המקור הגיאוגרפי של ההומו ספיאנס הקדום הוא באפריקה ואילו מוצאם של הניאנדרטלים הוא מאירופה. בעוד שהעדויות הביולוגיות והמורפולוגיות מבדילות בין שתי האוכלוסיות, באזור המזרח התיכון הן חלקו תרבות חומרית זהה בעיקר באופן הכנת כלי הצור והאבן. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת L'anthropologie על ידי פרופ' אלה בין מהקריה האקדמית אונו וד"ר עמרי ברזילי מבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, בחן את מנהגי הקבורה של שתי האוכלוסיות במערב אסיה.
המחקר מציג נתונים ממכלולי קבורה של ניאנדרטלים והומו ספיאנס קדום במערות במזרח התיכון, ומספק תובנות על פרקטיקות קבורה ומאפיינים תרבותיים של ההומינידים הקדומים הללו. באמצעות ניתוח משתנים אנתרופולוגיים ותרבותיים, גילו מחברי המחקר הקבלות מעניינות ביחס לילדים, ייצוג שני המינים בקברים (זכרים ונקבות), שכבות גיל הנקברים ושימוש במנחות קבורה, כל זאת בנוסף להבדלים בבחירת המערות לקבורה ובמיקום הקברים בתוך האתר. "כשחקרנו את הנושא, בין אם בישראל ובין אם בהרחבת היריעה למקומות נוספים בעולם, הבנו למעשה שראשית הקבורה מקורה ככל הנראה באזור הלבנט", אומרת פרופ' בין.
4 צפייה בגלריה
מנח הקבורה של ניאנדרטל ממערת כבארה. ניתן לראות את הידיים המונחות על בית החזה והבטן
(צילום: באדיבות פרופ' יואל רק)
4 צפייה בגלריה
קבורה כפולה של הומו ספיאנס קדום ממערת קפזה, למרגלות נצרת. ניתן לראות את המנח הכפוף של הבוגר והילד שמונח למרגלותיו
(צילום: באדיבות פרופ' ברנרד וונדרמירש)
הממצאים של המחקר החדש מצביעים על כך שקבורות אדם באופן שיטתי החלו באזור המזרח התיכון לפני כ-120 אלף שנה, לפני הופעתם באירופה ובאפריקה. המזרח התיכון שימש צומת דרכים ומפגש בין אוכלוסיות אנושיות שונות מה שתרם ככל הנראה להתפתחות מנהגי קבורה כבר בתקופה הפליאוליתית התיכונה. הצפיפות הגדולה יחסית של קברי הומו ספיאנס קדום בישראל, דוגמת מערות סח'ול וקפצא, לצד קבורות של ניאנדרטליים למשל במערות כבארה ועמוד, כמו גם במערת שנידר בכורדיסטן, מצביעה על לחצים דמוגרפיים ודינמיות טריטוריאליות.
"במערב אסיה, ובכלל, אין עדויות לקבורת אדם עד לפני 120 אלף שנה. ואז באופן פתאומי ישנה 'התפרצות' של קבורות בקרב אוכלוסיות ההומו ספיאנס הקדום והניאנדרטלים", הסביר ד"ר ברזילי. "לאחר היעלמותם של הניאנדרטליים מהאזור, לפני בערך 50 אלף שנה, נפסק הנוהג לקבור במערות עד לשלהי התקופה הפליאוליתית, לפני כ- 15 אלף שנה בתרבות הנטופית, אוכלוסיית ציידים-לקטים יושבת קבע למחצה".
4 צפייה בגלריה
תינוק ניאנדרטלי בן 10 חודשים, שהתגלה במערת עמוד בגליל העליון. בתמונה ניתן לראות את לסת האייל שמונחת על אגן התינוק
(צילום: באדיבות פרופ' יואל רק)
החוקרים מצאו שהניאנדרטלים וההומו ספיאנס הקדום קברו פרטים מכל קבוצות הגיל, כולל תינוקות, ילדים ומבוגרים, מה שמעיד על כבוד המת ללא תלות בגיל. "למרות ששתי האוכלוסיות קברו ילדים, נשים וגברים, גילינו שיש יותר ייצוג לתינוקות בקבורות של הניאנדרטלים מאשר להומו ספיאנס, לרבות תינוקות שהיו בני חודשים ספורים. בחלק מהקברים של הניאנדרטלים וההומו ספיאנס הקדום נמצאו מנחות קבורה מן החי כגון קרני אייל או צבי, לסת של חזיר ושריונות צבים", מסבירה פרופ' בין.
לצד כל האמור, מחברי המחקר הבחינו בכך שישנם גם ההבדלים מבחינת מנהגי הקבורה בין שתי האוכלוסיות. "הניאנדרטלים קברו את מתיהם בתוך המערות, תוך שימוש בסלעים גדולים וקטנים ואבני גיר מעובדות כחלק מהקבורה, בעוד שההומו ספיאנס הקדום העדיפו לקבור בחזית המערה. יתרה מזו, הניאנדרטלים עשו שימוש במגוון תנוחות גוף בקבורה, כולל תנוחות מכווצות, חצי מכווצות וישרות, בעוד שההומו ספיאנס קברו באופן עקבי במנח מכווץ", אומרת פרופ' בין.
4 צפייה בגלריה
מנח הקבורה של ניאנדרטל ממערת שנידאר בעיראק. ניתן לראות את אבן הגיר המעוצבת שמונחת תחת הראש
(איור: באדיבות פרופ' גרים ברקר)
תופעה נוספת שמאפיינת את הניאנדרטליים בלבד היא הנחת אבני גיר מעובדות סמוך לראשו של הנקבר - ממצא מדהים לכשעצמו, שיכול להתפרש כסימן לקבר, בדומה לבנית מצבה בקברים מודרניים או שימוש באלמנט לייצוב ראשו של נקבר. "מעניין לציין שבחלק מהאתרים נמצאו ממצאים מיוחדים בסמיכות לקברים, כמו אוכרה וקונכיות ימיות, דבר היכול להעיד על פעילות טקסית כלשהיא", מוסיפה פרופ' בין.
מחקר מקיף זה מספק תובנות חשובות על הפרקטיקות התרבותיות של האוכלוסיות האנושיות הקדומות במערב אסיה ומציע הבנה מעמיקה יותר של התנהגויות חברתיות ואינטראקציות דרך הפריזמה של מנהגי קבורה.
