רוב שטחו של כדור הארץ מכוסה במים ולכן הוא מכונה "כוכב הלכת הכחול". בהתחשב בעובדה שהחיים השוקקים מתחת לפני המים לא נחקרו באופן מקיף דיו, חשוב לדעת שיחד עם היופי של היצורים הימיים, לחלקם גם יש ארס (רעלנים), המשמשים למטרות טרף או הגנה. הנה רשימה של כמה מהיצורים הימיים הקטלניים ביותר, שלהם יש ארס.
זהרון (Lionfish)
דג טורף שנפוץ בעיקר במימי האוקיינוסים השקט, האטלנטי וההודי וכן באיים הקאריביים ואף בים האדום ובמפרץ אילת. בשנים האחרונות פלש הזהרון גם לים התיכון דרך תעלת סואץ והתחיל לסכן את הדגה המקומית. דגי הזהרון עשויים להיראות יפים, אך אסור לתת למראה האטרקטיבי והייחודי שלהם להטעות אתכם.
ליצורים הללו יש קוצים, שלא יגרמו למוות, אבל כן לכאב עוצמתי או בחילות וקשיי נשימה שנובעים בשל הארס הקיים בהם. החדשות הטובות יחסית עבור הצוללנים שיחזו בהם, הן שהזהרונים ישתמשו בקוציהם רק לשם הגנה ולא באופן מכוון. על כן, מומלץ לצפות בהם ממרחק ולא להתקרב אליהם כדי לא להיפגע.
פתני הים (Sea Snakes)
נחשים ארסיים ששוהים מתחת למימיהם הטרופיים של האוקיינוסים השקט וההודי. אורכם הממוצע הוא כשני מטר ועל אף שהם אינם תוקפניים, הסכנה הנשקפת מהם היא בשל הארס הרעיל שלהם.
עד כמה ארסי? שלוש טיפות ממנו יכול להרוג כשמונה אנשים. הנחשים הללו לרוב נסתרים מהעין, אך גם אם לא כך הדבר, יש לשמור על מרחק בטוח מספיק מהם, שכן גם חליפת צלילה לא תועיל במקרה של הכשה.
חרוט ארסי (Cone Snail)
כשחושבים על יצורי הים המסוכנים ביותר, סביר להניח שלא יעלו בראש חלזונות או רכיכות. אורכו של החרוט הארסי, שחי בים התיכון, בים סוף, בים הקאריבי, באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס האטלנטי, הינו 10-15 ס"מ בלבד והם נראים תמימים למדי, מה גם שתרגום שמם המדעי הוא 'חרוט הטקסטיל', אבל טיפה אחת מהארס שלהם מספיקה להרוג לא פחות מ-20 בני אדם, כשהם משתמשים בהזרקת הארס הקטלני כדי להמית ולשתק את טרפם לפני שהם בולעים אותו.
אַרְסַן-יָם פִּרְחוֹנִי
קיפוד ים בקוטר של 20-14 ס"מ, שעשה את דרכו לספר השיאים של גינס בשנת 2014 כ"קיפוד הים המסוכן ביותר בעולם". אין זה פלא, כיוון שקיפוד הים הפרחוני (בשל מראהו המרהיב) עלול לגרום לשיתוק, התכווצויות שרירים ואף להגיע עד לכדי מוות.
אמנם המראה מטעה ולא שגרתי, שכן אין לו מחטים ארוכים כמו אלה של קיפוד הים המוכר והקלאסי, אלא מעיין פדיקלריות משולשות דמויות פרחים. למעשה מדובר בהטעיה המשמשת כאמור כנשק ארסי וגם לניקוי טפילים. את הקיפוד הזה ניתן למצוא במספר מוקדים: החל ממזרח אפריקה, דרך יפן ועד אינדונזיה ואיי קוק - תמיד על קרקע חולית או סלעית.
אבנון
נפוץ באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, אך גם בים התיכון ובים האדום על גבי סלעים בעומק של עד 20 מטר ומתחת לקרקע חולית לשם צורכי הסוואה - מה שמוסיף לסכנה שטמונה בו. מדובר באחד הדגים הארסיים ביותר בעולם, שאורכו נע בין 40-30 ס"מ, מה שמוכיח שאין צורך להיות גדול ממדים כדי להוות איום. הארס של האבנון יכול לגרום לכאבים עזים, שיתוק זמני ואפילו אי ספיקת לב.
