בעשורים האחרונים העולם כולו חווה שינוי אקלימי שלא פסח גם על ישראל, והתבטא בירידה בכמות המשקעים, בעיקר בצפון הארץ, שהביאה לגירעון חמור במשק המים הישראלי. על פי דוח של חברת "מקורות", בשנת 2050 האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע לכ-16 מיליון איש, ועוד כ-8 מיליון ביהודה ושומרון וברצועת עזה, גידול שיביא עימו עלייה משמעותית בצריכת המים ותהליכי התפתחות עירוניים שיקטינו את השטחים הפתוחים החיוניים למשק המים.
בדוח למוכנות חברת מקורות לביצוע תוכניות הממשלה ומשק המים, המתפרסם כאן לראשונה, החברה נותנת את התחזיות שלה בכל הנוגע לצריכת המים והקמת התשתיות הנדרשות על מנת שמשק המים של ישראל ימשיך לתפקד.
את הדוח החלו לכתוב במקורות לפני יותר משנתיים, בתקופה של בצורת. "בעניין הזה אני בהחלט מודאג", אומר סמנכ"ל מקורות אברום בן-יוסף. "מצב משק המים כיום הוא בסדר, אבל אנחנו זקוקים לתכנון ארוך טווח, 30 שנה קדימה. החורף הזה הולך להיות עם כמות משקעים קטנה מהממוצע. אין חורף. אנחנו רואים שאנחנו מתחילים לגלוש לכמה שנות בצורת. מספיק שנהיה עם 75% מכמות המשקעים - ואנחנו בבעיה. לזה צריך להוסיף את שינוי האקלים העולמי. יש פחות ימי גשם, וכשהוא יורד הוא יורד בעוצמות גדולות יותר. האדמה סופגת פחות, הגידולים החקלאיים יכולים להשתמש פחות במי הגשם. זה הכל ביחד".
כמות מי הים המותפלים הדרושים עד 2050 להערכת מקורות היא כ-2,200 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק), כאשר נכון לשנת 2021 אנחנו מתפילים כ-600 מלמ"ק בלבד. במקורות מציעים להוסיף התפלה בכמות של 200 מלמ"ק לשנה לקראת שנת 2030, זאת בנוסף לתוספת של 300 מלמ"ק שכבר אושרה.
הסיכוי לבצורת השנה גובר ועולה. ד"ר עמיר גבעתי באולפן ynet
(צילום: סטס קופולו)
"נדרש לקבוע תוכנית אב ארוכת טווח עד 2050 שתאושר על ידי הממשלה", אומרים במקורות, ומזהירים כי עם המעבר למשק מים מותפלים יש סכנה שתקלה, אסון טבע או זיהום מי ים יכולים להשבית את מתקן ההתפלה ולגרום לפגיעה ברציפות התפקודית.
לפי נתוני השירות ההידרולוגי קיימת מגמת הפחתה מובהקת בהיצע המים הטבעיים, שצפויה להימשך גם בשנים הבאות כך שהיצע המים הטבעי צפוי לקטון בכ-30%. "מגמת פחיתת המשקעים והגידול באוכלוסייה וברמת החיים דורשים קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, ומחייבים היערכות מתאימה כבר היום של המדינה ומשק המים ל־2050 בגישה מחמירה".
בירדן יש מצוקת מים קשה, ובבירה עמאן מסופקים מים במשך יום-יומיים בלבד בכל שבוע. ישראל מספקת לירדן כ-10 מלמ"ק מים לשנה ואישרה ב-2021 להגדיל את האספקה לירדן ל-100 מלמ"ק מהכנרת. לפי התחזיות, ישראל תספק לירדן 150 מלמ"ק ב-2040, וב-2050 הכמות תעלה ל-250 מלמ"ק.
ברצועת עזה, עקב קצב גידול האוכלוסייה הגבוה והמחסור במקורות מים, גדל הביקוש למים והחלו לשאוב מהאקוויפר בקצב שהוביל לחדירת מי ים והמלחת המים. נכון לשנת 2015, 96% מהמים המופקים מהאקוויפר אינם ראויים לשימוש בני אדם. כמות אספקת המים של ישראל לרצועת עזה צפויה לגדול מ-40 מלמ”ק ב-2025 ל-100 מלמ”ק ב-2050. באזור יהודה ושומרון המספרים צפויים לגדול מ-90 מלמ"ק ב-2025 ל-307 מלמ"ק ב-2050.
במקורות מדגישים את החשיבות של השמירה והפיתוח של המשק החקלאי הישראלי. משבר הקורונה, הם אומרים, תפס את העולם לא מוכן וגרם לצמצום מהיר וחריף של הפעילות במשק העולמי, כאשר השמיים נסגרו והסחר הבינלאומי נעצר כמעט לחלוטין. "מצב זה הדגיש את הצורך של המשק להסתמך ברובו על יכולת אספקה עצמית של תוצרת חקלאית טרייה", נכתב בדוח. "צפוי כי יהיה צורך בהרחבת גידול הפירות והירקות (יותר משיעור הגידול באוכלוסייה) ובעקבות זאת גידול בכמות המים הנדרשים לחקלאות". במקורות מעריכים כי כמות המים לחקלאות צפויה לגדול לכ־1.9 מיליארד מ"ק.
"הקורונה נתנה לנו תזכורת, בעקבות הסגרים והפסקת התעבורה הבינלאומית, שאנחנו צריכים לדעת גם להסתמך על תוצרת חקלאית טרייה", אומר בן-יוסף, "שרוב האספקה תהיה פנימית שלנו. יהיה יצוא ויבוא, אבל אתה לא יכול לייצר מצב שלא תהיה לך תוצרת עצמית. אתה יכול להגיע למשברים לא נורמליים. המגפות ימשיכו להיות, ולא רק קורונה. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להסתמך על עצמנו".
ומה עם הכנרת? גם כאן אין חדשות מעודדות. אגן ההיקוות של הכנרת חווה בעשורים האחרונים ירידה דרמטית בכמות המשקעים. ניתן לראות מגמה חדשה ומובהקת של ירידה בנפח המים הזמינים בימה. בנוסף, קיימת ירידה בספיקות הנחלים באזור. בדוח מציינים כי ניתן לראות ירידה של כ־15% בפוטנציאל המים בכל אגן הכנרת, וירידה גדולה אף יותר בכמות המים הנכנסת לכנרת, וכן צפויה הפחתה של כ-26% במילוי החוזר של הכנרת בממוצע בתקופה של 2050-2020. "יש מקומות בטבע שכתוצאה משאיבה וקידוחים חווים הידלדלות בכמות המים השופעים", מציין בן־יוסף. "בעתיד חלק מהמעיינות יהיו בבעיה גדולה מאוד. צריך לקחת בחשבון את הגדלת כמויות המים לטבע. נצטרך להכפיל את כמות המים שאנחנו מקדישים לטבע". לפי התחזיות בשנת 2025 נצטרך להחזיר 25 מלמ"ק בשנה לטבע, ואילו ב-2050 המספרים יגדלו ל-75 מלמ"ק עם הגדלת הקצב באידוי והקיטון במשקעים.
על אף הקושי, יש עדיין מה לעשות: מצבה של ישראל טוב יחסית לזה של שכנותיה, וניתן להתכונן לגידול בצריכת המים. אם רק נדע להשקיע בתשתיות כראוי ולא נבזבז זמן, נוכל להגיע לשנת 2050 במצב טוב יותר מאשר זה שהוצג בתחזית הקודרת.
