מרטין ריס הוא אומנם אסטרונום מלכותי, אבל יש להניח שהוא לא עושה את זה בשביל הכסף: 100 פאונד לשנה הוא השכר על ייעוץ לבית המלוכה הבריטי בכל נושא אסטרונומי. זהו רק כובע אחד מתוך רבים שריס חובש - וביניהם נשיא האגודה המלכותית לאסטרונומיה ונשיא החברה המלכותית, ומאז 2005, גם חבר בית הלורדים הבריטי.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עבודתו כיועץ לממשלה וכמי שדמותו הפכה בציבור לשם נרדף למדע, באה על רקע קריירה מכובדת לא פחות בקוסמולוגיה, שנמשכת כבר יותר מחצי מאה. היא מקיפה מחקר מכונן על אופי המפץ הגדול והחורים השחורים, תופעות קיצוניות ברחבי הקוסמוס, חיפוש אחר חיים ביקום, ולאחרונה גם עיסוק בגורל האנושות בתוכו.
כשהתחלת בקוסמולוגיה, הרעיון שהיקום התחיל במפץ גדול לא היה אפילו מדע מקובל. באיזה אופן השתנו הדברים בחצי המאה האחרונה?
"באופן מדהים. כשהתחלתי את המחקר באמצע שנות ה־60, האסטרונום המנוח פרד הויל עדיין תמך ברעיון של יקום במצב יציב, הקיים מעולם ועד עולם. העדויות לתיאוריית המפץ הגדול היו חלשות מאוד. עבור מרבית האנשים הוכרע הוויכוח רק בשנת 1964, כאשר נמצאה קרינת רקע קוסמית של גלי מיקרו - שריד לשלב מוקדם של יקום חם ודחוס. זה היה זמן טוב להתחיל לחקור. עצמים כמו חורים שחורים וכוכבי נייטרונים התגלו במקומות שהיו בעלי משמעות לתורת היחסות הכללית של איינשטיין, ולא רק כתיקון מינורי כפי שקורה כשמדובר במערכת השמש שלנו. במקביל, תיאורטיקנים כמו רוג'ר פנרוז פיתחו טכניקות חדשות לפתרון המשוואות של איינשטיין שהביאו לקפיצת מדרגה גדולה".
האם אפשר לומר שכיום תיאוריית המפץ הגדול חקוקה באבן?
"כמו בכל המדע, כל התקדמות פותחת שאלות חדשות. אנחנו יכולים להבין את הפיזיקה של היקום מהרגע שהיה בן מיקרו-שנייה. זה הישג מדהים. אבל מדוע היקום מתרחב כפי שהוא מתרחב? מדוע הוא מכיל את תערובת האטומים, הקרינה והחומר האפל שהוא מכיל? ומדוע הוא עבר את אותם אירועים חריגים שהביאו לכך שהוא לא נשאר גז אחיד אלא פיתח צבירי גלקסיות? התשובה לשאלות הללו נמצאת לפני המיקרו-שנייה הראשונה, כאשר היקום כולו היה בגודל של לא יותר מכדור טניס. עד עתה אין לנו דריסת רגל אמפירית בפיזיקה הקיצונית מאוד המעורבת בתהליכים האלה".
האם אפשר לטעון להבנה כלשהי כאשר 95 אחוזים מהיקום מורכבים מצורות שאיננו יכולים להסביר - כלומר חומר אפל ואנרגיה אפלה?
"ברור שהידע שלנו אינו שלם. אנחנו יודעים שחומר אפל מתנהג כמו עננת חלקיקים ניטרליים שאינם מתנגשים זה בזה. אנחנו מבחינים שם במסה בכמות של פי חמש בערך מאשר בתוך אטומים, וזה נותן לנו מודל טוב לאופן שבו נוצרות הגלקסיות. מה זה - אנחנו לא יודעים. אבל קל לדמיין שמדובר בחלקיקים שעדיין לא גילינו ושקשה יותר לגלות אותם. אין שום סיבה להניח שכל דבר שקיים ביקום יהיה מואר וגלוי לעין.