היצורים האלה משתמשים בארס שלהם רק כמנגנון הגנה והורגים את טרפם בהתקפות מהירות במקום. יחד עם זאת, כשהם נטמעים תחת קרקעית הים החולית, עלולים לדרוך עליהם ובאותה העת גם להיפגע מהארס שלהם, שנמצא בקוצים שעל גבם.
תמנון כחול-טבעות (Blue Ringed Octopus)
יצורים ימיים השוכנים במימי האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי ובחופי יפן ואוסטרליה, ששוקלים כ-30 גרם בלבד, אך מכילים מספיק רעל כדי להרוג מעל 20 בני אדם. הארס של התמנון כחול-טבעות חזק פי 1,200 מציאניד והדבר הופך אותו ללא ספק ליצור שלא רוצים להיפגש עמו כשנכנסים אל המים.
תמנון זה אמנם נמנע מכל עימות עם בני אדם, אך בכל זאת קיים סיכון מסוים שכן הוא משחרר את ארסו כשמתגרים בו או דורכים עליו. למעשה, אין טיפול תרופתי בארס עצמו והטיפול היחיד הוא בסימפטומים עד שהוא יתפוגג (לרוב לאחר 24 שעות). אם אדם שנפגע לא יקבל טיפול תוך שעה וחצי מרגע התקיפה, הוא עלול למות.
המקרים האחרונים שבהם נפגעו ישראלים
המקרים שבהם בני אדם נפגעים מיצורים ימיים ארסיים הם יחסית נדירים. אחד המקרים התרחש בסוף החודש שעבר בתאילנד, שם מת לי-ים לוי - ילד ישראלי בן 9, מצריבת מדוזה קובייתית (Box Jellyfish), שהינה ארסית במיוחד. ב-2017 נפגעה נערה ישראלית בת 13 שדרכה על אבנון ארסי ובאותה שנה נצרבה ישראלית על ידי מדוזה קובייתית. גם שני המקרים האלו התרחשו בתאילנד.
"אולי אין למדוזה שיניים חדות, אך היא גרמה למספר רב יותר של מקרי מוות של בני אדם באוסטרליה מאשר אלה שנגרמו מתקיפת כרישים. חשוב לציין כי קיים מין ה-Irukandji (קטלנית זעירה) שהיא ממש קטנטנה וקשה לדעת שנצרבים ממדוזה. לעומת זאת, כאשר נצרבים מהמין Chironex (צרעת הים) מרגישים זאת בשל שליחת זרועות הציד שנצמדות לגוף ומותירות עליו סימנים", אומרת פרופ' תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.
"מדוזה קובייתית מכילה מספיק ארס כדי להרוג עד 60 אנשים, אם כי היא לא משחררת את כמות הארס הזו במפגש יחיד עם אדם. יש להן 24 עיניים, כשרק שתיים רואות ויתר נועדו לצרכי חישה של אור וחושך בעיקר. מה שהופך אותה למסוכנת עוד יותר היא מהירות הפעולה של הארס שלה - דקות בודדות עד למוות", מסביר פרופ' דרור אנג'ל, מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.
מות הילד מעקיצת מדוזה בתאילנד: "זו עונת השיא"
(צילום: אבי חי)
"מדוזות טורפות רק כאשר הן חשות כימית את הטרף ויש גם מגע. ללא כימיה או מגע מערכת הצריבה של המדוזות לא מופעלת. כלומר, אם מדוזה תיתקל בבקבוק זכוכית היא לא תפעיל את מנגנוני הצריבה שלה כי הבקבוק לא מפריש כימיה של בעלי חיים", מוסיפה פרופ' לוטן ומציינת כי יש הסכמה בספרות שתפוצת המדוזות (לא בהכרח מדוזות קובייתית) התרחבה בעולם כתוצאה מפעילות האדם וכנראה גם בגלל ההתחממות הגלובלית, ששינתה מחסומים טבעיים. במקומות מסוימים יש עלייה בכמות המדוזות כתוצאה מדיג יתר, מצב המאפשר למדוזות יותר טרף (דגים ומדוזות לעיתים קרובות מתחרים על אותו מזון וכשיש פחות דגים יש יותר מזון למדוזות). המצב הזה הפיך וכאשר הדיג מבוקר יש ירידה בכמות המדוזות. גם במצב בו זיהום הים יוצר מציאות שבה בעלי חיים רבים לא יכולים להתקיים, הרי שהמדוזות יודעות להסתגל לתנאי קיצון. לדוגמה, אם כתוצאה מזיהום יש פחות חמצן במים, מרבית בעלי החיים ייעלמו מהאזור, אבל המדוזות ימשיכו לשגשג".
