השבוע כולנו התחלנו להרגיש את חילופי העונות, שמתקרבים אלינו בצעדי ענק. שעון החורף נכנס לתוקף, האוויר התחיל להתקרר בלילות, והיובש מורגש היטב. באופן רשמי, הסתיו החל ב-22 בספטמבר, אך את אותותיו אנו מרגישים ביתר שאת בשבוע האחרון - וכך גם בעלי החיים, שהחלו להרגיש בחילופי העונות.
אחד הסימנים הבולטים ביותר של עונת הסתיו היא נדידת הציפורים היפה, שאפשר לראות בכל רחבי ארצנו. לרגל חילוף העונות, ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, מספר לנו על כמה מינים יפים שניתן לצפות בהם, אם רק תרימו את הראש.
טבלן בינוני
(שלומי יצחקי, רשות הטבע והגנים)
"מדינת ישראל זכתה להימצא במיקום גיאוגרפי ייחודי בכל הקשור לנדידת הציפורים בקו אירופה-אפריקה. מדי שנה, עוברות בארצנו כחצי מיליארד ציפורים, מתוך כ-11 מיליארד ציפורים הנודדות ברחבי העולם פעמיים בשנה - בסתיו ובאביב - מה שהופך אותנו למעצמת נדידה של ממש", אומר ד"ר רותם.
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי המאמץ הפיזי של הנדידה הוא עצום, ולכן קבוצות שונות פיתחו שיטות שונות לתעופה אקטיבית ופסיבית, שבהן ניתן לחסוך באנרגיה אך לגמוע מרחקים. "למשל, עופות דואים נודדים ביום ונעזרים בזרמי אוויר חמים המעלים אותם לגובה ניכר, משם הם גולשים ומרוויחים מרחק ומאבדים גובה עד לנקודה הבאה בה ידאו מעלה", מסביר ד"ר רותם. "כך הם צוברים מרחק כמעט מבלי להניד כנף וחוסכים אנרגיה רבה. מינים להקתיים מסדרת האווזאים ואף הקורמורנים ידועים בתעופת להקה בצורת חץ. הפרט הראשון יוצר מערבולות בקצה הכנף, והן מסייעות לפרטים שמאחוריו וכך הלאה לאורך כל אחד מצירי ה-V של הלהקה, כשהפרט המוביל מתחלף בתדירות גבוהה. מינים אלו נודדים גם בלילה".
אז אילו ציפורים נודדות בשמי ארצנו, ד"ר רותם עם רשימה של כמה מהן?
פלמינגו מצוי
אין מי שלא מכיר את הציפור בעלת הגוון הוורוד היפה, שמדי פעם עומדת לה על רגל אחת - הפלמינגו. מי שלא ידע, הציפור היפה הזו מגיעה גם לארצנו הקטנה. פלמינגו מצוי, הוא ציפור גדולה, ששיטת האכילה שלה ייחודית.
הפלמינגו ניזון מסרטנים ירודים המתרבים במים רדודים ומלוחים. לצורך איסופם מגוף המים, הפלמינגו מכניס את מקורו הרחב למים, ממלא אותו במים וסרטנים ובעזרת הלשון העבה שלו הוא לוחץ את המים כלפי שולי המקור, שם יש מסרקות עדינות שמאפשרות למים לצאת, אך משאירות את הסרטנים בפנים.
פעמים רבות ניתן לראות את הפלמינגו מדשדש במים בזמן שהמקור שלו בתוך המים, עד שהם מצליחים ללקט את הסרטנים, מבלי להכניס לגופם מים או בוץ. הפלמינגו בישראל נמצא בעיקר בבריכות המלח של אילת, עתלית ונחשולים, המספקות עבורו מקור מזון זמין, אך להקות קטנות מגיעות גם לשמורת החולה ולאגמון החולה.
חטפית אפורה
החטפית האפורה, גם היא לא מביישת את שמה - אפורה מקצה מקורה עד סוף נוצות הזנב, עם פסים עדינים על החזה שלה וראשה, וכשמה כן היא - חוטפת את מזונה. החטפית ניזונה בעיקר מציד חרקים מעופפים, היא עומדת על קצהו של ענף בולט ומגיחה משם לאוויר במרדף מהיר אחר חרק חולף, וחוזרת כמעט תמיד לאותה נקודת עמידה.
החטפית האפורה חולפת במספרים גדולים בישראל והיא נודדת לבדה, כך שבכל פעם נראה חטפית יחידה ואולי כמה יחד, אך לא ברור שיש קשר ביניהן. בעונת האביב, החטפית האפורה גם מקננת במרכז הארץ ובצפונה.
טבלן בינוני
הטבלן הבינוני הוא עוף מים ממשפחת הטבלניים, שחי במקווי מים גדולים המוקפים בצמחייה הנותנת לו מחסה. הוא ניזון בעיקר מדגים וחרקים קטנים - אותם הוא תופס בצלילה. למרות שמו, יופיו של הטבלן הבינוני אינו בינוני כלל. בזמן החורף, הטבלן "מתהדר" בכובע שחור וגוף לבן, ובקיץ צבעיו משתנים - גופו מקבל צבעי חלודה וציציות אוזניים צהובות.
הטבלן הבינוני מגיע אלינו בסוף הסתיו ופרטים רבים נותרים למהלך החורף. הוא נמצא בעיקר במאגרים גדולים עם פני מים נרחבים. מאגרים אלו משמשים בשנים האחרונות גם להצבת מתקנים להפקת אנרגיה סולארית המונחים על פני המים. רשות הטבע והגנים עוקבת אחר השפעת המתקנים על נוכחות מינים, לרבות הטבלן הבינוני הזקוק למרכז המאגר כבית גידול. כמו כן, אנשיה נמצאים בקשר רציף עם היזמים במטרה שהמאגר ימשיך לתפקד גם כבית גידול עבור מינים יפים אלו.