"אנרגיה אפלה אומרת לנו משהו שאנחנו לא מבינים לגבי החלל עצמו. היא אומרת שלווקום עצמו יש תכונות: הוא מפעיל כוח שגורם ליקום להאיץ במקומות שציפינו שם לתאוטה (קצב האטה) בגלל כוח המשיכה. אני חושב שזה אחד האתגרים הגדולים הקשורים ליקום המאוד-מאוד מוקדם. בנושא החומר האפל, אני חושב שיש תקווה סבירה שבתוך 20 השנים הבאות נראה התקדמות בנושא. בנושא האנרגיה האפלה, אני חושב שייקח הרבה יותר זמן".
בינתיים הקוסמולוגיה מאמצת מושגים יותר ויותר תמוהים, כמו Multiverse – יקומים מקבילים. האם אתה תומך ברעיון הזה?
"תיאוריית היקומים המקבילים הגיעה מרעיון התפיחה (האינפלציה) של היקום, שהיא התיאוריה הטובה ביותר שיש לנו כדי להסביר מדוע היקום כיום כה גדול ואחיד כפי שהוא. לפי התיאוריה, היקום התחיל בגודל שהיה מספיק קטן כדי שתנודות קוונטיות יצליחו לעצב אותו. אחד הרעיונות שהתפתחו מכך, בעיקר על ידי הקוסמולוג אנדריי לינדה, היה האינפלציה התמידית, שהוא הרעיון שהאינפלציה ממשיכה ומייצרת הרבה מפצים גדולים והרבה יקומים.
"המאה הזו מיוחדת: היא הראשונה שבה למין אחד יש הכוח לקבוע את עתיד החיים על פני כדור הארץ. כמובן שהתחלנו להגיד דברים כאלה כבר כשפיתחו נשק גרעיני. אבל נשק גרעיני הוא יקר, הוא זקוק למתקנים מיוחדים כדי לייצר אותו. עכשיו יש לנו נשק ביולוגי ונשק סייבר ויכולת לשינוי גנטי"
"השתתפתי פעם בדיון עם לינדה, ומישהו שאל: 'על מה הייתם מוכנים להתערב שיש יקומים מקבילים - על דג הזהב שלכם, על הכלב שלכם או על החיים שלכם?'. אמרתי שמבחינתי אני מוכן להתערבות ברמת הכלב. לינדה אמר שהוא השקיע 25 שנים בתיאוריה הזו, כך שהוא די קרוב להתערב על חייו. בכנס מאוחר יותר שאלו את סטיבן ויינברג (חתן פרס נובל לפיזיקה) לדעתו בסוגייה, והוא ענה שהוא יתערב בשמחה על הכלב שלי ועל חייו של אנדריי לינדה. אני רק חושב שאנדריי לינדה, הכלב שלי ואני נמות כולנו בשיבה טובה לפני שהעניין ייפתר".
אחד הרעיונות שנקשר ליקומים מקבילים הוא העיקרון האנטרופי, שלפיו מאפיינים מסוימים של היקום הם כאלה פשוט משום שאם לא היו, לא היינו יכולים להיות קיימים כדי לצפות בהם. זו לא קצת התחמקות?
"אחת התיאוריות שיכולה להסביר מה קרה בתנאים הקיצוניים של המפץ הגדול - תורת המיתרים - מציעה שהחלל הריק, הווקום, אינו פשוט. יש לו מבנה מיקרו, וכך ייתכן שיש לו גרסאות רבות ושונות. מפצים גדולים שונים עשויים להתקרר בצורה כזו שכאשר יסתיימו ייווצר להם חלל בעל תנאים שונים, כמו עוצמה שונה של כוח משיכה או כוח גרעיני, או מסה שונה של האלקטרון. רק תת-קבוצה מתוכם תהיה בעלת התכונות המאפשרות לחיים להופיע: למשל, אם כוח הכבידה היה חזק מאוד, עצמים גדולים כמונו לא היו יכולים להתקיים מבלי להימעך, וכך אנחנו זקוקים לכבידה ככוח מרכזי, אבל חלש.
