כשמארגני אולימפיאדת פריז נערכו לקראת האירוע שמתקיים בימים אלה, הם הצהירו כי אלה יהיו המשחקים האולימפיים הכי ידידותיים לסביבה אי פעם. מיטות מקרטון, שימוש באנרגיות מתחדשות והגדלת התפריט הצמחוני לצד הפחתת השימוש בפלסטיק, הם רק חלק מהדרכים להשיג את המטרה, כשגם מסלול הריצה הסגול והייחודי באצטדיון האולימפי נסלל באופן שמטיב עם הסביבה.
על פניו, המשימה שאפתנית, בטח נוכח העובדה שככל שאירוע הופך גרנדיוזי יותר, עלולה לעלות רמת הזיהום הסביבתי. המארגנים עשו כל שביכולתם לשמש דוגמה ומופת של קידמה וקיימות, במיוחד עבור מדינות שנכון להיום לא עומדות ביעדי האקלים שהציבו לעצמן.
4 צפייה בגלריה
גמר הריצה ל-100 מטר על המסלול בסגול באצטדיון הסטאד דה פראנס, שנחשב למהיר בהיסטוריה האולימפית
(צילום: Nick Didlick, AP)
בין שלל הדרכים שננקטו כדי לעמוד בהבטחות, אפשר למצוא גם את מסלול הריצה באצטדיון הסטאד דה פראנס, הממוקם בפרוור סן-דני. מדי שנה, כ-10 מיליון טונות של פסולת מבוססת מיני דו-קשוותים (צדפות) - מחלקה המכילה מינים רבים של רכיכות ימיות בממדים שונים - מושלכים למזבלות או לים ברחבי העולם. מאז 2021, משאיות של קואופרטיב הדיג האיטלקי ניאדיטאס (Nieddittas), הונחו לפעול למען מטרה חדשה לגמרי - סלילת מסלול הריצה האולימפי.
מיטב האתלטים האולימפיים מכל העולם, קופצים ורצים כעת על מסלול הריצה הסגול, שכמחציתו כולל חומרים ממוחזרים, עם שילוב של אבקת קונכיות טחונות ממימי הים התיכון, במה שהעלה את הבדיחה כי ריצה מהירה עליו תעלה ריח של צ'אודר - מרק המכיל ציר וצדפות.
שלוש שנים של שיתוף פעולה בין ניאדיטאס ומהנדסים בחברת מונדו (Mondo), שתכננה את 12 מסלולי הריצה האולימפיים האחרונים, הניבו את המסלול הייחודי, שאף נחשב למהיר ביותר בהיסטוריה (ב-2% יותר מהמסלול האדום באולימפיאדת טוקיו, שהיה עשוי מגומי). "300 שיאי עולם נשברו במסלולי האתלטיקה של חברת מונדו מאז 1972, ויש לקוות שרבים נוספים יישברו במשחקים האולימפיים ובמשחקים הפראלימפיים בפריז 2024", נכתב באתר הרשמי של אולימפיאדת פריז.
זו הפעם הראשונה שמסלול האתלטיקה האולימפי נצבע בסגול, אם כי אין לכך קשר להרכב הייחודי של המולים או הצדפות, אלא בחירה אסתטית בלבד. צדפות, מולים ושאר הקונכיות שנטחנו עשויים סידן פחמתי, חומר גמיש שהשימוש בו ביטל את הצורך לכרות חומרים חדשים, הודות לשימוש החוזר בשלל הקונכיות. בחירה זו קיזזה את הפליטות שהיו עלולות להיות לסלילת המסלול, בכמות שוות ערך לנסיעה של 60 אלף ק"מ במכונית בעלת מנוע דיזל יורו 4, כך על פי אתר האינטרנט של חברת מונדו.
פרויקט המסלול האולימפי לא רק מעיד על קידמה מדעית, אלא גם מהווה דוגמה צופה פני עתיד למחויבות כלכלית ארוכת טווח לקיימות, תוך שימת דגש על שקיפות, אחריות ורצון אמיתי לעשות שינוי בנושא. בעוד שהאתלטים ימשיכו לדחוף עצמם לגבולות הביצועים האנושיים (או מעבר להם), המסלול עליו הם דורכים בימים אלה מציב סטנדרט חדש לקיימות בספורט.
