מדענים גילו עדויות לקרחונים הקדומים ביותר בעולם, מלפני 2.9 מיליארד שנים. העדויות התגלו בסלעים הנמצאים מתחת למרבצי הזהב הגדולים בעולם בדרום אפריקה.
ממצא זה מרמז על נוכחותם של כיפות קרח יבשתיות באותה תקופה, ככל הנראה בשל קרבתו של האזור לקטבים או מכיוון שמרבית חלקי כדור הארץ קפאו בתקופה, שזכתה לכינוי "כדור הארץ ככדור שלג", שבה כדור הארץ כוסה במלואו - או כמעט במלואו - במעטה קרח. התגלית עשויה להוות פרק נוסף בהיסטוריה של כדור הארץ, ואולי אף להסביר כיצד נוצרו מרבצי זהב אלה.
מדענים מסכימים ביניהם כי סביר להניח שהיו שינויים גדולים וחדים באקלים הקדום של כדור הארץ, אם כי עד כה קשה למצוא עדויות חד משמעיות לתנאי הסביבה המדויקים בכדור הארץ המוקדם. כעת מצאו החוקרים פרופ' אקסל הופמן מאוניברסיטת יוהנסבורג בדרום אפריקה ופרופ' איליה בינדמן מאוניברסיטת אורגון בארה"ב עדויות מריכוזי איזוטופי חמצן בסלעים עתיקים, כמו גם הוכחות פיזיקליות המראות עדויות מוצקות לקיומם של קרחונים באזור מרבצי הזהב של דרום אפריקה לפני 2.9 מיליארד לפני שנים, בסמוך לדרבן, העיר השנייה בגודלה במדינה.
"מצאנו מרבצי קרחונים שמורים היטב קרוב למרבצי הזהב של דרום אפריקה. זהו אחד האזורים הבודדים שנותרו בשלמות וללא שינוי מאז ימיו המוקדמים של כדור הארץ. משקעים אלו הם מורנות קרחוניות מאובנות, שהן בעצם העקבות שמותיר קרחון כשהוא נמס ומתכווץ בהדרגה, כשמדובר בלא פחות מהמורנות העתיקות ביותר שנמצאו אי פעם. בנוסף, הצלחנו להראות כי הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה כי ניתוח איזוטופי חמצן מהסלעים הללו הראה שהאקלים בוודאי היה קר מאוד באותה העת", אמר פרופ' בינדרמן.
החוקר הוסיף: "בדקנו כמויות יחסיות של איזוטופי חמצן-16 (בעל 8 נייטרונים ו-8 פרוטונים), חמצן-17 (בעל 9 נייטרונים ו-8 פרוטונים), וחמצן-18 (בעל 10 נייטרונים ו-8 פרוטונים). כל אלה הם סוגי החמצן אבל יש להם משקל מעט שונה האחד מהשני. מצאנו שלסלעים האלה יש כמויות נמוכות מאוד של חמצן-18, אולם גם כמויות גבוהות מאוד של חמצן-17, מה שמצביע על כך שהם נוצרו בטמפרטורות של קיפאון. כשמחברים בין העדות הגיאוכימית הזו לעדויות המורנה, הרי שמקבלים תמונה חד משמעית של קרחונים שנוצרו והיו לעתיקים ביותר שנמצאו עד כה על פני כדור הארץ".
לדברי החוקרים, הממצאים שנגלו לעיניהם התאפשרו מפני שייתכן שהאזור הזה היה קרוב לקטבים. יחד עם זאת, נשקלת גם אפשרות נוספת לפיה כל כדור הארץ, או חלק נרחב ממנו, היה קפוא כחלק מתקופה שזכתה לשם "כדור הארץ ככדור שלג", כאשר ריכוזים אטמוספריים נמוכים של פחמן דו-חמצני ומתאן הובילו ל"אפקט חממה הפוך" לאחר אסון החמצן (כינוי לתקופת הכחדה המונית בהיסטוריה של כדור הארץ, לפני כ-2.4 מיליארד שנים), מה שגרם לחלק גדול מכדור הארץ לקפוא.
ישנם חוקרים שמאמינים כי ייתכן ואירוע זה קרה לפחות פעם אחת (לפני 650 מיליון שנה בעידן הנאופרוטרוזואיקון), כאשר אם אכן זו הסיבה לממצאי המחקר הנוכחי, הרי שמדובר בתקופת ההתקררות העולמית המוקדמת ביותר שתועדה אי פעם. "כל אחת מהאפשרויות מעניינת מבחינה מדעית. מרבצי הזהב הגדולים ביותר בעולם נמצאים בסלעים מעט צעירים יותר היושבים מעל הסלעים שחקרנו. ייתכן כי השינוי מתנאי קיפאון לתנאי חממה סייעו במידה מסוימת להיווצרותם של מרבצי הזהב, אך יש לבצע מחקר עומק נוסף על מנת לאשר זאת", סיכם פרופ' הופמן.