"הכול מאוד ספקולטיבי, אבל מה שזה אומר הוא שהמציאות מאוד מורכבת. יש הרבה דברים שאנחנו לא יכולים לנבא בגלל תורת הכאוס, כמו למשל מה יהיה מזג האוויר חודש קדימה. מה שאנחנו רואים כיום כחוקים אוניברסליים השוררים בכל היקום הנצפה, עשויים להיות, בפרספקטיבה הגדולה של יקומים מקבילים, רק חוקי עזר מקומיים התקפים בגרסה הקוסמית שלנו. אני לא חושב שאפשר לקרוא לזה כישלון, באותה מידה שאי-אפשר להאשים את חזאי מזג האוויר שלא נתנו תחזית מדויקת".
לא מזמן חזינו בשיגור של טלסקופ החלל ג'יימס ווב. אילו תשובות הוא ייתן לנו?
"ישנם שני תחומים חשובים שהוא צפוי לשפוך עליהם אור. האחד הוא השלבים המוקדמים מאוד של היווצרות הגלקסיות. כחצי מיליון שנה לאחר המפץ הגדול, היקום נכנס לעידן חשוך תרתי משמע, עד שנוצרו הכוכבים הראשונים ששבו והאירו אותו. נרצה לדעת אם הכוכבים הראשונים הללו נוצרו מלכתחילה במבנים גלקטיים או בנפרד. השני הוא החיפוש אחר חיים ביקום. אחת ההתפתחויות המרגשות ביותר בשני העשורים האחרונים הייתה ההבנה שמערכת השמש שלנו לא כל כך מיוחדת. אם יש כוכב לכת דמוי כדור הארץ סביב אחת השמשות הקרובות אלינו, ייתכן שטלסקופ ווב יוכל ללכוד ספקטרום גולמי של האור שלו.
"מכיוון שאנחנו לא פסגת האינטליגנציה, עלינו להבין שיכולים להיות היבטים של המציאות שאיננו מודעים אליהם, ושהמוח שלנו לא יכול לתפוש. ולכן יכול להיות שיש שם מורכבות ואינטליגנציה מסוג שונה מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין"
"ייתכן שהטלסקופ יוכל לשמש אותנו למציאת עדות לחיים. זה כנראה כמעט הגבול של מה שהוא יכול לעשות. אבל אם אני מסתכל 50 שנה קדימה, הייתי מקווה שיהיו טלסקופים גדולים בחלל שלא רק שיגלו אור מכוכבי לכת של שמשות אחרות, אלא אפילו תמונה מטושטשת שתחשוף את תכונות פני השטח שלהם. זה יהיה נהדר אם עד שנת 2068 - 100 שנים לאחר תמונת 'זריחת כדור הארץ' המפורסמת - נוכל להציג תמונה של כדור ארץ אחר".
האם לא רק חיים, אלא חיים אינטליגנטיים, נמצאים שם בחוץ?
"דעתי היא שסביר להניח שחיים אינטליגנטיים אחרים אינם צפויים להיות ציוויליזציה מסוג בשר ודם, אלא סוג של ישות אלקטרונית אקזוטית ואולי גם לא מתפקדת. טווח הזמן של הציוויליזציה הטכנולוגית שלנו הוא רק כמה אלפי שנים, וייתכן שיעברו כאלף שנים נוספות עד שישתלטו עליה ישויות אלקטרוניות. זהו רסיס זמן קטן מאוד, לא רק בהשוואה לשלושה מיליארד וחצי השנים של האבולוציה הדרוויניסטית, אלא גם למיליארדי השנים שעוד לפנינו. אם יש בגלקסיה עוד כוכב לכת שהתפתח כמו שלנו, סביר מאוד שלא נפגוש אותו ברסיס הזמן הקטן הזה".
למה לעצור באורגניזמים אלקטרוניים?
"אני מסכים לחלוטין. מכיוון שאנחנו לא פסגת האינטליגנציה, עלינו להבין שיכולים להיות היבטים של המציאות שאיננו מודעים אליהם, ושהמוח שלנו לא יכול לתפוש. ולכן יכול להיות שיש שם מורכבות ואינטליגנציה מסוג שונה מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין".
אם כבר מדברים על תוחלת חיים, לפני שני עשורים, העמדת את ההסתברות שלנו להיכחד עד שנת 2100 בערך על 50 אחוז.
