בימים אלו, החברה להגנת הטבע, בשיתוף פעולה עם תנו לחיות לחיות ואנימלס, מובילות מאבק לשינוי החוק להגנת חיות הבר. מטרת המאבק – להוביל לתיקון בחוק שיאסור על ציד "ספורטיבי" בישראל. בצל זאת, צלמי האגודה הישראלית לצילום טבע מביאים לכם מבט קרוב על העופות שכיום מותר לצוד, במטרה שתחליטו לוותר על הרובה ותביאו מצלמה במקום. לתמונות מצורפים הסברים קצרים מתוך אתר הצפרות הישראל של החברה להגנת הטבע.
אגמית מצויה
עוף ביצה קטן. האגמית מצויה במגוון רחב של מקווי מים - נהרות, אגמים, שלוליות חורף, בריכות דגים ומאגרי מים, וניזונה מחומר צמחי ששקע והתחכך במים, אבל גם ממזונות כמו תולעים, רכיכות וחרקים, ולעיתים גם דגים. צבעה שחור-אפור ומקורה לבן. בדרך כלל, היא נצפית כשהיא שוחה.
ברכיה
ברווז-המסנן המוכר ביותר באזורינו- אביו הקדום של ברווז הבית. הזכר עוטה נוצות צבעוניות עם ראש בצבע ירוק, והנקבה בצבעי הסוואה אפורים. היא מין גמיש וסתגלן, החי במגוון אזורי אקלים, ממקומות חיות בגובה פני הים ועד להרים גבוהים. היא מאכלסת מקווי-מים שונים, החל מבריכות קטנות, תעלות ניקוז ונחלים, ועד לאגמים גדולים. בארץ הברכיה מקננת בסבך צומח בגדת בריכה ועל איים קטנים במאגרי מים.
יונת ענק
יונה גדולה מאוד, בעלת גוף כבד וכנפיים ארוכות ורחבות. בתעופה בולט מאוד כתם לבן מוארך בבסיס אברות האמה, וכן זנב בולט בעל רצועה כהה בקצה הזנה ולפניה רצועה בהירה יותר. השם שלה בעברית עלול להטעות. זוהי אכן היונה הגדולה ביותר באזורינו, אמנם, זאת לא הסיבה לשמה - יונת ענק. הכתמים הלבנים מצויים בשני צידי צווארה של היונה מזכירים "ענק", והם העניקו לה את שמה.
מרית צפונית
המרית היא ברווז בגודל בינוני, גופה גוץ ומסורבל, צווארה רחב וקצר וכנפיה משולשות ומחודדות. תעופתה ישרה וחזקה. הזכר מרשים בלבושו הצבעוני: ראשו ירוק וגופו לבן-חום. הנקבה בצבעי חום-אפור. כמעט כל האוכלוסייה של המרית נודדת דרומה בחורף, ובישראל היא נפוצה החל מספטמבר ועד מרץ-אפריל. האוכלוסייה העולמית של המרית נמצאת במגמת ירידה כתוצאה מהתייבשות אגמים ומאגרים, הרס בתי הגידול, ציד והקמת מכשולים לאורך צירי הנדידה.
צולל חלודי
מין במשפחת הברווזים. לצולל גוף קצר ומסורבל, ראש גדול ומקור עבה. הרגליים קצרות וקבועות הרחק באחורי הגוף - תכונה שמסייעת לו לצלול בקלות ובכשרון מתחת למים, שם הוא בדרך כלל מוצא את מזונו - בעיקר בעלי חיים כמו שבלולים, דגיגים וחרקי מים. הצולל החלודי הוא יפה מראה. לבושו של הזכר בולט בראשו הערמוני, בחזה ובאחוריים שחורים ובגס ובצידי גוף אפורים בהירים. הנקבות יותר "צנועות", ובעלות צבעים חומים ואפורים. אוכלוסיית הצולל חלודי נמצאת במגמת ירידה, בשל הרס בתי גידול, פיתוח עירוני וניצול משאבי מים.
צולל מצויץ
ברווז-צולל קלאסי, שמבנה גופו גוצי, רחב ומעוגל יחסית, עם צוואר וכנפיים רחבים וקצרים. גופו מותאם לשחייה יותר מהברווזים - רגליו ממוקמות יותר בחלקו האחורי של הגוף, קרום השחייה גדול יותר והוא כולל גם קרום שחייה נפרד לאצבע הרביעית. הוא ניזון מבעלי חיים כדוגמת רכיכות, תולעים, דגים וחרקים, ומחבב מקווי מים עמוקים, כמו הכינרת, בהם הוא צולל עמוק. אוכלוסייתו העולמית נמצאת במגמת ירידה בעקבות התייבשות אגמים ומאגרים, הרס בתי גידול לחים וציד.
קרקיר
ברווז קטן המקנן בצמחייה עבותה לצד מאגרי מים. הוא יכול להמריא במהירות מפני המים - וכך להמלט בשעת סכנה. הזכר בולט עם ראש וחזה חומים כהים, גבה לבנה ועבה היורדת לכיוון העורף. לעומתו, הנקבה פחות בולטת, וצבעיה חומים-אפורים.
שליו נודד
עוף קטן מאוד, החלקים התחתונים חוליים בהירים ואילו לחלקים העליונים גוון חום בהיר. השליו יעדיף להימצא על הקרקע מאשר לעוף. רק כאשר גורם מפריע/טורף נמצא במרחק אפסי ממנו, הוא יעוף כדי לברוח. עם זאת, הוא עוף נודד. בכל שנה, לקראת הסתיו, השלווים מתקבצים בלהקות וממריאים מאירופה לטיסה בת 700 קילומטר שבסופה יחצו את הים התיכון וינחתו בחופי צפון סיני ומזרח מצרים. הוא ניצוד באופן קבוע במספרים גדולים ולכן אוכלוסייתו נמצאת בירידה כללית.
שרשיר
הברווז הקטן ביותר באירופה ובמזרח התיכון. כינוי החיבה שלו הוא "קפיץ" בזכות היכולת שלו להתרומם בקלות, ובצורה אנכית מפני המים. לזכר יש ראש ערמוני עם פס-עין ירוק, וגוף בצבע אפור-כסף. לבוש הנקבה הוא חום-אפור מפוספס, אחיד למדי.
תור מצוי
בן בסדרת היונאים - בינוני בגודלו, יפה מראה ובעל קול ערב. התור המצוי נודד למרחקים ארוכים ומבלה את החורף באפריקה. הוא שב לישראל באביב. התור המצוי נחשב במדינות רבות למין בסכנת הכחדה, וגם בישראל. מאז שנות ה-80 חלה ירידה של 78% בגודל האוכלוסייה שלו.
