אוניברסיטת חיפה מדורגת במקומות 300-201 בעולם במדד האימפקט של ה-Times Higher Education, הבוחן את ההשפעה של מוסדות אקדמיים במדדי הקיימות החברתית והסביבתית שנקבעו על ידי האו"ם. במקום הראשון בדירוג העולמי נמצאת אוניברסיטת סידני המערבית באוסטרליה ואחריה אוניברסיטת המדינה של אריזונה בארצות הברית ואוניברסיטת מערב אונטריו בקנדה.
מדובר במדד שבוחן את הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות במדדי הקיימות החברתית והסביבתית, שנקבעו על ידי האו"ם. הדירוג העדכני של אוניברסיטת חיפה משקף עלייה באשכול של כ-100 מקומות, כאשר בשנה שעברה דורגה האוניברסיטה במקומות 400-301. בדירוג נבדקו כ-1,400 אוניברסיטאות. ביעד מספר 4 - חינוך איכותי, מדורגת אוניברסיטת חיפה במקום ה-48 בעולם. ביעד מספר 10 - צמצום אי-שוויון, מדורגת אוניברסיטת חיפה במקום ה-95. ביעד מספר 8, - עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית, ממוקמת אוניברסיטת חיפה במקום ה-68.
מדד האימפקט של THE מדרג אוניברסיטאות על פי 17 יעדי האו"ם להתפתחות ברת קיימא. מדובר ביעדים הקשורים לאתגרים הגדולים של האנושות כמו מאבק בעוני ובאי שוויון, הבטחת חינוך שיוויני, שינויי אקלים והתחממות גלובאלית, פיתוח והנגשה של אנרגיות חדשות, שמירה על מגוון ביולוגי, מחקר ימי ועוד. הציון והדירוג הסופי נקבע בעיקר על פי איכות המחקר בתחומים הקשורים ל-17 יעדים אלו, כמו גם לפי תוכניות לימוד ופעילויות סטודנטיאליות, מעורבות ציבורית, והתנהלות פנימית של המוסד. בכך, מתאר מדד האימפקט את ההשפעה הממשית של האוניברסיטה על הסוגיות הבוערות שנמצאות על סדר היום של האנושות.
נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין, אמר: "מדד האימפקט מתאר נכוחה את אוניברסיטת חיפה: אוניברסיטה שלוקחת חלק במשימות הגדולות של האנושות. לא 'מגדל שן' אקדמי, אלא אוניברסיטה שנטועה במרחב שבו היא פועלת, וחוקרת ומשפיעה על סוגיות שהן גם מקומיות וגם בינלאומיות".
רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי, הוסיף: "החזון החדש שלנו מחייב אותנו להמשיך ולהשקיע במחקר ובפעילות אקדמית שתורמים לחברה ועוסקים בסוגיות שמעסיקות את כולנו. זהו הייחוד של אוניברסיטת חיפה ואנחנו נמשיך להשקיע ולקחת חלק פעיל במחויבות של כולנו לפיתוח בר קיימא של העולם שלנו".
הגאווה שהאוניברסיטה רואה בעלייה במדד היא עדות נוספות לחשיבות ההולכת וגדלה של מיתוג האוניברסיטאות בישראל כמקיימות ו"ירוקות" יותר. כך, לדוגמה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב היא הראשונה שהודיעה על הסטת השקעות מפחם ונפט לטובת אנרגיה מתחדשת. בנוסף, האוניברסיטאות בארץ התגאו בפתיחת אפיקי לימוד העוסקים במשבר האקלים. כך, האוניברסיטה העברית הכריזה על הקמת מרכז רב-תחומי לחקר האקלים, ואילו בבן גוריון הודיעו על הקמת בית ספר לקיימות ושינויי אקלים.
