושה פריטים נפרדים של יעלים, שייתכן כי אין כלל קשר בין השלושה.
הפרט הראשון היה גדי בן ימים ספורים, שהועבר לבית החולים לפני כחודש. "הגדי היה כה קטן עד שבהגיעו, חבל הטבור יבש עדיין השתלשל מבטנו. הגדי הגיע מאדם פרטי שהחזיק בו בצורה בלתי חוקית. לוחמי מג"ב שקיבלו את המידע פרצו לבית החשוד ואספו את הגדי, שהועבר אל בית החולים לקבלת טיפול רפואי", אמרו בבית החולים.
לאחר שנלקחו ממנו בדיקות, הוא הועבר לחדר אישפוז שקט כשהמטפלים מאכילים אותו פורמולה בבקבוק כל מספר שעות. נראה כי הגדי הוחתם לחלוטין לבני אדם, שכן הוא גילה חיבה רבה אל המטפלים. המטפלים קיבלו זאת מפני שגדי מוחתם לא יוכל לשוב טבע.
כמה ימים לאחר הגעתו של הגדי, הגיעה אל בית החולים יעלה בוגרת שנאספה מאזור דימונה על ידי פקח של רשות הטבע והגנים. היא הגיעה לאחר שנפצעה ופרקה את רגלה האחורית. למרבה ההפתעה, בזמן הבדיקה נראה כי יש בעטיניה חלב, מה שאומר שהיא בהיריון או שהמליטה לאחרונה. כשהווטרינרים ראו כי אינה בהיריון נשלח צוות לבדוק האם באזור שבו נמצאה היעלה ישנו גם גדי שהמליטה. החיפושים לא צלחו ובבית החולים החליטו לנסות לחבר את הגדי הקטן עם היעלה כדי שזו תניק אותו ותטפל בו ולפחות כדי שיהיה בחברת בני מינו.
כיומיים לאחר הגעת היעלה פקחי רשות הטבע והגנים מצאו גדי קטן נוסף, אף הוא עם חבל הטבור. יתכן כי היעלה הפצועה היא אימו – הוא לא נמצא באותו האזור בדיוק, אך במרחק סביר. גם הגדי השני הגיע עם חבל הטבור, והיה קטן יותר מהראשון, וכן גם רזה וחלש מאוד.
ביום שלמחרת, שני הגדיים חוברו, ולאחר שנראה היה שהם מסתדרים - צורפה אליהם גם היעלה. היעלה לא הניקה את הגדיים, אולם נראה היה שהגדיים נהנים מקרבתה, ולכן שני הגדיים הואכלו ממיינקת בסמוך ליעלה הבוגרת.
מצב היעלה השתפר, אך עדיין לא הגיעה לכדי החלמה מלאה. לאחר בחינה של כל הפרמטרים הוחלט שהיא תוכל להסתדר וכדאי להשיבה לטבע, וכך בוצע בתחילת השבוע. הגדיים עדיין נמצאים בבית החולים, משחקים זה עם זה בזמן שהם ומתחזקים, אך הם לא יוכלו לשוב לטבע משום שלא רכשו את היכולות הנדרשות כדי לשרוד. בשבוע הבא הם צפויים לעבור אל גן החיות התנכ"י בירושלים.
לפי רשות הטבע והגנים, היעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה.
יעל נקבה מסוגלת להמליט גדי אחד, ואם היא מבוגרת ומנוסה, מצבה הגופני טוב והיא מצויה בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים. בשנה שחונה המלטות מעטות ושרידות הגדיים נמוכה. ההמלטה מתרחשת באביב והייחום הוא בסתיו לפני רדת הגשמים, כך שהיעלה בעצם “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שירדו הגשמים – אם לא להמליט או אם להמליט גדי אחד או תאומים. הגדי יונק בעיקר בשלושת השבועות הראשונים אבל נשאר עם האמא עד הגדי הבא. הזכרים כשגדלים לרוב עוזבים את העדר כאשר גדלים ומנסים מזלם. הנקבות לרוב נשארות בעדר.
ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים, באזור מוגן במצוקים. כך מתאפשר לנקבות האחרות לרעות באזורים מסוכנים יותר. עם התבגרותם ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם מחכים את הבוגרים במשחקי מלחמות וכך כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני גילם.
משקלו של יעל נובי זכר 60-52 ק”ג. משקל הנקבה 40-23 ק”ג. אורך הקרניים אצל הזכר הוא עד 130 ס”מ ואצל הנקבה עד 40 ס”מ. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי (אך אינה דומה לפרוות היעל ההימלאי, שעובייה 20 ס”מ). בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.