"מאז חידדתי את הטיעונים. אני חושב שהסיכוי שדבר מה יחסל את כל האנושות הוא קטן. מהצד האחר, אני חושב שהסיכוי לסוג של נסיגה עולמית משמעותית בציוויליזציה הוא די גבוה. המאה הזו מיוחדת: היא הראשונה שבה למין אחד יש הכוח לקבוע את עתיד החיים על פני כדור הארץ. כמובן שהתחלנו להגיד דברים כאלה כבר כשפיתחו נשק גרעיני. אבל נשק גרעיני הוא יקר, הוא זקוק למתקנים מיוחדים כדי לייצר אותו ואנחנו יכולים לפקח עליו. עכשיו יש לנו נשק ביולוגי ונשק סייבר ויכולת לשינוי גנטי, למשל ניסויים מסוג "הוספת תכונות" (gain of function), שיכולים להפוך נגיף לקטלני או למדבק יותר. איומים שעלולים להביא לנסיגה רצינית בציוויליזציה המרושתת שלנו יכולים לרקום עור וגידים במעבדה פשוטה או אפילו בחדר השינה של מישהו".
איך אפשר להיערך לאיומים הללו?
"אחד הדברים שאנחנו צריכים זה יותר חוסן. הקורונה הראתה לנו עד כמה אנחנו תלויים ברשתות: תאר לך שהאינטרנט היה קורס במהלך הסגרים. אנחנו לא צריכים להיות תלויים בשרשראות אספקה שבהן די בחולייה אחת כדי לשבש את הייצור, ועלינו לשמור שלבתי החולים שלנו יהיו הרבה יותר רזרבות. אבל היכולת של כמה אנשים לא מרוצים ליצור קטסטרופה גלובלית פירושה שנצטרך להתמודד בין היתר עם המתח שנוצר בין שלושה דברים שאנחנו רוצים לשמר: חופש, פרטיות וביטחון. ייתכן שניאלץ להסכים למחיר של מעקב פולשני יותר כדי למזער את הסיכון לאסון.
"שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי הם עוד סוג של איום קיומי שאנחנו מצליחים להתגבר עליו. הבעיה היא שכאשר מתרחש אירוע פתאומי כמו הקורונה, הפוליטיקאים והציבור מבינים מיד שהם חייבים לעשות משהו בנידון, ואילו באסונות שמתקדמים על אש קטנה, אנחנו כמו הצפרדע בסיר המים המתחמם לאיטו – נמנעים מפעולה עד שמאוחר מדי להימלט".
אתה מיואש מחוסר היכולת שלנו לחשוב לטווח ארוך?
"יש פרדוקס שמכה בי בכל פעם שאני מבקר בקתדרלת אילי, מבנה מדהים שנמצא במרחק קילומטרים ספורים בלבד מהמקום שבו אנחנו יושבים כרגע. הוא נבנה על ידי בנאים כמבנה שלא היה אמור להסתיים במהלך חייהם, ו־800 שנה מאוחר יותר הוא עדיין מעורר בנו השראה. אנחנו לא יכולים לחשוב לטווח ארוך כמו שהם חשבו. אני חושב שהסיבה היא שהבונים האלה חשבו שהנכדים שלהם יחיו חיים דומים לשלהם. אולם כיום המשמעות של קצב השינויים הטכנולוגיים היא שאין לנו דרך לדעת מספיק מה יהיו ההעדפות בעוד 50 שנה, כדי לתכנן תוכניות בביטחון. אף שהאופקים שלנו במרחב ובזמן התרחבו מאוד, היכולת שלנו לבצע תכנון אמין לטווח הארוך פחותה ממה שהייתה בימי הביניים".
אז עמידה ביעדי האקלים אינה מספיקה כתכנון לדורות הבאים?