חסידה שחורה
קרובת משפחתה הפחות מוכרת של החסידה הלבנה - החסידה השחורה, היא עוף מים גדול ומרשים שניזונה בעיקר מדגים, סרטנים ויונקים קטנים. בעוד שבאירופה החסידה השחורה נמצאת בעיקר בחלקות יער קטנות, שטחים חקלאיים ובקרבת ערוצי מים שונים, בארצנו ניתן לראותה בעיקר סביב בריכות דגים. ניתן לזהותה בזכות כנפיה המרשימות השחורות כולן ובטנה הלבנה.
נץ קצר-אצבעות
דורס קטן ומרשים ופחות מוכר החולף בשמי ארצנו, הינו הנץ קצר-האצבעות שמזכיר את בן דודו המוכר יותר, הנץ המצוי. הזכרים מקושטים בנוצות עליונות אפורות וכחולות, כשקדמת גופם לבנה ומפוספסת בפסים חומים-אדומים, בעוד שהנקבות מתהדרות בנוצות חומות יותר, עם גווני זהב וחלודה. במדינתנו, הנץ נודד בלהקות גדולות, כששיא הנדידה מתרחש בתחילת הסתיו.
איית צרעים
דורס נוסף פחות מוכר שעף בשמי ארצנו, הינו איית צרעים - דורס בינוני בגודלו. במדינתנו, האייה חולפת במספרים גדולים, כשהנדידה שלה מתרחשת בעיקר באזור הגליל ועמק יזרעאל. איית הצרעים נצפית בארצנו בעיקר בעונות הנדידה. למרות גופה הגדול היא ניזונה מזחלים של דבורים וצרעות למיניהם, אך גם מזוחלים ויונקים קטנים.
חמרייה חלודת-זנב
ציפור קטנה ויפיפייה נוספת שניתן לראות בעיקר באביב ובקיץ, היא חמרייה חלודת-זנב - ארוכת הרגליים ובעלת המקור הצר, המותאמת לתפיסת חרקים. את החמרייה ניתן לזהות בעזרת זנבה הייחודי הזקור כלפי מעלה, וכן בצבעיה המזכירים צבעי חלודה.
החמרייה מסמלת את המערכות האקולוגיות של הבתה (חברת צמחים שעיקר הצומח בה הוא שיחים, עשבים וגאופיטים) ויער הפארק - שתי מערכות אקולוגיות מיוחדות הנתונות תחת איומי פיתוח והתמרת שטח לחקלאות. החמרייה, ממקמת את קיניה נמוך יחסית ולכן הם חשופים לפגיעה. אחד הגורמים לירידה במספרי החמריות המקננות היא גידול במספרים של חתולי בית שהגיעו לקינים הנמוכים, אך צמצום שטחי הבתה ויער הפארק הם גורם משמעותי לא פחות בצמצום אזורי מחייתה.
שלדג גמדי
עם נוצותיו הכחולות היפיפיות, אין מי שלא מכיר בארצנו את השלדג הגמדי. בארצנו, מתקיימים שלושה מיני שלדג, כאשר הגמדי הינו השלדג היחיד שאינו נמצא כאן כל השנה, אלא רק חולף דרכה . את השלדג הגמדי אפשר למצוא בעיקר סביב מקורות מים, כפי ששמו רומז - השלדג מצוין בשליית דגים ואכילתם, שכן הם מהווים את מזונו העיקרי, ואותם משיג השלדג בצלילה מרשימה למים.
חופמאים - חרטומית הביצות, לוחם וחופמי צווארון
קבוצה של עופות שבישראל ניתן לראותם לאורך חופי הים ומקווי מים שונים, בעוד שבמקומות הקינון שלהם, הם נמצאים לפעמים הרחק ממקורות מים. החופמאים הם קבוצה מיוחדת בה לכל מין התאמה לניצול בית הגידול של גדת מקווה המים, כך שניתן לראותם ביחד זה לצד זה מבלי שהם מפריעים אחד לשני. לכל מין מקור באורך ייחודי ורגליים באורך מסוים.
באופן זה, כל אחד יכול לנצל שכבה שונה של הבוץ או של פני המים בגדת מקווה המים. חרטומית הביצות מאופיינת במקור ארוך מאוד ורגליים קצרות והיא נוברת לעומק הבוץ, בעוד שהלוחם עם רגליו הארוכות ומקורו הארוך ניזון בגדה מוצפת או בצמחיית גדות בגובה נמוך. לעומתם החופמי צווארון צד בגדות חשופות ולחות ולו רגליים קצרות ומקור קצר.
כל החופמאים הם נודדים מעולים ואת מרבית הנדידה הם מבצעים בלילה במעוף אקטיבי, לעיתים אף בגובה עצום. בישראל ניתן לראותם לאורך החופים וכן בגופי מים שונים כמו בשמורת החולה ובשמורת עין אפק. ישנם גם מינים מיוחדים שאינם מתקרבים למקווי מים, כמו חופמי הערבה, אותם ניתן לראות לעיתים גם בשמורת הר הנגב ובשדות במערב הנגב.
רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור הרחב להגיע לשמורות הטבע והגנים הלאומיים ולצפות בנדידת הציפורים. למידע נוסף על ציפורי ארצנו, ניתן להיכנס לאתר הצפרות הישראלי: https://www.birds.org.il/he