"גם אם מדינה כמו בריטניה תעמוד ביעד שלה לאפס פליטות נטו עד 2050, זו תהיה תרומה קטנה בלבד. מה שחשוב יותר הוא מה שיקרה ל־4 מיליארד בני אדם שיתגוררו בהודו או באפריקה שמדרום לסהרה עד 2050, ואשר יזדקקו ליותר אנרגיה לנפש אם ירצו רמת חיים מפותחת. אם נוכל בדרך כלשהי לאפשר להם לעשות את הקפיצה ישירות לאנרגיה נקייה, בדומה לקפיצה הישירה שהם עשו לסמארטפונים בתוך דילוג על טלפון קווי שמעולם לא היה להם, זו כבר תהיה תרומה משמעותית יותר לעולם מאשר רק לעמוד ביעדי הפליטות שלנו".
כשהתחלת כמדען, זה היה באמצע המרוץ לחלל. עכשיו חזרנו לשם שוב. האם החלל הוא הפתרון לבעיות שלנו?
"אני חושב שזו אשליה מסוכנת לרמוז אליה, כפי שעושה אילון מאסק, וכפי שעשה עמיתי המנוח סטיבן הוקינג. לא יכולה להיות הגירה המונית למאדים כדי להימנע מבעיות כדור הארץ. ההתמודדות עם שינויי האקלים על פני כדור הארץ תהיה משחק ילדים בהשוואה להפיכת מאדים לראוי למגורי אדם".
אנחנו צריכים בכלל לשלוח אסטרונאוטים לחלל?
"אם הייתי אמריקני, לא הייתי רוצה שכספי המיסים שלי יממנו את תוכנית החלל של נאס"א למטרת טיסה אנושית לחלל. המזעור והרובוטיקה מתקדמים במהירות, וכך הטיעון לטובת שיגור אסטרונאוטים הולך ונחלש כל הזמן".
מה לגבי אילון מאסק, ג'ף בזוס ושאר המיליארדרים שמנסים לעשות זאת?
"הם יכולים לעשות זאת יותר בזול ולהרשות לעצמם לקחת סיכונים גבוהים יותר ממה שנאס"א או כל ממשלה מערבית יכולות לעשות דרך הטלת המימון הציבורי על האזרחים. אם מסתכלים על הדרך שעשתה מעבורת החלל, היא שוגרה 135 פעמים ונכשלה פעמיים, בשני מקרים שהסתיימו באסון גדול. כל אחד מהם נצרב כטראומה גדולה בארה"ב. אבל שיעור כישלון של פחות מ־2% מקובל על טייסי ניסוי וחובבי ריגושים. אם האדונים בזוס ומאסק מעוניינים בתוכנית של טיסה אנושית לחלל עבור חובבי ריגושים שמוכנים לקחת סיכון, זה נהדר. אבל הם לא צריכים להציג את זה כתיירות.
"בכדור הארץ השבחת המין האנושי צפויה להתנהל תחת רגולציה הדוקה. לעומת זאת, בסביבה העוינת של מאדים, לחבר'ה כאלה יהיה כל התמריץ שבעולם להתנסות בהשגת התאמה לסביבה, הרחק מהישג ידם של הרגולטורים כאן"
"אחת הסיבות שבגללן אני מאחל להם שיצליחו, קשורה לסוגיית השבחת המין האנושי. בכדור הארץ היא צפויה להתנהל תחת רגולציה הדוקה. לעומת זאת, בסביבה העוינת של מאדים, לחבר'ה כאלה יהיה כל התמריץ שבעולם להתנסות בהשגת התאמה לסביבה, בעודם נמצאים הרחק מהישג ידם של הרגולטורים כאן. כך שאם צפוי להתפתח מין פוסט-אנושי, הדרך המהירה ביותר שבה זה ייתכן תהיה מצאצאים של חלוצים נועזים כאלה".
כשאתה מסתכל לאחור על חייך כמדען, באילו הישגים אתה הכי גאה?
"לא הייתי טוען להישגים אישיים גדולים, אבל אני חושב שהיה לי מזל גדול שתרמתי לדיונים מרתקים שהובילו להתפתחות שלנו בהבנת הקוסמוס, הגלקסיות והכוכבים. אני חושב שכאשר תיכתב ההיסטוריה של המדע בחצי המאה הזו, הפרק שידון בהתפתחות ההבנה שלנו את היקום צפוי להיות אחד המעניינים שבה".
